המתווה החלומי של מר בוש

עדיין באווירת ימי הפורים. מספרים שלנוכח המתח שבין נשיא ארה"ב מר בוש לסאדם חוסיין ימ"ש, נפגשו השניים. במהלך הפגישה אומר סאדם לבוש: "חלמתי עליך חלום מדהים! "ומה ראית? שואל בוש. "אל תשאל! עונה סאדם ומתחיל לתאר לו את בצבעים עזים את חורבותיה של ארה"ב..

"גם אני חלמתי עליך", נענה בוש. ומה חלמת? מתעניין סאדם. "אני דווקא חלמתי שעירק משגשגת, העצים פורחים ומלבלבים וביניהם שלטים גדולים ויפים.

"מה אתה אומר", מתפעל סאדם ומה כתוב בשלטים?

"לא יודע משיב בוש, את חושב שאני קורא עברית?...

מתי בעזה?

בדיחה, בדיחה, אבל הסיפור הזה של שלטים בעברית בחוצות בגדד, נשמע לא רע. רק שצריך לעדכן ולומר, שבטח אין הכוונה לעברית של שאול ושרון. עם העברית הזאת אנחנו לא מצליחים להגיע גם הרבה פחות מבגדד, אפילו לעזה הנמצאת במרחק דקות מאשקלון, איננו מגיעים כדי לתלות שם "שלטים גדולים ויפים", גם לא למוקטעה שברמאללה.

העברית הזאת, כמייצגת החברה שנוצרה כאן ב-48', הסתיימה כבר מזמן כשכל מה שנותר ממנה מסתכם בכמה מילים עליהם חוזרים דחלילי השלטון בפאנטיות מדהימה: "אוטונומיה", "יושב ראש הרשות" ו"מדינה פלסטינית".

אם להצמד למתווה של בוש ב"חלומו", הרי שהעברית שבאותם השלטים בוודאי אינה העברית של אליעזר בן יהודה פינת אלנבי, אלא דווקא עתיקה יותר, כמו למשל של יהודה המכבי שהביא עם קומץ חיילים בלי טילי חץ, וכוחות שריון, לשחרורה של ארץ ישראל מעולה של מעצמת-על.

עד הפרת

זו העברית הראויה לתואר לשון הקודש, זו שפתו של מלך המשיח אשר הוא ורק הוא יביא לכך שנקבל את ארץ "עשר האומות" - מהנילוס ועד הפרת - כולל ארצות ה"קיני, קניזי וקדמוני" הנמצאות כולן בעבר הירדן המזרחי.

הוא זה עליו נאמר: "חדרך ודמשק מנוחתו", זהו מלך המשיח אשר הוא חד לאומות העולם ורך לישראל, ו"דמשק מנוחתו" שעתידה ירושלים להתפשט עד דמשק, וארץ ישראל תתפשט כל הארצות.

מלך המשיח הוא זה אשר מחולל לקראת הגאולה את המהפך האנושי הגדול ומעצב מחדש את החברה האנושית כולה, כדברי הנביא" כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה,לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד". עכשיו, בהמשך לשמחת פורים יש ביכולתנו להביא את המהפך הזה לידי מימוש ומתוך שמחה, שמחה של גאולה.