נסיעה בתוך הימצאות

ידוע מה שהרבי מלך המשיח שליט"א, אמר לאותו אחד, שביקש ברכה, שאלו שלא זכו להגיע לרבי, יזכו לבא. ויען לו הרבי מלך המשיח שליט"א, שאלו שנמצאים כאן, גם יזכו לבא לכאן. יוצא לנו מזה, שישנם כאלו שהגיעו ל770, אבל לרבי שליט"א מלך המשיח, עדיין לא הגיעו. חודש תשרי ב770, כבר על ההתחלה, גם אלו שנמצאים כאן כל השנה, מרגישים בתשרי אוירה חדשה, כאילו נסעו לכאן מחדש.

ישנם כאלו שחושבים, שהם אצל הרבי מלך המשיח שליט"א, אבל הם עדיין רחוקים מאוד. כידוע מאמר הבעל שם טוב, שבמקום שמחשבתו של אדם, שם הוא נמצא. ולכן ישנה מציאות של ריחוק גיאוגרפי, יחד עם קירוב רוחני. וכדי להימצא עם הרבי מלך המשיח שליט"א, בלי לחיות בדמיונות, צרכים לדעת איך להוציא מתוכנו, את הטבע הגלותי שבו אנו נמצאים, להוציא אצלנו את טבע היהודי הנודד, שרגיל לקבל השפלות ויריקות, וממילא הוא רגיל להתיפייף לגויי הארצות. וכאשר הוא רוצה להיות אצל הרבי מלך המשיח שליט"א, צריך לקלוט, שהעולם כבר מוכן לגאולה.

וכאשר מגיעים למצב של גאולה – חשיבה גאולתית, ממילא יהיה אצלו מונח, שהרבי שליט"א חי בגשמיות ב770, כי גם גויי הארצות, מקבלים את זה שהרבי חי ב770. ומעשה שהיה כך היה, שני תמימים שהגיעו מאירופה ל770 לתשרי השנה,כאשר הם קיבלו את התפסים של האמגרישן, אחד כתב שהוא מגיע ל770, והשני כתב כתובת של בית קברות. זה שרשם, שהוא מבקר את הרבי מלך המשיח שליט"א ב770, מיד הכניסו אותו. וזה שכתב כתובת של בית קברות, הם התחילו לעשות לו בעיות, ויאמרו לו בפליאה גדולה, השתגעת לגמרי, האם הנך הולך לבלות חודש ימים בבית קברות? וכך סיבבו אותו, עד שהודה שהוא נוסע ל770. אותו פקיד גוי הבין בפשטות, שהרבי שליט"א חי ב770.

רואים מסיפור זה, שאותו אחד שכתב כתובת של בית קברות, חשב, שהוא יתקבל יותר אצל אומות העולם. מאשר אותו אחד שכתב כתובת של 770. אבל לבלי משים, הוא גרם לעצמו השפלות אצל הגוי. ואותו אחד, שכתב את הכתובת האמיתית של הרבי מלך המשיח שליט"א, קיבל הרבה כבוד, על גאוותו היהודית החסידית. כי זה תוצאה של אדם, שחי בגאולה, ומתגאה בה. הוא מקבל כבוד מלכים באופן של, "והיו מלכים אומניך ושרים מניקותיך".

כן הוא אותו דבר, בנוגע לשלמות הארץ. שכאשר מסבירים לגוי, שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, על פי תורת ישראל, ע"י הקב"ה. הרי הגוי מקבל את זה, ומכבד את זה בדרך ממילא. אבל אם מתרפסים, בזה אנו מזמינים על עצמנו, בושות וחרפות, כי אנו לא מוציאים את עצמנו מהגלות שלנו.

כמו אותו אחד, שסיפר עליו הרה"ח ישראל שי' הלפרין, שהיה אחד מהבית חב"ד שלו בהרצליה, שזכה בלוטו במאה אלף שקל, והבקשה שהוא ביקש תמורת התרומה שלו בבית חב"ד, היה, שיקבל את המצרכים, שהיה רגיל לקבל בתור נזקק, ראשון בתור. הרי אותו אחד לא קלט, שהוא כבר יכול ללכת עם כסף שכבר יש לו, לצרכנייה הקרובה, ולקנות לעצמו מטעמים יותר משובחים, מתפוחי אדמה וגזר וכדומה.

וכאשר אנו נצא מתוך הבועה, זו תהיה פריצת הגדרים שלנו, שתגרום לנו לפקיחת העיניים,, ולראות איך שהגאולה כבר כאן, ומשיח כבר נמצא בהתגלות. ולכן הדרך להגיע, לרבי מלך המשיח שליט"א. היא פקיחת העיניים, לצאת מהמוסכמות הישנות שהורגלנו אליהם אלפים שנה בגלות, ולהגיע לכלל גאולה, להגיע לרבי מלך המשיח שליט"א, בלי לחיות בדמיונות הגלות. זה הוא הדרך לקבל פני משיח צדקנו, בפשטות הכי גדולה. ומכריזים לפניו,
יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.