החיות בחודש אלול – הולדת שני המאורות הגדולים

יום הבהיר ח"י אלול, משקף בתוכו את החיות של חודש אלול. בו מתחילה העבודה של שנה הבאה, ובו חל יום הולדת של שני המאורות הגדולים, הבעל שם טוב, וארדמו"ר הזקן.

מסופר על הבעל שם טוב, שהגיע אדם אחד לבקש ברכה, עבור בתו שהיתה משותקת, ולא יכלה ללכת על רגליה. ויביא עבור הבעל שם טוב, סק מלא מטבעות, ויכנס עם זה לבעל שם טוב. ויזרוק הבעל שם טוב את הסק, באומרו לבן אדם הזה, אינני זקוק לספך. וירא והנה בתו קמה מהעגלה, לאסוף את הכסף. ויצא אליה אביה, ויאץ בבתו ללכת אתו מהר, שלא יאמרו, שהבעל שם טוב עשה את הנס הזה.

זה דוגמא, לעניין של בחינת אחוריים, שראשי בני ישראל מורידים את שפע זה, להשפיע גם לאנשים נחותים, כמי שנאלץ לתת עניין של שפע למישהו לא סינפטי, נותן הוא לו זה, בזריקה מאחרי הכתפיים. כפי שמגדיר זאת אדמו"ר הזקן, בפרק ב' בתניא. בנוגע לפושעים, ומורדים בתלמידי חכמים. וחוסר אמונה זו, באה לידי ביטוי בצורה הגסה ביותר, שרואה את הנס בעצמו, ואינו חפץ להאמין.

אדם שכזה, הוא אומלל לכל ימי חייו. כיוון שאין לו משענת אמיתית להשען עליו, וזה בא לידי גילוי, כאשר הוא נמצא בעת צרה. אדם שכזה, מרגיש ריקנות פנימית בתת הכרה שלו. בלי אמונה, הוא לא יכול להתמודד עם הבעיה שלו. כדי להאמין, צריך הרבה להתבונן, הרבה הנחת עצמותו וביטול. ובפרט בזמנינו, התבוננות זו באה לידי ביטוי בלימוד דבר מלכות, ללא נטיות פוליטיות, אלא מתוך קבלת עול, ואמונה מוחלטת בדברי הרבי מלך המשיח שליט"א, הכתובים שם.

וכאשר הוא מאמין, הרי אין אדם שמח ממנו. הוא ממולא בעושר אין סופי, ומסוגל גם לקחת את האמונה, ולהוריד אותה לשכל הקר. והאמונה מחיה את השכל הקר, ומנתבת את השכל לתוקף שלה. וזה ביאור העניין, שתמיד חסידים אמרו, רבי מחיה מתים. והרי זה נאמר על הקטנים שבאמוראים, הביאור בזה, שהחדרת אמונה בשכל, זו תחית המתים אמיתית. הורדה של קדושה אלוקית, למקום הכי תחתון, שאין למטה ממנו.

וזה העניין של ח"י אלול, לתת חיות בכל חודש אלול, ולכל עבודת התשובה, שיביא את האמונה שלנו לידי ביטוי, כאשר אנו שבים בתשובה, ומתאחדים אם המקור שלנו באלוקות, ושבים לקראת חודש תשרי, לבית האמיתי של כל בני ישראל, ביתו של הרבי מלך המשיח שליט"א. ואז מקבלים מבחינת פנים, כשפע שמביא איש, לאוהבו הנאמן.

ולאור כל האמור, יכול מישהו לשאול, מה אתה מתהדר בנוצות לא לך, האם אתה המאמין האמיתי, האם לך אין שום פניה צדדית שמניעה אותך להתהדר כמאמין? הביאור בזה הוא, שפעם באו לאדמו"ר הזקן, ואמרו לו שהחסידים שלו צבועים, ויען להם אדמו"ר הזקן, שאם הם בחרו בצבע כזה, סימן שהם אוהבים את זה ובסוף זה גם ידבק בהם. לכן עם נתחיל את החישובים האלה, אם אנו אוחזים בזה או לא, אנו יכולים להגיע רחוק מאוד. הבה נצבע את עצמינו באמונה, וזה ידבק בנו.

נאמין כמו סבתות, אבל גם נכניס את זה להבנה והשגה, כאנשים צעירים. נכין את עצמנו, ואת העולם כולו, לקבל פני משיח צדקינו. נחיה את כולם, על ידי התקשרות לאילנא דחיי, הוא הרבי מלך המשיח שליט"א. נכניס זאת לאנשים, גם בצורה לוגית, שהעולם מוכן לקבלת פנים של משיח. היה איזה אחד מאנ"ש מטורנטו שהוא איש עסקים והוא הוזמן לחתונה של אחד העובדים הלא יהודים שלו וכאשר הגיע לחתונה הלה קיבל אותו ואת רעיתו בחביבות.

בהמשך החתונה, החליטו לשיר עבורם שיר יהודי. וחליטו לשיר, משיח משיח משיח. היה זה מחזה מרנין, לראות חמש מאות בני נח, זועקים שהם רוצים את הגאולה השלימה, אות המשיח האמיתי, הרבי שליט"א. וכפי הוראת הבעל שם טוב, בעל היום הולדת ד"ח"י אלול, לראות כל דבר שפוגשים, כהוראה לעבודת השם. וההוראה מכאן הוא, שהעולם מוכן לגאולה. זה דוגמא, להסברת העניין המוכנות של העולם למשיח, בהסברה לוגית.

ויהי רצון, שעוד בח"י אלול זה, נראה לעיני בשר, את התגשמות האמונה בת אלפי שנים, בפרט לאור נבואתו של הרבי מלך המשיח שליט"א, הנה זה משיח בא. ולכן בתור ביטוי לאמונה עוד קודם הגאולה, כולם מקבלים את מלכותו של הרקבי מלך המשיח שליט"א בהכרזת,

יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד