איזון מוחלט
רגע קט לפני שקופצים ראש לבריכה ומצטננים מחומו של הקיץ, חולפים על פניה של תקופת מעבר קשה, רצינית, ונטולת צבע חיים. בתשעת הימים שבין ראש חודש לתשעה באב נוהגים במנהגי אבלות מחמירים, כהשתתפות אישית במוראות התקופה שקדמה את חורבן הבית. עבור כל יהודי מהוה תשעה באב יום עצוב בו אבדו פריווילגיות רבות לעם ישראל ובראשן בית המקדש שסימל את השראת השכינה בישראל ושימש כגאווה וכמגדל אור אף לאומות העולם.
במעגל החיים היהודי קיימות תנועות שונות של מצבי רוח; לחג הפורים המרענן והעליז נכנסים מיום צום – תענית אסתר; את יום הכיפורים מעבירים בתפילה ותחנונים לחתימה טובה ובניצול מקסימלי של שעות היממה לעניני קדושה. אלו הרגעים הנוראים ביותר בשנה, בהם עומד גורלו של האדם למבחן, ועתידו לשבט או לחסד נשקל על מאזני המעש, אך במעבר חד וקיצוני נכנסים לחג הסוכות והושענא רבא – ימים גדושים בשמחה.
חג הפסח נחגג בכל בית יהודי באוירת חירות מרוממת המשכיחה כל מיני עצב, אך מיד לאחריו באים ימי הספירה בהם נוהגים מנהגי אבילות לזכר עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא שמתו במגיפה על שלא נהגו כבוד זה בזה. ל"ג בעומר מאזן את המצב ומביא את בית ישראל להפוגה קצרה ממסכת האבילות לחגיגות ואירועי שמחה לציון הסתלקות התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי.
את סדר יומו של כל יהודי מתווה התורה באופן מיוחד בו קיים איזון תמידי. לצד החגים המציינים ניסים קיימים ימים המזכירים את הימים הקשים שעברו על עם ישראל. לאחר ימי זכרון ומרירות על עבר כואב באים ימי האושר והשמחה - החגים המסמלים את הנצחונות וההישרדויות הבלתי מתקבלות על הדעת.
גם את הכניסה לארץ, לחיי השקט והשלוה, עשה עם ישראל לאחר ארבעים שנה של מסע מפרך רווי מלחמות וטלטלות נפשיות. הגמרא מספרת שלפני התגלותו של מלך המשיח ותחילתה של תקופת הזוהר של עם ישראל עלינו לעבור תקופה קשה ומורכבת שבתחתיתה תמתין לנו הגאולה השלימה. ימי הגלות המהוים הכנה לגאולה נועדו לאפשר לכל יהודי להכין את עצמו לגאולה, כפי שארבעים שנה במדבר נועדו להכין את ישראל לכניסתם ארצה.
ספר דברים פותח בתוכחת משה לבני ישראל טרום כניסתם לארץ. במילים ישירות ונוקבות הוא פותח את הקלפים ומזכיר את הנשכחות. במבט ראשון נראה כי ברגעים אלו שלפני הסתלקותו מהעולם מבקש משה להטיף להם מוסר ולהוכיח אותם על מחדלי האמונה הרבים. אך לא אחד כמשה רבינו, מנהיג אמיתי, שיפתח תיבות פנדורה על מנת להכאיב ולדמם שוב את הפצעים שלא הגלידו. מסתבר שגם לתוכחה זו היה תפקיד חשוב בהכנתם לכניסה לארץ, שכן, בסיומם של הדברים חותם משה ואומר: לא תיראום כי ה' אלוקיכם הוא הנלחם לכם".
המסר האבהי אותו מעביר משה לעם ישראל הוא, שעל אף חוסר האמון שהפגינו כלפיו, ולמרות הנסיונות שהעמידו את הקב"ה בארבעים השנים שצעדו במדבר, לא עוזב אותם ה' ומעניק להם את היכולת והכח להילחם ולנצח את אומות העולם המאיימים על שלומם. בדברי משה קיים איזון מיוחד, דברי התוכחה הינם הקדמה והשלכה לעיקר, הם טפלים לבשורת הנצחון של עם ישראל. דברי נחמה מול דברי תוכחה.
בספר זה משנן משה עם בני ישראל פרקים חשובים להם לא נזקקו במדבר, ורק כניסתם הקרובה לארץ מכריחה את לימודם. בפרשיות ספר דברים נחשף עם ישראל למצבים חדשים בהם לא נתקל עד כה, ומצוות רבות הנהוגות רק בארץ, אותם לא קיימו במדבר. הקב"ה מבטיח כי החיים בארץ ישראל אמורים להיות נוחים כל עוד שומרים ומקפידים על כללי היסוד שנאמרו בתורה. לשם כך מכין משה את העם ומרפד את כניסתם לארץ בהוראות למעשה שיקלו על הסתגלותם הרוחנית באדמת הקודש.
גם אנו אוחזים כעת על סף התגלותו של מלך המשיח בעולם, והתקופה אותה אנו עומדים לחוות אינה מוכרת מהעבר, היא נוצצת ומבטיחה. גם משה רבינו של דורנו – הרבי מליובאוויטש מלך המשיח שליט"א - הכין את אנשי הדור לימים אלו, ובשיחות קודש רבות עורר על מעלת התקופה וההכנות הרוחניות שעל כל יהודי לערוך טרום כניסתו לימים גדולים אלו.
זוהי תקופה חדשה בעלת אופי שונה, ועל מנת למצוא את האיזון הנכון שבין גלות קשה לימות משיח מזהירים, יש ללמוד ולשנן עניני משיח וגאולה. נושא מרתק זה הופך להיות מוחשי ומציאותי יותר כשלומדים את הדברים לעומקם, ומביטים מקרוב בדברי חכמינו ז"ל. התופעות שאנו חווים בימים אלו מותירות שאלות ותמיהות ודורשות מענה מספק, האפשרות היחידה למצוא את התשובה נמצאת בספרים. מי שניבא את התקופה, ניבא גם את תמורותיה.
בימים שלפני תשעה באב יש להוסיף בלימוד עניני גאולה ומשיח מתוך אמונה כי הימים יהפכו במהרה לששון ושמחה בבנייתו המחודשת של בית המקדש בתקופה מסוגלת זו. האמונה מקבלת מימד מוחשי יותר כשמבינים את סוגיות הגאולה ומכינים את אורח החיים לשינוי המופלא שעומד להתחולל בקרוב.
על שבת זו אמר רבי לוי יצחק מברדיצ'וב – שנקראת "חזון" כיון שמראים לכל יהודי את בית המקדש השלישי מרחוק. נשמתו של אחד זוכה בשבת זו להתחבר לחזון הגאולה ולראות את הנחמה בעיני רוחה. זה הזמן לפגוש את נושא המקדש מקרוב – מתוך המקורות – ולצעוד מוכנים לגאולה השלימה.
