אין חכם כבעל הנסיון

כל יום מחייו של יהודי כרוך בנסיונות ומכשולים רוחניים שנועדו לחשל ולהגביה אותו מהוויות העולם. ככל שהאדם מיטיב את הנהגתו ונצמד להוראות התורה ומצוות הבורא הוא זוכה לחיים מאושרים ושלוים יותר, ולשקט נפשי כשקיימת הדרכה לכל צעד ושעל.

כשיהודי מחליט לבצע את רצון ה' ולעיתים נתקל במניעות ועיכובים עליו לזכור כי עצם קיומם של המכשולים היא ההוכחה הטובה לכך כי הוא צועד בדרך הנכונה. העובדה שגורם מסויים מנסה לעצור בעדו מצביעה שבקיום המצוה הוא מסוגל לפעול באופן משמעותי במדד העשיה של העולם.

כשבני ישראל עזבו את מצרים בדרכם לארץ המובטחת נראה היה כי סבלות מצרים מאחריהם, פרעה ואנשיו התייאשו מעם ישראל בעקבות המכות שניחתו עליהם, ובמאזן של רווח מול הפסד החליט פרעה לשחרר את ישראל.

אך לא. גם לאחר שבני ישראל עזבו את מצרים כבני חורין, ולא כעם של עבדים, יוצאים מצרים בראשותו של פרעה למרדף במטרה לעצור את ישראל ולנסות להשיבם למצרים. פרעה ידע כי לאחר צליחת ים סוף לא יוכל לעשות דבר.

בני ישראל עומדים על שפת הים, ודעותיהם חלוקות. האם לצאת למלחמה על מצרים או להיכנע מיידית, האם להתפלל או לקפוץ לים, משה שולל את ארבעת השיטות ומבטיח את ישועת ה'. אלא, שמתוך הקהל קם נחשון בן עמינדב וביוזמה אישית, קפץ לים. ההמשך ידוע, הים נבקע, ובני ישראל חצו בתוכו.

בחיי היום יום נמצא יהודי במלחמה מתמדת, על פועלו מתמודדים שני יצרים; יצר הטוב, ויצר הרע. תפקידו של היצר הטוב הוא להביא את היהודי לקיום רצון הבורא, בשמירת התורה והמצוות וחיים בהנהגה תואמת ליהודי. תפקידו של היצר הרע הוא למשוך את היהודי למעשים לא רצויים, ולהביא אותו לבזבוז חייו על הבלי עולם חולפים.

כשיהודי מקבל על עצמו החלטה או הנהגה טובה הוא מכריע בכך את כף העולם לזכות ומשפר את מצבו באחת. אלא, שפעולה זו אינה מטיבה עם היצר הרע, בתפקידו הוא צריך להצר את צעדיו הרוחניים של היהודי ולהסיח את דעתו מהמטרה שלשמה ירד לעולם.

זהו המקור לנסיונות ולמכשולים שפוקדים את האדם בקיום תורה ומצוות. בדיוק כמו פרעה מבין היצר הרע כי הוא מאבד את השליטה על היהודי, ובעצם על כל עם ישראל, כי ישראל ערבים זה לזה. כשהיצר הרע מביט ביהודי מקיים מצוה, הוא מנסה לרדוף אחריו, לנסות להשיג רווח, וכמו פרעה שהפעיל את כל כוחו בכדי לעצור את העם, מנסה היצר בדרכו שלו לתפוס ולהאחז ביהודי. תוך כדי קיום מצוה יסביר היצר במילים משכנעות ללא ספק, כי אין צורך בהידור מצוה, מספיק קיומה היבש.

מטרתו של היצר היא להמעיט בערכה של המצוה ולגרום לכך שאף בשעת קיומה היא לא תעשה מתוך שמחה או כוונת הלב. כאן טמונה המלחמה האמיתית של האדם האם לאפשר אחיזה ושלטון לפרעה האישי או לא.

את הפתרון המקורי ביותר מספק לנו נחשון. עלינו לקפוץ לים, לקיים את המצוות ללא עירוב של שכל או פניה, גם כשלא יודעים מה תועלתה של המצוה, מקיימים משום שכך צריך לעשות. כשיהודי מקיים את המצוות באופן כזה, הוא זוכה ל"קריעת ים סוף", לשבירה של כל הנסיונות ולמעבר בטוח בדרך החיים, דרך התורה והמצוות.

התורה נצחית ובסיפור קריעת ים סוף מעבירה מסר נצחי לדורי דורות. כשיהודי אינו מביט לצדדים ואינו בוחן בשיקול שכלי את קיומם ואופן קיומם של התורה והמצוות, הוא פועל בהצלחה בגדרי העולם ואף למעלה מהם, ומביא את הגאולה האמיתית והשלימה.