נערים עולים מישראל המירו את דתם

מסמך מדהים: נערים עולים מישראל המירו את דתם ומשמשים כיום נזירים במנזר ביוון העדויות המלאות של הנערים נחשפו בתכנית ´עובדה´ בערוץ 2; יו"ר ´יד לאחים´ הרב שלום דב ליפשיץ: "מי יתן את הדין על נפשות אלו". ´´ילדה טובה, באמת טובה ומצטיינת בכל, הולכת יום אחד בגיל שלוש עשרה לבקר במנזר בעמק המצלבה. היא נתפסת לעניין, ממירה את דתה ונוסעת ליוון לחיות כנזירה. אמא עצובה, אבא לא מבין, לכאורה סיפור פרטי תמוה של משפחה מן הישוב אבל מתברר שהנזירה ירושלים – זה שמה עכשיו – אינה היחידה. יש גם ´האב שרפים´, ו´הנזירה נאזריני´ ו´האב איגור´. כולם ישראלים, כולם עולים חדשים, כולם באו מחבר העמים וכולם היו בודדים מאוד והנצרות הייתה כנראה הראשונה שהציעה להם חיבוק´´. במילים אלו נפתחה התכנית ´עובדה´ שהעלתה מסמך מדהים החושף את סיפורם של נזירים ונזירות כיום שעד לפני כמה חודשים או שנים היו נערים יהודיים לכל דבר וכתוצאה מביקורים שלהם במנזר, החליטו להמיר את דתם ולהפוך לנזירים. אחד הנזירים המומרים מספר על עצמו: ´´קוראים לי ´אב שרפים´. נולדתי בטג´יקיסטן בשנת 69´ ואני בן 33. משפחתי עלתה לארץ. אני בא ממשפחה של יהודי בוכרה, סבא היה רב וילדיו כבר לא היו כל כך דתיים´´. ´אב שרפים´ מסביר את הקווים שחצה ב´´בעיות קליטה´´ ומסביר: ´´מי שקונה בית, לוקח את כל המשכנתאות, הוא נקלט. זה לא מה שקרה למשפחתי´´. הוא מספר על מגורים בשכונת התקווה שלא היטיבו עמו ובעטיים החליט ´´ללכת למנזר´´. נזירה מומרת אחרת הקוראת לעצמה ´´הנזירה ירושלים´´, היא ´´בת 20 וחצי´´, ומספרת כי לאחר עלותם ארצה, בשנת תש´´נ, ´´חיינו שלוש שנים בקריית-ארבע, אחר כך עברנו לירושלים. גמרתי תיכון ואני פה שנתיים וחצי, ושנה וחצי אני נזירה´´. היחשפותה אל הנצרות הייתה כתוצאה מביקור תמים במנזר ב´עמק המצלבה´ בירושלים. היא מספרת על התיפלה שבה השתתפה באותו ביקור סתמי יחד עם אחותה הצעירה שנחרדה לראות כיצד מחקה האחות את מעשי הנזירה המקומית. ´´היא התחילה להגיד לי: ´את משוגעת, מה את עושה, מה את צריכה את זה´. היא לא יכלה להבין שזה קרה ברצינות. כמה חודשים אחר כך היא סיפרה לי שבאותו ערב היא כל-כך נבהלה וכל-כך רצתה לעשות משהו מנגד למה שאני עשיתי. היא התחילה לקרוא ´´שמע ישראל´´, למרות שהיא בכלל לא דתייה´´. אמא של ´הנזירה ירושלים´, מספרת כי ´´פתאום היא הפכה את כל הארון שלה, רצתה כבר אז להתלבש בלבוש שחור. אני הייתי קצת בהלם מזה. ילדה בת 14 בסך הכל´´. בטון של אכזבה קשה היא אומרת: ´´עבדנו תמיד קשה מאוד, גם בבית וגם בעבודה, וקודם כל בעבודה. ואולי לא הייתי כל-כך הרבה זמן בבית´´. האם מוסיפה ומספרת על הבת כי ´´מיד כשהיא סיימה את הבגרות, היא רצתה לצאת לחודש ימים ליוון והיא קנתה כרטיס עם תאריך חזרה. וכמה ימים לא היה קשר. ובערך כעבור שבוע – חמישה ימים מאז שהיא יצאה, היא התקשרה באמצע הלילה ואמרה שהיא לא רוצה לחזור הביתה´´. יו´´ר ´יד לאחים´ הרה´´ג רבי שלום דב ליפשיץ שליט´´א אומר בתגובה לדברים הקשים: ´´מעבר לעובדה שלפחות אחד מהמקרים הללו, שבו מדובר על ילדה בת 14, מוכיח שוב כי המיסיונרים עוברים על החוק ומשדלים גם קטינים להמיר את דתם – השאלה הזועקת לשמים היא: מי יתן את הדין על נפשות אלו? התשובה הבלתי נמנעת על כך היא, ´אבל אשמים אנחנו´. מי יודע כמה מאות מקרים נוספים יש כאלו בעולם מבלי שאיש יתוודע עליהם, בייחוד לנוכח הידיעות האחרונות על הגידול החמור הניכר בפעולות המיסיון בכל רחבי הארץ. אין ספק שאילו חוק המיסיון האוסר כל פעולה של מיסיון היה נחקק בימים שבהם כל היהדות הנאמנה הייתה יכולה לעשות זאת – גילויים מזעזעים כמו אלו לא היו מנת חלקנו´´.