כיצד מתרגמין?

שיעור החת"ת היומי עוסק בבקשת בני גד ובני ראובן, להנחיל להם את עבר הירדן לנחלה. התורה מציינת את שמות הערים המדוברות: "עטרות ודיבון ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובעון". בגמרא (ברכות ח´ סע"א) מובאת הוראת חז"ל המפורסמת: "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום ואפילו עטרות ודיבון, שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו". מסביר רש"י (שם): "ואפי´ עטרות ודיבון - שאין בו תרגום". והנה, בחומשים הנפוצים (כמו למשל בספר החת"ת שבידי, וטרחתי לעיין בעוד שני חומשים), מודפס תרגום האונקלוס בצמוד לדברי הפסוק, ובפסוק ג´ נאמר: "מכללתא ומלבשתא (=כתרגום ל´עטרות ודיבון´!) וכומרין ובית נמרין ובית חושבנא ובעלי דבבא וגו´". שאלתי: א) האם הוראת חז"ל ללמוד "שנים מקרא ואחד תרגום" הכוונה, כפי שאנו עושים בפועל, לימוד הפסוקים עם תרגום אונקלוס? ב) אם כן, מדוע כדוגמה לחובת לימוד "אחד תרגום" גם במילים שאין להן תרגום - בחר רבי אמי, מכל התורה כולה, דווקא את ´עטרות ודיבון´, שמתורגמות בפירושו של אונקלוס? (גם התוס´ שואלים (בגמ´ שם) ´היה לו לומר ראובן או שמעון´ - והם מציינים שבירושלמי יש תרגום למילים אלו, ולא מזכירים את אונקלוס). מהו ה"אחד תרגום" שעליו כיוונו חז"ל?