בזכות הסבא

הת' שניאור זלמן פרידמן מעיה"ק צפת, מוכר ברחבי ארץ הקודש כפעיל נמרץ בהפצת בשורת הגאולה של הרבי שליט"א מלך המשיח. שניאור, שזכה להיות נכדו של החסיד הגדול בעל המסירות-נפש וכו' הרה"ח ר' שלום דובער ("בערק'ה") חן, הינו כנראה מבין הראשונים שזכה לראות את הרבי שליט"א מלך המשיח בעיני בשר מאז תחילת ההעלם בשנת תשנ"ד.

"היה זה בליל יום הכיפורים בשנת תשנ"ו" מספר שניאור, "בתקופת היותי תלמיד מן השורה בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית – בית משיח "770". בחב"ד נהוג שלאחרי תפלת ערבית בליל יום הכיפורים, מסיימים כל הקהל את ספר התהילים כולו, כשהרבי שליט"א מלך המשיח נשאר לומר תהילים עם הקהל.

"ישבתי במקומי במרכז בית הכנסת בין קהל האלפים בעת אמירת התהילים. במשך הזמן נזכרתי בשנים קודמות שזכיתי להיות כאן באותו מעמד מיוחד ולראות את הרבי שליט"א מלך המשיח לבוש לבן כמלאך ה', והתמלאתי כולי ברצון עז לראות את פני הרבי שליט"א מלך המשיח כבימים ימימה.

""רבי!" ביקשתי בתוכי, "אני יודע בוודאות גמורה שאתה כאן, חי וקיים ללא כל שינוי! אנא, תאפשר לי לראות זאת בעיניים גשמיות!" אך כשהמשכתי להסתכל לכיוון מקומו הקדוש, עדיין לא ראיתי מאומה זולת הכסא האדום והסטנדר המכוסה מפה לבנה.

"כשעדיין לא הצלחתי לראות, המשכתי לבקש שאם לי אישית לא מגיע הזכות לראות, אז שלפחות יאופשר לי בזכות סבי הדגול הרה"ח ר' בערק'ה חן, שהיה מגדולי החסידים ברוסיה ובעל מסירות-נפש עצום.

"הבטתי לכיוון בימת הרבי שליט"א מלך המשיח, ולפתע לבי חסר פעימה. ראיתי את הרבי שליט"א מלך המשיח עומד במקומו, לבוש ב"קיטל" לבן של יום הכיפורים ועטוף בטלית...

"כולי מתרגש, צעקתי "הנה הרבי! הנה הרבי!" והתחלתי לרוץ קדימה לכיוון הרבי שליט"א מלך המשיח.

"התקדמתי למזרח בית הכנסת כשכל הזמן לא סרו עיניי מדמות קדשו, אך לפני שהספקתי להגיע, תמה ההתגלות וכבר לא הצלחתי לראות.

"כמובן שמחזה מיוחד זה חיזק אותי במשך השנים הבאות עד היום הזה בפעילותי להפצת בשורת הגאולה והגואל ברחבי הארץ והעולם, בעודי מחכה לרגע הנכסף בו אזכה - יחד עם כל עם ישראל - להתגלות המלאה והמושלמת בגאולה האמיתית והשלימה".