באותה תנועה מלפני שנים

ידוע מעמד הרבנים בקהילות ישראל, הכבוד וההערצה אשר בעצם מכוונים לתורה הקדושה, אותה הם מייצגים. הציות לפסקי הרבנים וההישמעות להוראותיהם הם דברים שעליהם תמיד מעורר הרבי שליט"א מלך המשיח, כשהוא גם קובע אשר בכוח פסק דינם לפעול שינויים ממשיים בגדרי העולם, עד כדי לשנות את טבע העולם.

מובן מאליו שאין הדברים מכוונים כלפי פסקי דינם והוראותיהם בלבד, אלא גם אודות עצותיהם והדרכותיהם בקשר לענייני יראת שמים ועבודת ה'. רב חסידי - אומר הרבי שליט"א מלך המשיח - הינו גם "משפיע" המדריך ומייעץ בענייני יראת שמים והתקשרות לנשיא הדור.

מובן אפוא הרושם העז והתהודה אשר עורר זקן רבני חב"ד, הגה"ח הרב הלל פבזנר שליט"א המכהן בתפקיד אב-בית-דין רבני חב"ד באירופה, כאשר גילה כי זכה לראות את הרבי שליט"א מלך המשיח בעיני בשר.

מידי שנה נוהג הרב פבזנר לנסוע אל הרבי שליט"א מלך המשיח ל"770" לשמיני עצרת ולשמחת תורה. כך גם תכנן בשנת תשס"ד, אולם בעקבות מצבו הבריאותי הרעוע בקשו ממנו בני משפחתו להישאר בביתו שבצרפת, אך הרב פבזנר לא הסכים לוותר ונסע.

הגיע ליל שמחת תורה. הרב פבזנר עמד בסמיכות לבימתו הקדושה של הרבי שליט"א מלך המשיח יחד עם שאר הרבנים. להקפה השביעית - בה מכובד הרבי שליט"א מלך המשיח - כובד הרב פבזנר בהגשת ספר התורה הקטן לרבי שליט"א מלך המשיח כנהוג.

כאן מספר הרה"ח ר' שמואל שפריצר שנכח במעמד:

"עמדתי במקומי בסמיכות למקומו הק' של הרבי שליט"א מלך המשיח. הרב פבזנר שכובד בהגשת ספר התורה לרבי שליט"א מלך המשיח החל לעלות במדרגות, כשלפתע נעצר. חשבתי לעצמי שמא הוא חש ברע, אולם ר' הלל המשיך לצעוד, ונעמד ליד מקומו של הרבי שליט"א מלך המשיח. מספר דקות עמד שם ר' הלל ללא תזוזה ואז הניח את הספר ע"ג הסטנדר וירד מהבימה.

"כשירד, ראיתי את פניו רטובות מדמע. "שמחת-תורה היום", אמרתי לו, "חייבים להיות בשמחה!" ענה לי ר' הלל: "אני לא בוכה מצער, לפני מספר שנים הייתי פה בשמחת תורה וזכיתי לקירוב מיוחד מהרבי שליט"א מלך המשיח, כעת ראיתי את זה שוב..." וסיים בהתרגשות: "דער רבי שטייט דארט'ן! (= הרבי עומד שם!)"

"דבריו נראו לי אז תמוהים וחסרי פשר, אולם בהמשך נודע כוונתו..."

אחרי שמחת תורה, נאלץ הרב פבזנר להישאר בניו יורק למספר ימים בעקבות מצבו הבריאותי, ורק לקראת שבת נח יכל לטוס לצרפת. כשהגיע לביתו, קרנה ממנו שמחה עצומה שהפליאה את כל בני משפחתו, הרי לא הייתה זו נסיעתו הראשונה לרבי שליט"א מלך המשיח... נראה היה כאילו זכה בפרס הראשון בלוטו, בעצם זה נראה כזכייה בפרס גדול יותר!

"כמו דברים רבים חסרי הסבר" נזכר בנו ר' יוסף יצחק, "כך גם שמחתו המפליאה של אבא נדחקה ולא הוספנו לחשוב עליה.

"בשבת פרשת נח אמר לי אבא: "ראיתי את הרבי שליט"א מלך המשיח "וואכעדיקערהייט"!" (= בהקיץ). הייתי המום, רציתי לדעת עוד, אולם באותה שעה, אבא לא הוסיף לדבר על כך. אחרי תפילת הבוקר נשאר אבא לקידוש, שלא כהרגלו. הוא אף קידש על כוס "משקה" גדולה.

"מספר שעות התוועד אבא בלהט ובחיות. נקודת דבריו הייתה אחת: בשמחת-תורה חסיד צריך להיות אצל הרבי שליט"א מלך המשיח. מקומו של חסיד בשמחת-תורה הוא "770". כך אמר שוב ושוב. יש הנוסעים כי קדושה לא זזה ממקומה, יש שנוסעים כי הרבי שליט"א מלך המשיח נמצא ב"770" ויש שנוסעים ורואים את הרבי שליט"א מלך המשיח.

"נראה, כי רק אני הבנתי אז את המשמעות הנסתרת שמאחורי דבריו...".

מאוחר יותר, סיפר הרב פבזנר לבני משפחתו את הסיפור המלא:

"היה זה לפני שתים עשרה שנה" סיפר הרב פבזנר, "בליל שמחת תורה תשנ"ב. עמדתי במקום המיועד לרבנים ליד בימת הרבי שליט"א מלך המשיח. במהלך ההקפות התגברו הדחיפות, ובשלב מסוים איבדתי שיווי משקל ונפלתי למטה.

"כאשר קמתי חזרה למקומי, ראיתי את הרבי שליט"א מלך המשיח מרים את ידו הקדושה לעברי בתנועת עידוד ביחד עם קריצת עין (כאומר: נו! הנך עדיין צעיר...).

"עד עתה, היה זה הפעם האחרונה שזכיתי לראות את הרבי שליט"א מלך המשיח בהקפות של שמחת תורה על-גבי בימתו הקדושה (בשנת תשנ"ג ותשנ"ד ערך הרבי שליט"א מלך המשיח את ההקפות במרפסת שבמערב 770), ומובן שתנועה זו ו"קירוב" זה של הרבי שליט"א מלך המשיח נחקקו בזיכרוני.

"בליל שמחת תורה השנה (שתים עשרה שנה בדיוק לאחר מכן), עת עליתי להגיש את ספר התורה, זכיתי לראות שוב את הרבי שליט"א מלך המשיח עומד על בימתו הקדושה כשהוא מרים את ידו הקדושה לעברי באותו עידוד עם אותה קריצת עין!"