נכסה וחוזר ונגלה

כתוב בספרים שהסימן לכך שהגאולה קרובה הוא כשחושך הגלות מתגבר, "שבכל יום סמוך לעלות השחר, החשך מחשיך ביותר מן חשכת הלילה, ואחר כך אור השחר בוקע ועולה". מלכות בית דוד דומה ללבנה, פעמים נגלית ופעמים נסתרת. בדור השביעי, ספירת המלכות, לאחרי גילוי אדיר של מלכות בית דוד במשך עשרות שנים, ולאחרי שהרבי שליט"א מלך המשיח מודיע לכל העולם כי עומדים אנו על סף הגאולה ומלך המשיח כבר התגלה, ומעודד לעיני העולם כולו את ההכרזה על חייו הנצחיים כמלך המשיח – נראה לעינינו ההיפך, וביום ג' תמוז תשנ"ד נעלם המלך המשיח מעיני עם ישראל.

חז"ל מספרים כי לפני גאולת מצרים נעלם הגואל, משה רבנו למדין, ואומרים חז"ל: כשם שגואל ראשון נגלה ונכסה וחוזר ונגלה, כך גואל אחרון, נגלה ונכסה וחוזר ונגלה. מקורות רבים בנגלה ובנסתר מעידים על ניסיון זה בתקופה של טרום ההתגלות הסופית. יש להזכיר גם על דברי חז"ל הידועים שמשיח בא בהיסח הדעת.

הרבי שליט"א מלך המשיח עצמו, כשבוע לפני כ"ז אדר תשנ"ב, רמז על מצב זה, וזה לשונו הקדוש: נעשית ירידה לפי שעה (על דרך מה שנאמר "רגע קטן עזבתיך" ) ובחיצוניות (רק למראה עיניים), בכדי להביא את העלי'ה שלא בערך, ולא רק עלי'ה לרגע קטן (כנגד "רגע קטן עזבתיך"), אלא עלי'ה נצחית שאין אחרי'ה הפסק כלל. עד כאן לשונו הקדוש.

 
ידוע שבעת עליית משה רבנו להר סיני לאחרי מתן תורה לקבל את התורה ואת הלוחות, הבטיח להם שיחזור לאחר ארבעים יום. ביום הארבעים, התעכב משה מלבוא, והשטן הראה להם דמות משה מת בשמים, כל בני ישראל לא עמדו בניסיון וחטאו בחטא העגל, רק שבט לוי עמד בניסיון! בכתבי האריז"ל מובא, כי ניסיון זה יחזור על עצמו קודם ביאת המשיח, כאשר המלך המשיח עצמו יתעלם. ונאמר במדרש , כי "בתקופת כיסוי המשיח, כל מי שמאמינו אוכל גחלי רתמים ושרשי מלוחים"!

ומעניין לציין שבדבר מלכות של ג' תמוז מעיר הרבי שליט"א מלך המשיח , כי ג' תמוז הוא אחד מהארבעים יום הראשונים שמשה רבנו הי'ה בהר! ולא במקרה "ג' תמוז" (456) עולה בגימטרייא בדיוק "נכסה וחוזר ונגלה", עובדה המראה בהשגחה פרטית כי זהו בדיוק השלב עליו דיברו חז"ל. כן בהשגחה פרטית "ג' תמוז" בגימטרייא "עוד משיח חי"! "חי לעד וקים לנצח"!