שבעה דורות של הורדת השכינה

על הפסוק "באתי לגני" איתא במדרש , שהטעם לכך העולם נקרא "גני" – הגן של הקב"ה, הוא מכיוון שמתחילת הבריאה הי'ה הקב"ה בגילוי בעולמו, ובחטא עץ הדעת נסתלקה השכינה לרקיע הראשון, ועל ידי עוד ששה חטאים הסתלקה השכינה עד לרקיע השביעי, ואח"כ באו שבעה צדיקים והורידו את השכינה למטה, עד משה שהוא השביעי, שהוריד את השכינה למטה במתן תורה (אך גילוי זה נפסק שוב בגין חטא העגל). בגאולה האמיתית והשלימה, יהי'ה "באתי לגני" – הקב"ה יחזור למקום שהי'ה עיקרו בתחילה, כאן בתחתונים, בעולם הזה הגשמי והחומרי.

שבעת הדורות של נשיאי חסידות חב"ד, שגילו את תורת החסידות בעולם, ועל ידם התחיל אור הגאולה להאיר בעולם, פעלו את המשכת השכינה שלב אחר שלב, דור אחר דור. ההמשכה הייתה על פי סדר הספירות מלמעלה למטה:

 
אדמו"ר הזקן, מייסד תורת החסידות, הוריד את גילוי החסידות מ"הרקיע השביעי", והחל לבאר את פנימיות התורה, הוא ספירת ה"חכמה" – התחלת ההמשכה ב"נקודה" בלבד. בנו אדמו"ר האמצעי, שביאר את תורת אביו בהרחבה רבה עד מאד, הוא ספירת "בינה" – הרחבה והתפשטות, "רחובות הנהר".

 
חתנו, אדמו"ר ה"צמח צדק" פעל המשכה עיקרית של ספירת ה"דעת" – קישור ואיחוד המוחין עם המידות, והוא עיקר המידות "חסד", "גבורה" ו"תפארת" – הוא חידש את שיטת החיבור של תורת ה"נגלה" ותורת החסידות, ובימיו נעשה שלום בין החסידים והמתנגדים. בנו אדמו"ר המהר"ש – ספירת ה"נצח" המשלבת בין הרגש להחלטות במעשה, כידוע בפתגמו (שהייתה המורה דרך בפועלו המיוחד) שצריך ללכת מלכתחילה מלמעלה, ולא להתחשב עם המניעות שבדרך.

אדמו"ר הרש"ב שייסד את ישיבת "תומכי תמימים", כדי להקים את צבא "חיילי בית דוד" להבאת הגאולה – הוא ספירת ה"הוד" – מלשון הודי'ה וביטול, קיום ההחלטות בקבלת עול. עד כאן זהו עיקרי הספירות, שלב אחר שלב, נעשתה כבר עיקר ההמשכה. שלב הגאולה היא להמשיך את גילוי האור כאן בעולם הגשמי. זהו תפקידם של שני הספירות האחרונות.