ליקוט הלכות ומנהגים
ליקוט הלכות ליום כיפור
ט' תשרי ס''ה
בהמשך לקובץ "ליקוט הלכות ומנהגים" שיצא לאור לכבוד ר"ה, הוציא הרב זמרוני שיח' ציק שליח הרבי שליט"א מלך המשיח לעיר הגאולה בת-ים ומנהל האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה קובץ הלכות ומנהגים גם לקראת יום הכיפורים הבעל"ט .
צוות פורטל חב"ד מגיש בפניכם את הקובץ.
_________________________________________
זמנים ושיעורים ליום הכיפורים :
הזמנים לפי שעון חורף.
הדלקת נרות: יום שישי, ט’ תשרי ה’תשס"ה(40.9.42) בשעה 21:5 באיזור ת"א.
תחילת הצום: מתחילים מבעוד יום. לפני הדלקת הנרות 21:5 באיזור ת"א
סיום הצום: בצאת השבת, דהיינו בשעה 01:6 באיזור ת"א.
שיעורי אכילה לחולים (עפ"י היתר רב מורה הוראה)
אכילה: פחות מ-62 גר’. (שו"ע אדמוה"ז, או"ח הל’ יום הכיפורים סימן תריב, סעיף א)
שתיה: כמלוא לוגמיו של אדם. (שו"ע אדמוה"ז, או"ח הל’ יוה"כ סימן תריב, סעיף יב). שיעור זה משתנה מאדם לאדם, ולכן יש לבצע את המדידה בערב יום הכיפורים. כשהעיקרון הוא: כמות המים (או שאר משקין) המירבית שיכול האדם למלא בצד האחד של פיו. מרוקנים את המים לכוסית ומסמנים את גובה המים וזהו השיעור של "מלוא לוגמיו של אדם".
זמני האכילה: לאחר שאוכלים ושותים בכמויות דלעיל יש להמתין, לפחות 9 דקות עד לאכילה ושתיה הבאה. (שו"ע אדמוה"ז, או"ח הל’ יוה"כ סימן תריב, סעיף טו)
שנת המאה ושלוש לרבי שליט"א מלך המשיח
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
_________________________________________
ערב יום הכיפורים
כפרות: לפנות בוקר יום ט’ בתשרי, עורכים את מנהג ה"כפרות", שנועד לבטל מעלינו כל עניין בלתי רצוי ושאנו נזכה לחיים טובים ארוכים ולשלום. לוקחים תרנגול עבור זכר ותרנגולת עבור נקבה ואומרים "בני אדם יושבי..". הנוסח המלא "מופיע בסידור מחזור, ומסובבים ג’ פעמים את התרנגול תרנגול סביב הראש ואומרים "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי וכו’. וכך עושים ג’ פעמים. (שו"ע אדמוה"ז, או"ח, הל’ יום הכיפורים סימן תרה, סעיף א).
לאחר שחיטת ה"כפרות" נוהגים לתת אותן לעניים. ויותר טוב לפדות את ה"כפרות" בממון ולחלק הממון לעניים. (שו"ע אדמוה"ז, או"ח, הל’ יום הכיפורים סימן תרה, סעיף ד).
ניתן לעשות את ה"כפרות" עם כסף, כאשר במקום המילים "זה התרנגול ילך למיתה" אומרים "זה הכסף ילך לצדקה". לאחר מכן מעבירים את הכסף לעניים או למוסדות צדקה.
לפייס זה את זה: מפייסים ומבקשים מחילה איש את רעהו בפרט ערב יום הכיפורים, היות ועבירות שבין אדם לחברו, אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו. (שו"ע אדמוה"ז, או"ח הל’ יום הכיפורים סימן תרו, סעיף א).
להדר באכילה ושתיה בערב יום כיפור: יום ט’ בתשרי, ערב יום הכיפורים נחשב ליום הכנה לקראת יום הקדוש, ומצווה להרבות בו באכילה ושתיה, כדי שניתן יהיה לצום ללא כל נזק. וכל האוכל ושותה בתשיעי, שכרו הרבה מאוד כאילו היה מתענה בתשיעי ועשירי.(שו"ע אדמוה"ז, או"ח, הל’ יום הכיפורים סימן תרד, סעיף א)
נוהגים לאכול בו עכ"פ שתי סעודות. האחת במשך היום והשניה היא הסעודה מפסקת. (משיחת ערב יום הכיפורים תש"נ - התוועדויות ע’ 59. הערה 64. מתוך המעשה הוא העיקר). טובלים פרוסת המוציא בדבש עד אחר הושענא רבה. (מאה שערים לג, א. מאמרי אדה"ז הקצרים ע’ תנד). לוח המעשה הוא העיקר.
לבקש לעקח: מנהג ישראל שבערב יום הכיפורים מבקשים "לעקח" (עוגת דבש וכיוצא בזה) ומקבלים אותו, ומברכים ב"שנה טובה ומתוקה". ובטעם המנהג: שבאם היינו אמורים להזדקק בשנה זו למתנת בשר ודם, הרי שבבקשת הלעקח בערב יום הכיפורים כבר יצאנו ידי חובה בזה, ולא נצטרך במשך השנה למתנת בשר ודם, אלא כל אחד יקבל פרנסתו "מידו המלאה והפתוחה הקדושה והרחבה" (נוסח ברכה ג’ דברהמ"ז), עד לאופן של עשירות בגשמיות ממש". (ש"פ האזינו תש"נ - התוועדויות ח"א ע’ 38).
מלקות: מלקים ל"ט מלקות - הלוקה מוטה פניו לצפון. המלקה והלוקה אומרים "והוא רחום..", ג’ פעמים. (שו"ע אדמוה"ז, או"ח הל’ יוה"כ סימן תרז, סעיף יא, יב. ספר המנהגים) המלקות קודם הטבילה ותפילת מנחה.
טבילה: בערב יום הכיפורים טובלים ג’ פעמים: א. לפני תפילת שחרית (כמנהג חב"ד בכל יום) ב. לפני תפילת מנחה ג. לאחר סעודה מפסקת. (שו"ע אדמוה"ז, או"ח הל’ יום הכיפורים סימן תרו, יא, יג)
סעודה מפסקת: אחר תפילת מנחה של ערב יום הכיפורים. נוהגין לאכול "קרעפכין" (בצק ובתוכו בשר). (ספר המנהגים) מפסיקים לאכול מבעוד יום, לפני זמן הדלקת הנרות.
_________________________________________
ברכת הדלקת נרות:
"ברוך אתה א-ד-נ-י א-להינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של שבת ושל יום הכיפורים"
ו"ברוך אתה א-ד-נ-י א-להינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". בסיום הדלקת הנרות אומרים "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד".
לפני כן, מדליקים "נר נשמה" עבור נשמות הנפטרים ונר נוסף עבור בני הבית ונקרא - "נר חיים" בבית הכנסת. (עפ"י ספר המנהגים)
ברכת הבנים: נוהגים לברך את הבנים והבנות וכו’. מברכים בברכת כהנים (שיחת ערב יוה"כ תנש"א - התוועדויות ע’ 86 הערה 5) וממשיכים בברכות נוספות. (כמנהג הרבי שליט"א מה"מ בברכתו להתמימים לפני "כל נדרי").
יום הכיפורים:
מלבד הצום ביום הכיפורים, הכולל איסור אכילה ושתיה, ישנם בו איסורים נוספים והם: איסור מלאכה, רחיצה, סיכה (שימוש בתמרוקים), נעילת מנעלי עור וקיום יחסי אישות.
פיקוח נפש: בכל מקרה של סכנה שעלולה להביא לפיקוח נפש, יש לזכור כי פיקוח נפש דוחה את יום הכיפורים, משום שבקיום המצוות נאמר "וחי בהם" ודרשו חז"ל "ולא שימות בהם" (רמב"ם הל’ יסודי התורה, פרק ה’ הלכה א).
איסור מלאכה: כל מלאכה שאסורה בשבת אסורה גם ביום הכיפורים, כולל איסורי הוצאה מרשות לרשות וטילטול מוקצה. (שו"ע אדמוה"ז, או"ח הל’ יוה"כ, סימן תריא, סעיף ד).
איסור אכילה: איסור אכילה ושתיה ביום הכיפורים הוא בכל כמות שהיא (שו"ע אדמוה"ז, או"ח הל’ יוה"כ סימן תריב, סעיף טז).
בכל מצב בריאותי חריג, כאשר יש חשש כל שהוא שהצום עלול להזיק לחולה, יש לקבל חוו"ד של רופא, ולאחר מכן להפנות את השאלה לרב מורה הוראה על מנת שיורה, האם מותר לו לצום, וכיצד עליו לנהוג.
הדברים נכונים גם ביחס למי שחייב לקחת תרופות עפ"י הוראות רופא. גם אז יש לפנות לרב מורה הוראה, שיורה לו מה וכיצד לעשות.
צום עפ"י הגילאים: בנים שמלאו להם 13 שנה ובנות שמלאו להן 12 שנה נחשבים למבוגרים וצמים את כל הצום. בנים בגיל 12 ובנות בגיל 11 משתדלים לצום, כדי להתרגל לחיובם בשנה הבאה. ילדים מתחת לגילאים אלו רשאים לצום רק שעות אחדות בלבד. (שו"ע אדמוה"ז, או"ח הל’ יום הכיפורים סימן תרטז, סעיפים ו, ח).
איסור רחיצה: כל רחיצה של תענוג אסורה, בין בחמין בין בצונן, אפילו להושיט אצבעו במים אסור. רק מקום שהתלכלך בגוף בטיט או בצואה מותר לרחצו, כיוון שאינו נתכווין לתענוג. רק שיש לרחוץ את מקום הלכלכוך בלבד. (שו"ע אדמוה"ז, או"ח הל’ יום הכיפורים סימן תריג, סעיף א).
נטילת ידיים שחרית: נוטלים ידיים בשחרית עד סוף קשרי האצבעות. לאחר ניגוב הידיים במגבת ניתן להעבירה על גבי העיניים, כדי להעביר מהם חבלי שינה או הפרשות מהעיניים. (שו"ע אדמוה"ז, או"ח הל’ יום הכיפורים סימן תריג, סעיף ב).
איסור סיכה: אסור לסוך בשמן או חומר אחר, אפילו מקצת הגוף. במידה והדבר נדרש מבחינה בריאותית יש לפנות לרב מורה הוראה כיצד לנהוג. (שו"ע אדמוה"ז, או"ח הל’ יוה"כ סימן תריד, סעיף א).
_________________________________________
איסור מנעלי עור: אסור לנעול כל מנעל של עור, גם כאשר המנעל מכיל עור רק בחלקו. בין בבית ובין ברשות הרבים. (שו"ע אדמוה"ז, או"ח הל’ יוה"כ סימן תריד, סעיף ב).
איסור יחסי אישות: בנוסף לאיסור יחסי אישות, יש להקפיד על שאר דיני ההרחקה הנוהגים בימי טומאת נידה. (שו"ע אדמוה"ז, או"ח הל’ יום הכיפורים סימן תרטו, סעיף א).
תפילות יום הכיפורים:
יום הכיפורים הוא היום היחיד בשנה שבו מתפללים חמש תפילות: ערבית, שחרית, מוסף, מנחה ונעילה.
לבישת הקיטל ועיטוף בטלית: בכל תפילות יום הכפורים מתפללים ב"קיטל" (לבוש כעין חלוק לבן) (ספר המנהגים). מתעטפים בטלית. מברכים על הטלית מבעוד יום.
כל נדרי: לפני תפילת ערבית של יום הכיפורים, אומר השליח ציבור, את תפילת "כל נדרי" שנועדה לבטל את הנדרים שיתכן ונדור בשנה הבאה. וזאת כדי שלא נכשל באיסור אי קיום נדר "לא יחל דברו". הציבור אומר בלחש עם ה"שליח ציבור", את נוסח ה"כל נדרי", ג’ פעמים. (שו"ע אדמוה"ז, או"ח הל’ יום הכיפורים סימן תריט, סעיף ב).
יזכור: אמירת "יזכור" לאחר קריאת התורה.אבלים בתוך שנת האבלות, אין יוצאים מבית הכנסת בשעה שהקהל אומרים "יזכור" אבל אין הם אומרים "יזכור". (ספר המנהגים).
אמירת תהילים: עפ"י מנהג הבעש"ט לומר ג’ פרקי תהלים מידי יום מא’ אלול, הנה בליל יום הכיפורים קודם "כל נדרי" אומרים את הפרקים קטו- קכג. לפני השינה פרקים קכד-קלב. אחרי מוסף פרקים קלג- קמא ואחרי נעילה מסיימים מפרק קמב-קנ. (ספר המנהגים).
סיום נעילה: לאחר אמירת "הוי הוא האלוקים" ז’ פעמים. מכריזים "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" ג’ פעמים.
לפני אמירת "תתקבל" בקדיש האחרון של תפילת נעילה - מנגנים כל המתפללים את "מארש נפוליאון" ואח"כ תוקעים תקיעה אחת. (ספר המנהגים).
סיום הצום: סיום הצום הוא בזמן צאת השבת.
מעריב, הבדלה ומוצאי יום הכיפורים:
תפילת מעריב והבדלה, בקיטל וטלית, אבל בכובע והטלית על הכתפים. (ספר המנהגים).
קודם ההבדלה נוטלין את הידים ג’ פעמים לסירוגין כמו בנטילת ידיים שחרית, אבל בלא ברכה. (ספר המנהגים).
מבדילים על "נר ששבת ממלאכה", דהיינו שדלק מערב יום הכיפורים למטרת תוספת אור בבית הכנסת. (שו"ע אדמוה"ז, או"ח סימן תרכד, סעיף ה).
אחר ההבדלה, קידוש לבנה - בחגירת אבנט וסידור. במוצאי יום כיפורים אומרים "גוט יום טוב". (ספר המנהגים).
במוצאי יום הכיפורים מתעסקים או עכ"פ מדברים על דבר עשיית הסוכה.(ספר המנהגים)
מחרת יום הכיפורים נקרא בשם השם. (ספר המנהגים).
גמר חתימה טובה לשנה טובה ומתוקה
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
צוות פורטל חב"ד מגיש בפניכם את הקובץ.
_________________________________________
זמנים ושיעורים ליום הכיפורים :
הזמנים לפי שעון חורף.
הדלקת נרות: יום שישי, ט’ תשרי ה’תשס"ה(40.9.42) בשעה 21:5 באיזור ת"א.
תחילת הצום: מתחילים מבעוד יום. לפני הדלקת הנרות 21:5 באיזור ת"א
סיום הצום: בצאת השבת, דהיינו בשעה 01:6 באיזור ת"א.
שיעורי אכילה לחולים (עפ"י היתר רב מורה הוראה)
אכילה: פחות מ-62 גר’. (שו"ע אדמוה"ז, או"ח הל’ יום הכיפורים סימן תריב, סעיף א)
שתיה: כמלוא לוגמיו של אדם. (שו"ע אדמוה"ז, או"ח הל’ יוה"כ סימן תריב, סעיף יב). שיעור זה משתנה מאדם לאדם, ולכן יש לבצע את המדידה בערב יום הכיפורים. כשהעיקרון הוא: כמות המים (או שאר משקין) המירבית שיכול האדם למלא בצד האחד של פיו. מרוקנים את המים לכוסית ומסמנים את גובה המים וזהו השיעור של "מלוא לוגמיו של אדם".
זמני האכילה: לאחר שאוכלים ושותים בכמויות דלעיל יש להמתין, לפחות 9 דקות עד לאכילה ושתיה הבאה. (שו"ע אדמוה"ז, או"ח הל’ יוה"כ סימן תריב, סעיף טו)
שנת המאה ושלוש לרבי שליט"א מלך המשיח
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
_________________________________________
ערב יום הכיפורים
כפרות: לפנות בוקר יום ט’ בתשרי, עורכים את מנהג ה"כפרות", שנועד לבטל מעלינו כל עניין בלתי רצוי ושאנו נזכה לחיים טובים ארוכים ולשלום. לוקחים תרנגול עבור זכר ותרנגולת עבור נקבה ואומרים "בני אדם יושבי..". הנוסח המלא "מופיע בסידור מחזור, ומסובבים ג’ פעמים את התרנגול תרנגול סביב הראש ואומרים "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי וכו’. וכך עושים ג’ פעמים. (שו"ע אדמוה"ז, או"ח, הל’ יום הכיפורים סימן תרה, סעיף א).
לאחר שחיטת ה"כפרות" נוהגים לתת אותן לעניים. ויותר טוב לפדות את ה"כפרות" בממון ולחלק הממון לעניים. (שו"ע אדמוה"ז, או"ח, הל’ יום הכיפורים סימן תרה, סעיף ד).
ניתן לעשות את ה"כפרות" עם כסף, כאשר במקום המילים "זה התרנגול ילך למיתה" אומרים "זה הכסף ילך לצדקה". לאחר מכן מעבירים את הכסף לעניים או למוסדות צדקה.
לפייס זה את זה: מפייסים ומבקשים מחילה איש את רעהו בפרט ערב יום הכיפורים, היות ועבירות שבין אדם לחברו, אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו. (שו"ע אדמוה"ז, או"ח הל’ יום הכיפורים סימן תרו, סעיף א).
להדר באכילה ושתיה בערב יום כיפור: יום ט’ בתשרי, ערב יום הכיפורים נחשב ליום הכנה לקראת יום הקדוש, ומצווה להרבות בו באכילה ושתיה, כדי שניתן יהיה לצום ללא כל נזק. וכל האוכל ושותה בתשיעי, שכרו הרבה מאוד כאילו היה מתענה בתשיעי ועשירי.(שו"ע אדמוה"ז, או"ח, הל’ יום הכיפורים סימן תרד, סעיף א)
נוהגים לאכול בו עכ"פ שתי סעודות. האחת במשך היום והשניה היא הסעודה מפסקת. (משיחת ערב יום הכיפורים תש"נ - התוועדויות ע’ 59. הערה 64. מתוך המעשה הוא העיקר). טובלים פרוסת המוציא בדבש עד אחר הושענא רבה. (מאה שערים לג, א. מאמרי אדה"ז הקצרים ע’ תנד). לוח המעשה הוא העיקר.
לבקש לעקח: מנהג ישראל שבערב יום הכיפורים מבקשים "לעקח" (עוגת דבש וכיוצא בזה) ומקבלים אותו, ומברכים ב"שנה טובה ומתוקה". ובטעם המנהג: שבאם היינו אמורים להזדקק בשנה זו למתנת בשר ודם, הרי שבבקשת הלעקח בערב יום הכיפורים כבר יצאנו ידי חובה בזה, ולא נצטרך במשך השנה למתנת בשר ודם, אלא כל אחד יקבל פרנסתו "מידו המלאה והפתוחה הקדושה והרחבה" (נוסח ברכה ג’ דברהמ"ז), עד לאופן של עשירות בגשמיות ממש". (ש"פ האזינו תש"נ - התוועדויות ח"א ע’ 38).
מלקות: מלקים ל"ט מלקות - הלוקה מוטה פניו לצפון. המלקה והלוקה אומרים "והוא רחום..", ג’ פעמים. (שו"ע אדמוה"ז, או"ח הל’ יוה"כ סימן תרז, סעיף יא, יב. ספר המנהגים) המלקות קודם הטבילה ותפילת מנחה.
טבילה: בערב יום הכיפורים טובלים ג’ פעמים: א. לפני תפילת שחרית (כמנהג חב"ד בכל יום) ב. לפני תפילת מנחה ג. לאחר סעודה מפסקת. (שו"ע אדמוה"ז, או"ח הל’ יום הכיפורים סימן תרו, יא, יג)
סעודה מפסקת: אחר תפילת מנחה של ערב יום הכיפורים. נוהגין לאכול "קרעפכין" (בצק ובתוכו בשר). (ספר המנהגים) מפסיקים לאכול מבעוד יום, לפני זמן הדלקת הנרות.
_________________________________________
ברכת הדלקת נרות:
"ברוך אתה א-ד-נ-י א-להינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של שבת ושל יום הכיפורים"
ו"ברוך אתה א-ד-נ-י א-להינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". בסיום הדלקת הנרות אומרים "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד".
לפני כן, מדליקים "נר נשמה" עבור נשמות הנפטרים ונר נוסף עבור בני הבית ונקרא - "נר חיים" בבית הכנסת. (עפ"י ספר המנהגים)
ברכת הבנים: נוהגים לברך את הבנים והבנות וכו’. מברכים בברכת כהנים (שיחת ערב יוה"כ תנש"א - התוועדויות ע’ 86 הערה 5) וממשיכים בברכות נוספות. (כמנהג הרבי שליט"א מה"מ בברכתו להתמימים לפני "כל נדרי").
יום הכיפורים:
מלבד הצום ביום הכיפורים, הכולל איסור אכילה ושתיה, ישנם בו איסורים נוספים והם: איסור מלאכה, רחיצה, סיכה (שימוש בתמרוקים), נעילת מנעלי עור וקיום יחסי אישות.
פיקוח נפש: בכל מקרה של סכנה שעלולה להביא לפיקוח נפש, יש לזכור כי פיקוח נפש דוחה את יום הכיפורים, משום שבקיום המצוות נאמר "וחי בהם" ודרשו חז"ל "ולא שימות בהם" (רמב"ם הל’ יסודי התורה, פרק ה’ הלכה א).
איסור מלאכה: כל מלאכה שאסורה בשבת אסורה גם ביום הכיפורים, כולל איסורי הוצאה מרשות לרשות וטילטול מוקצה. (שו"ע אדמוה"ז, או"ח הל’ יוה"כ, סימן תריא, סעיף ד).
איסור אכילה: איסור אכילה ושתיה ביום הכיפורים הוא בכל כמות שהיא (שו"ע אדמוה"ז, או"ח הל’ יוה"כ סימן תריב, סעיף טז).
בכל מצב בריאותי חריג, כאשר יש חשש כל שהוא שהצום עלול להזיק לחולה, יש לקבל חוו"ד של רופא, ולאחר מכן להפנות את השאלה לרב מורה הוראה על מנת שיורה, האם מותר לו לצום, וכיצד עליו לנהוג.
הדברים נכונים גם ביחס למי שחייב לקחת תרופות עפ"י הוראות רופא. גם אז יש לפנות לרב מורה הוראה, שיורה לו מה וכיצד לעשות.
צום עפ"י הגילאים: בנים שמלאו להם 13 שנה ובנות שמלאו להן 12 שנה נחשבים למבוגרים וצמים את כל הצום. בנים בגיל 12 ובנות בגיל 11 משתדלים לצום, כדי להתרגל לחיובם בשנה הבאה. ילדים מתחת לגילאים אלו רשאים לצום רק שעות אחדות בלבד. (שו"ע אדמוה"ז, או"ח הל’ יום הכיפורים סימן תרטז, סעיפים ו, ח).
איסור רחיצה: כל רחיצה של תענוג אסורה, בין בחמין בין בצונן, אפילו להושיט אצבעו במים אסור. רק מקום שהתלכלך בגוף בטיט או בצואה מותר לרחצו, כיוון שאינו נתכווין לתענוג. רק שיש לרחוץ את מקום הלכלכוך בלבד. (שו"ע אדמוה"ז, או"ח הל’ יום הכיפורים סימן תריג, סעיף א).
נטילת ידיים שחרית: נוטלים ידיים בשחרית עד סוף קשרי האצבעות. לאחר ניגוב הידיים במגבת ניתן להעבירה על גבי העיניים, כדי להעביר מהם חבלי שינה או הפרשות מהעיניים. (שו"ע אדמוה"ז, או"ח הל’ יום הכיפורים סימן תריג, סעיף ב).
איסור סיכה: אסור לסוך בשמן או חומר אחר, אפילו מקצת הגוף. במידה והדבר נדרש מבחינה בריאותית יש לפנות לרב מורה הוראה כיצד לנהוג. (שו"ע אדמוה"ז, או"ח הל’ יוה"כ סימן תריד, סעיף א).
_________________________________________
איסור מנעלי עור: אסור לנעול כל מנעל של עור, גם כאשר המנעל מכיל עור רק בחלקו. בין בבית ובין ברשות הרבים. (שו"ע אדמוה"ז, או"ח הל’ יוה"כ סימן תריד, סעיף ב).
איסור יחסי אישות: בנוסף לאיסור יחסי אישות, יש להקפיד על שאר דיני ההרחקה הנוהגים בימי טומאת נידה. (שו"ע אדמוה"ז, או"ח הל’ יום הכיפורים סימן תרטו, סעיף א).
תפילות יום הכיפורים:
יום הכיפורים הוא היום היחיד בשנה שבו מתפללים חמש תפילות: ערבית, שחרית, מוסף, מנחה ונעילה.
לבישת הקיטל ועיטוף בטלית: בכל תפילות יום הכפורים מתפללים ב"קיטל" (לבוש כעין חלוק לבן) (ספר המנהגים). מתעטפים בטלית. מברכים על הטלית מבעוד יום.
כל נדרי: לפני תפילת ערבית של יום הכיפורים, אומר השליח ציבור, את תפילת "כל נדרי" שנועדה לבטל את הנדרים שיתכן ונדור בשנה הבאה. וזאת כדי שלא נכשל באיסור אי קיום נדר "לא יחל דברו". הציבור אומר בלחש עם ה"שליח ציבור", את נוסח ה"כל נדרי", ג’ פעמים. (שו"ע אדמוה"ז, או"ח הל’ יום הכיפורים סימן תריט, סעיף ב).
יזכור: אמירת "יזכור" לאחר קריאת התורה.אבלים בתוך שנת האבלות, אין יוצאים מבית הכנסת בשעה שהקהל אומרים "יזכור" אבל אין הם אומרים "יזכור". (ספר המנהגים).
אמירת תהילים: עפ"י מנהג הבעש"ט לומר ג’ פרקי תהלים מידי יום מא’ אלול, הנה בליל יום הכיפורים קודם "כל נדרי" אומרים את הפרקים קטו- קכג. לפני השינה פרקים קכד-קלב. אחרי מוסף פרקים קלג- קמא ואחרי נעילה מסיימים מפרק קמב-קנ. (ספר המנהגים).
סיום נעילה: לאחר אמירת "הוי הוא האלוקים" ז’ פעמים. מכריזים "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" ג’ פעמים.
לפני אמירת "תתקבל" בקדיש האחרון של תפילת נעילה - מנגנים כל המתפללים את "מארש נפוליאון" ואח"כ תוקעים תקיעה אחת. (ספר המנהגים).
סיום הצום: סיום הצום הוא בזמן צאת השבת.
מעריב, הבדלה ומוצאי יום הכיפורים:
תפילת מעריב והבדלה, בקיטל וטלית, אבל בכובע והטלית על הכתפים. (ספר המנהגים).
קודם ההבדלה נוטלין את הידים ג’ פעמים לסירוגין כמו בנטילת ידיים שחרית, אבל בלא ברכה. (ספר המנהגים).
מבדילים על "נר ששבת ממלאכה", דהיינו שדלק מערב יום הכיפורים למטרת תוספת אור בבית הכנסת. (שו"ע אדמוה"ז, או"ח סימן תרכד, סעיף ה).
אחר ההבדלה, קידוש לבנה - בחגירת אבנט וסידור. במוצאי יום כיפורים אומרים "גוט יום טוב". (ספר המנהגים).
במוצאי יום הכיפורים מתעסקים או עכ"פ מדברים על דבר עשיית הסוכה.(ספר המנהגים)
מחרת יום הכיפורים נקרא בשם השם. (ספר המנהגים).
גמר חתימה טובה לשנה טובה ומתוקה
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד