שלוחי אדוננו
פרק שני - אין מונע ומעכב
ט' אדר ב' ס''ה
בכדי לענות על שאלות אלו, יש להקדים ולהביא סקירה קצרה מהשיחות של השנים האחרונות אודות מצב ונכונות העולם לקראת הגאולה, המהוה מעין רקע לשיחה זו, על-מנת להיכנס לרוח הדברים שלאורם נאמרה השיחה הנ"ל. או אז ניווכח, כי זו הוראה הבאה כממילא, ונדרשת מתוך מציאות ומצב העולם בימינו אלה.
נסתיימה עבודת הבירורים
עבודת הבירורים – זהו השם הכולל הניתן בתורת הקבלה ובחסידות לכללות עבודת בנ"י בעולם הזה עד לימות המשיח.
והוא משום, שזהו תוכן העבודה בה פועלים בנ"י במשך כל הדורות. בכל קיום מצוה, מברר היהודי את הניצוץ האלוקי החבוי בתוך תוכו של היש הגשמי, ומעלהו לקדושה. כן הוא הן ביחס לאדם והן ביחס לעולם בכללותו; בקיום כל מצוה, מכניע היהודי את הרע והקליפה המכסה על אור נשמתו, וכן את הקליפה המכסה ומסתירה על הניצוץ האלוקי המחיה את הדבר בו משתמש לצורך קיום המצוה וכדו'.
בשל כך, עתידה הגאולה לבוא בסיום וגמר עבודת הבירורים. או אז, כאשר האדם והעולם כולו יהיו מזוככים, יתבטל כל הרע שבעולם, ויישאר בו אך טוב. וכלשון אדה"ז בספרו תורה אור "וכשיוגמרו כל הבירורין יבוא המשיח במהרה בימינו אמן"1.
ועל כן, ככל שהתקרבנו לגאולה, נשמעו יותר ויותר דרישות מנשיאי הדורות, למהר ולסיים את עבודת הבירורים, כדי שתוכל הגאולה לבוא בפועל ממש. ואף בדורנו זה גופא, היו עמלים במשך כל השנים, על סיום בירור הניצוצות, וקיימו את המצוות מתוך ידיעה וכוונה, שבקיומם מזרזים את בוא הגאולה, באשר היא תלויה בבירורם של כל הניצוצות.
והנה, בשיחות מסוף שנות המ"מים ובפרט משנות תנש"א ונ"ב2, הודיע הרבי לעולם, כי כבר נסתיימה ונשלמה עבודת הבירורים.
מעתה, אמר הרבי, כי כל העבודה של בנ"י ברגעים האחרונים שלפני הגאולה, אינה עוד עבודת הבירורים. קיום התורה והמצוות של ימינו אלו, אינם באותה כוונת "בירור העולם" שהיתה בקיום המצוות בכל הדורות, עד לשנים האחרונות ממש. עתה, העבודה היא בכוונה להביא את ההתגלות בפועל בעולם3.
סיימו את מעשינו ועבודתינו
כתב אדה"ז בתניא4 "כל הגילויים דלעתיד לבוא תלויים במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות". משפט זה חוזר ונשנה בשיחות ומכתבי כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א, ותוכנו, אשר עבודת ה' בתורה ותפילה, קיום המצוות ומעשים טובים של בני-ישראל במשך כל הדורות שבזמן הגלות, מ"ראשיכם שבטיכם", עד "חוטב עציך ושואב מימיך" שבכל דור, מהווים גורם לכל הגילויים הנעלים שיהיו לעתיד בגאולה.
כך היה ידוע תמיד, וכיון שכך, היה צורך והכרח גדול להוסיף ככל שניתן בתומ"צ כל עוד הגאולה עדיין לא הגיעה, מתוך מטרה לזכות על ידי כך לגילויים הנפלאים דלעתיד. אך הנה, בשנת ה'תנש"א ותשנ"ב, הודיע הרבי בשיחותיו, כי כבר נשלמו "כל מעשינו ועבודתינו" שהיו דרושים שייעשו בזמן הגלות, על-מנת לקבל את הגילויים דלעתיד לבוא5.
נתתקנה סיבת הגלות
ידוע, כי סיבת הגלות היא "שנאת חינם" ששררה בעם ישראל בזמן שקדם לחורבן הבית, ובכדי לזכות לגאולה השלימה, עלינו לתקן את סיבת הגלות, היינו, להוסיף ולהשתדל ב"אהבת ישראל"; שבתיקון סיבת הגלות, יתבטל אף המסובב – הגלות, ובמקומה תבוא הגאולה.
ואכן, בשיחות רבות חזר ותבע הרבי אודות התחזקות והוספה באהבת ישראל, וזאת על-מנת לבטל את סיבת הגלות, שבגינה סובל עם ישראל כבר קרוב לאלפיים שנה.
והנה, בשיחת ש"פ מטות-מסעי ה'תנש"א, הודיע הרבי לעם ישראל, כי "נתתקנה סיבת הגלות", ואין עוד צורך באהבת ישראל כמטרה לבטל את סיבת הגלות, אלא אך ורק כטעימה מהגאולה האמיתית והשלימה.
עשו תשובה
ידועים דברי חז"ל שאמרו בנוגע לגאולה – "אין הדבר תלוי אלא בתשובה"6. וכן כתב אף הרמב"ם "אין ישראל נגאלין אלא בתשובה"7. על בסיס דברים אלו ידע עם ישראל בכל שנות גלותו, כי תנאי עיקרי לבוא הגאולה הוא, תשובת וחזרת כל עם ישראל לאביהם שבשמים.
ואכן, ככל שהתקרב הזמן לקראת הגאולה, ניתן לכך דגש מיוחד ע"י גדולי ישראל, להזדרז בקיום התנאי. כך מצינו ב"קול קורא" הידוע שפירסם כ"ק אדמו"ר הריי"ץ8"לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה", והתחזקה הכרזה זו ביתר שאת ע"י כ"ק אד"ש מה"מ.
והנה, בשיחה (מוגהת) משנת תנש"א9, הודיע הרבי כי "כבר עשו תשובה", ומעתה, סר עיכוב זה בדרך לגאולה, ואין עוד בתשובה תנאי לבוא הגאולה. וזאת כדברי הרבי, שאין בדורנו יהודי, ולו אחד, שלא הרהר תשובה בלבו, וזהו מילוי הנדרש להסרת התנאי של תשובה לצורך בוא הגאולה.
צחצחו את הכפתורים
"כבר סיימו את העבודה ומה שנותר הוא רק צחצוח הכפתורים". משפט מעין זה שנון בזכרונו של כל חסיד שקרא ולמד במשך השנים את שיחותיו של הרבי. כמעט בכל פעם בו דיבר הרבי על זמננו הקרוב כ"כ לגאולה, חזר על משפט זה, הלקוח בעצם מדברי הרבי הריי"ץ באחת משיחותיו10, לאמור: מה שנותר עוד לפעול לבוא הגאולה, אינו עוד להפוך הרים ולשבר סלעים, אלא, עבודות קטנות ואחרונות, בבחי' צחצוח (=נקיון סופי) הכפתורים (=פרט שולי בבגד).
והנה, בשלב מסוים חל שינוי במשפט זה בלשונו של הרבי. הרבי מודיע, וחוזר על כך כמעט בכל שיחה11, כי כבר "צחצחו את הכפתורים". ובכך נודענו, כי אף את העבודות לקירוב הגאולה המכונות "צחצוח הכפתורים" סיים עם ישראל.
נסתיימה מלחמת חיילי בית דוד
אחת הסיבות העיקריות של הרבי הרש"ב נ"ע ליסוד ישיבת תומכי תמימים, היתה12 כדי שתלמידיה – חיילי בית דוד – ילחמו באלו "אשר חרפו עקבות משיחך", היינו, באלו אשר חלשים המה באמונה בגאולה ובביאת המשיח, שחלישות כזו יכולה להימצא אף אצל בני תורה, כמבואר בשיחות, ועל ידי הנצחון במלחמה זו, להביא את הגאולה בפועל ממש.
בשיחות רבות ביאר כ"ק אד"ש מה"מ את תוכן עבודה זו שהוטלה על גבם של תלמידי ישיבות תומכי תמימים, ועל גודל האחריות שקיבלו על עצמם, להילחם באותם ש"חרפו עקבות משיחך".
זו היתה עבודתם של ה'תמימים' במשך השנים, ביודעם כי זהו אחד מקווי היסוד עליהם הושתתה הישיבה.
עד שבשיחות משנות תנש"א תשנ"ב, תקופה בה נמצאים כבר בדור השלישי לקיומה של הישיבה, קיבלו תלמידיה – הודעה הנוגעת לעצם קיום הישיבה – מפי מנהלה של הישיבה, הרבי בכבודו ובעצמו, כי עבודתם זו של הלוחמה באלו ש"חרפו גו'" – "נסתיימה"13.
בעיית הפרט אינה נחלת הכלל
לאחר שראינו את כל אותם מקומות בהם מודיע הרבי באופן מפורש, על סיומם של ענינים נשגבים ביותר, אשר על קיומם שקדו והתייגעו במשך כל הדורות, עדיין מקננת השאלה בלב רבים, הייתכן לומר שאכן "עשו תשובה" בו בזמן שפלוני מתנהג כך ואלמוני הולך אף בדרך גרועה יותר. וכמו כן האם ניתן לומר שסיימנו את כל מעשינו ועבודתינו הדרושים למען בוא הגאולה, ועוד שאלות רבות על בסיס זה.
לא חלילה שיש פקפוק בדבריו של הרבי אשר כל מילה היוצאת מפיו יסודתה היא בהררי קודש, אך עדיין יש מקום לשאלה מהו אכן ההסבר בדבריו של הרבי, בו בזמן שבגלוי לא נראה כי כל עם ישראל נוהגים בדרך הישר והטוב.
אף על כך קיבלנו מהרבי הסבר מדויק, אשר יתן לנו להבין כיצד 'בכל זאת' ניתן להאמין לכך שהננו מוכנים וראויים לגאולה.
ומן הראוי לצטט את הדברים כפי שהוגהו ע"י הרבי מלך המשיח שליט"א (שיחת ש"פ נח ה'תשנ"ב):
"גם כשידע איניש בנפשיה מעמדו ומצבו שיש אצלו ענינים הצריכים תיקון, אין זה בסתירה ח"ו לעדותו של נשיא דורנו שכבר נשלמה העבודה ועומדים מוכנים לקבל פני משיח צדקנו, כי, העבודה דכללות בנ"י במשך כל הדורות שצריכה להיות בזמן הגלות כדי לבוא להשלימות דהגאולה (שתלויה "במעשינו ועבודתינו דכל זמן משך הגלות") – נסתיימה ונשלמה . . ולכן, גם אם חסר בעבודתו של הפרט במשך הזמן שמתעכב הגאולה מאיזו סיבה שתהיה, הרי זה ענין פרטי שבודאי צריך לתקנו ולהשלימו, אבל, אין זה גורע ח"ו בגמר ושלימות "מעשינו ועבודתינו" דכלל ישראל שעומדים מוכנים להגאולה".
כאן נותן לנו הרבי להבין במילים פשוטות, כי אין בעייתו הפרטית של אדם פלוני, גורעת מהמצב המתקדם כל כך של כללות עם ישראל. אכן, יודע כל אחד על מצבו הפרטי הדורש תיקון בענינים מסויימים, אך אין זה בסתירה לכך שעם ישראל בכללותו, סיים את המכסה הדרושה מאיתו על מנת להביא את הגאולה.
נסתיימה עבודת הבירורים
עבודת הבירורים – זהו השם הכולל הניתן בתורת הקבלה ובחסידות לכללות עבודת בנ"י בעולם הזה עד לימות המשיח.
והוא משום, שזהו תוכן העבודה בה פועלים בנ"י במשך כל הדורות. בכל קיום מצוה, מברר היהודי את הניצוץ האלוקי החבוי בתוך תוכו של היש הגשמי, ומעלהו לקדושה. כן הוא הן ביחס לאדם והן ביחס לעולם בכללותו; בקיום כל מצוה, מכניע היהודי את הרע והקליפה המכסה על אור נשמתו, וכן את הקליפה המכסה ומסתירה על הניצוץ האלוקי המחיה את הדבר בו משתמש לצורך קיום המצוה וכדו'.
בשל כך, עתידה הגאולה לבוא בסיום וגמר עבודת הבירורים. או אז, כאשר האדם והעולם כולו יהיו מזוככים, יתבטל כל הרע שבעולם, ויישאר בו אך טוב. וכלשון אדה"ז בספרו תורה אור "וכשיוגמרו כל הבירורין יבוא המשיח במהרה בימינו אמן"1.
ועל כן, ככל שהתקרבנו לגאולה, נשמעו יותר ויותר דרישות מנשיאי הדורות, למהר ולסיים את עבודת הבירורים, כדי שתוכל הגאולה לבוא בפועל ממש. ואף בדורנו זה גופא, היו עמלים במשך כל השנים, על סיום בירור הניצוצות, וקיימו את המצוות מתוך ידיעה וכוונה, שבקיומם מזרזים את בוא הגאולה, באשר היא תלויה בבירורם של כל הניצוצות.
והנה, בשיחות מסוף שנות המ"מים ובפרט משנות תנש"א ונ"ב2, הודיע הרבי לעולם, כי כבר נסתיימה ונשלמה עבודת הבירורים.
מעתה, אמר הרבי, כי כל העבודה של בנ"י ברגעים האחרונים שלפני הגאולה, אינה עוד עבודת הבירורים. קיום התורה והמצוות של ימינו אלו, אינם באותה כוונת "בירור העולם" שהיתה בקיום המצוות בכל הדורות, עד לשנים האחרונות ממש. עתה, העבודה היא בכוונה להביא את ההתגלות בפועל בעולם3.
סיימו את מעשינו ועבודתינו
כתב אדה"ז בתניא4 "כל הגילויים דלעתיד לבוא תלויים במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות". משפט זה חוזר ונשנה בשיחות ומכתבי כ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א, ותוכנו, אשר עבודת ה' בתורה ותפילה, קיום המצוות ומעשים טובים של בני-ישראל במשך כל הדורות שבזמן הגלות, מ"ראשיכם שבטיכם", עד "חוטב עציך ושואב מימיך" שבכל דור, מהווים גורם לכל הגילויים הנעלים שיהיו לעתיד בגאולה.
כך היה ידוע תמיד, וכיון שכך, היה צורך והכרח גדול להוסיף ככל שניתן בתומ"צ כל עוד הגאולה עדיין לא הגיעה, מתוך מטרה לזכות על ידי כך לגילויים הנפלאים דלעתיד. אך הנה, בשנת ה'תנש"א ותשנ"ב, הודיע הרבי בשיחותיו, כי כבר נשלמו "כל מעשינו ועבודתינו" שהיו דרושים שייעשו בזמן הגלות, על-מנת לקבל את הגילויים דלעתיד לבוא5.
נתתקנה סיבת הגלות
ידוע, כי סיבת הגלות היא "שנאת חינם" ששררה בעם ישראל בזמן שקדם לחורבן הבית, ובכדי לזכות לגאולה השלימה, עלינו לתקן את סיבת הגלות, היינו, להוסיף ולהשתדל ב"אהבת ישראל"; שבתיקון סיבת הגלות, יתבטל אף המסובב – הגלות, ובמקומה תבוא הגאולה.
ואכן, בשיחות רבות חזר ותבע הרבי אודות התחזקות והוספה באהבת ישראל, וזאת על-מנת לבטל את סיבת הגלות, שבגינה סובל עם ישראל כבר קרוב לאלפיים שנה.
והנה, בשיחת ש"פ מטות-מסעי ה'תנש"א, הודיע הרבי לעם ישראל, כי "נתתקנה סיבת הגלות", ואין עוד צורך באהבת ישראל כמטרה לבטל את סיבת הגלות, אלא אך ורק כטעימה מהגאולה האמיתית והשלימה.
עשו תשובה
ידועים דברי חז"ל שאמרו בנוגע לגאולה – "אין הדבר תלוי אלא בתשובה"6. וכן כתב אף הרמב"ם "אין ישראל נגאלין אלא בתשובה"7. על בסיס דברים אלו ידע עם ישראל בכל שנות גלותו, כי תנאי עיקרי לבוא הגאולה הוא, תשובת וחזרת כל עם ישראל לאביהם שבשמים.
ואכן, ככל שהתקרב הזמן לקראת הגאולה, ניתן לכך דגש מיוחד ע"י גדולי ישראל, להזדרז בקיום התנאי. כך מצינו ב"קול קורא" הידוע שפירסם כ"ק אדמו"ר הריי"ץ8"לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה", והתחזקה הכרזה זו ביתר שאת ע"י כ"ק אד"ש מה"מ.
והנה, בשיחה (מוגהת) משנת תנש"א9, הודיע הרבי כי "כבר עשו תשובה", ומעתה, סר עיכוב זה בדרך לגאולה, ואין עוד בתשובה תנאי לבוא הגאולה. וזאת כדברי הרבי, שאין בדורנו יהודי, ולו אחד, שלא הרהר תשובה בלבו, וזהו מילוי הנדרש להסרת התנאי של תשובה לצורך בוא הגאולה.
צחצחו את הכפתורים
"כבר סיימו את העבודה ומה שנותר הוא רק צחצוח הכפתורים". משפט מעין זה שנון בזכרונו של כל חסיד שקרא ולמד במשך השנים את שיחותיו של הרבי. כמעט בכל פעם בו דיבר הרבי על זמננו הקרוב כ"כ לגאולה, חזר על משפט זה, הלקוח בעצם מדברי הרבי הריי"ץ באחת משיחותיו10, לאמור: מה שנותר עוד לפעול לבוא הגאולה, אינו עוד להפוך הרים ולשבר סלעים, אלא, עבודות קטנות ואחרונות, בבחי' צחצוח (=נקיון סופי) הכפתורים (=פרט שולי בבגד).
והנה, בשלב מסוים חל שינוי במשפט זה בלשונו של הרבי. הרבי מודיע, וחוזר על כך כמעט בכל שיחה11, כי כבר "צחצחו את הכפתורים". ובכך נודענו, כי אף את העבודות לקירוב הגאולה המכונות "צחצוח הכפתורים" סיים עם ישראל.
נסתיימה מלחמת חיילי בית דוד
אחת הסיבות העיקריות של הרבי הרש"ב נ"ע ליסוד ישיבת תומכי תמימים, היתה12 כדי שתלמידיה – חיילי בית דוד – ילחמו באלו "אשר חרפו עקבות משיחך", היינו, באלו אשר חלשים המה באמונה בגאולה ובביאת המשיח, שחלישות כזו יכולה להימצא אף אצל בני תורה, כמבואר בשיחות, ועל ידי הנצחון במלחמה זו, להביא את הגאולה בפועל ממש.
בשיחות רבות ביאר כ"ק אד"ש מה"מ את תוכן עבודה זו שהוטלה על גבם של תלמידי ישיבות תומכי תמימים, ועל גודל האחריות שקיבלו על עצמם, להילחם באותם ש"חרפו עקבות משיחך".
זו היתה עבודתם של ה'תמימים' במשך השנים, ביודעם כי זהו אחד מקווי היסוד עליהם הושתתה הישיבה.
עד שבשיחות משנות תנש"א תשנ"ב, תקופה בה נמצאים כבר בדור השלישי לקיומה של הישיבה, קיבלו תלמידיה – הודעה הנוגעת לעצם קיום הישיבה – מפי מנהלה של הישיבה, הרבי בכבודו ובעצמו, כי עבודתם זו של הלוחמה באלו ש"חרפו גו'" – "נסתיימה"13.
בעיית הפרט אינה נחלת הכלל
לאחר שראינו את כל אותם מקומות בהם מודיע הרבי באופן מפורש, על סיומם של ענינים נשגבים ביותר, אשר על קיומם שקדו והתייגעו במשך כל הדורות, עדיין מקננת השאלה בלב רבים, הייתכן לומר שאכן "עשו תשובה" בו בזמן שפלוני מתנהג כך ואלמוני הולך אף בדרך גרועה יותר. וכמו כן האם ניתן לומר שסיימנו את כל מעשינו ועבודתינו הדרושים למען בוא הגאולה, ועוד שאלות רבות על בסיס זה.
לא חלילה שיש פקפוק בדבריו של הרבי אשר כל מילה היוצאת מפיו יסודתה היא בהררי קודש, אך עדיין יש מקום לשאלה מהו אכן ההסבר בדבריו של הרבי, בו בזמן שבגלוי לא נראה כי כל עם ישראל נוהגים בדרך הישר והטוב.
אף על כך קיבלנו מהרבי הסבר מדויק, אשר יתן לנו להבין כיצד 'בכל זאת' ניתן להאמין לכך שהננו מוכנים וראויים לגאולה.
ומן הראוי לצטט את הדברים כפי שהוגהו ע"י הרבי מלך המשיח שליט"א (שיחת ש"פ נח ה'תשנ"ב):
"גם כשידע איניש בנפשיה מעמדו ומצבו שיש אצלו ענינים הצריכים תיקון, אין זה בסתירה ח"ו לעדותו של נשיא דורנו שכבר נשלמה העבודה ועומדים מוכנים לקבל פני משיח צדקנו, כי, העבודה דכללות בנ"י במשך כל הדורות שצריכה להיות בזמן הגלות כדי לבוא להשלימות דהגאולה (שתלויה "במעשינו ועבודתינו דכל זמן משך הגלות") – נסתיימה ונשלמה . . ולכן, גם אם חסר בעבודתו של הפרט במשך הזמן שמתעכב הגאולה מאיזו סיבה שתהיה, הרי זה ענין פרטי שבודאי צריך לתקנו ולהשלימו, אבל, אין זה גורע ח"ו בגמר ושלימות "מעשינו ועבודתינו" דכלל ישראל שעומדים מוכנים להגאולה".
כאן נותן לנו הרבי להבין במילים פשוטות, כי אין בעייתו הפרטית של אדם פלוני, גורעת מהמצב המתקדם כל כך של כללות עם ישראל. אכן, יודע כל אחד על מצבו הפרטי הדורש תיקון בענינים מסויימים, אך אין זה בסתירה לכך שעם ישראל בכללותו, סיים את המכסה הדרושה מאיתו על מנת להביא את הגאולה.
1) פ' וישב ע' כז.
2) ראה שיחת ש"פ וישב ה'תנש"א. דבר מלכות ש"פ נח, ש"פ ויצא ה'תשנ"ב. ובשיחות רבות אחרות בתקופה זו השתמש הרבי במילים: "כבר נסתיימו ונשלמו כל עניני העבודה".
3) סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 163.
4) ריש פרק לז.
5) ואף ציוה לפרסם זאת (דבר מלכות ש"פ תצא ה'תנש"א סעיף ט"ו).
6) סנהדרין צז, ב.
7) הל' תשובה פ"ז ה"ה.
8) בעלון 'הקריאה והקדושה' משנים תש"א-ג. וראה אף באגרות קודש שלו ח"ה ע' שסא ואילך. ע' שעז ואילך. ע' תח ואילך. ח"ו ע' תל ואילך. ועוד.
9) ראה שיחות ש"פ מקץ וש"פ ויחי תנש"א.
10) שיחת שמח"ת תרפ"ט.
11) ראה לדוגמא שיחות ש"פ שמות, ש"פ נשא, ש"פ בהעלותך ה'תנש"א, ש"פ נח, יחידות כללית מוצאי י"ט-כ"ף כסלו (הערה 66) ה'תשנ"ב. ועוד.
12) ספר השיחות ה'תש"ב ע' 141 ואילך.
13) ראה שיחות ש"פ תצא ה'תנש"א. ש"פ וישב ה'תשנ"ב.
2) ראה שיחת ש"פ וישב ה'תנש"א. דבר מלכות ש"פ נח, ש"פ ויצא ה'תשנ"ב. ובשיחות רבות אחרות בתקופה זו השתמש הרבי במילים: "כבר נסתיימו ונשלמו כל עניני העבודה".
3) סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 163.
4) ריש פרק לז.
5) ואף ציוה לפרסם זאת (דבר מלכות ש"פ תצא ה'תנש"א סעיף ט"ו).
6) סנהדרין צז, ב.
7) הל' תשובה פ"ז ה"ה.
8) בעלון 'הקריאה והקדושה' משנים תש"א-ג. וראה אף באגרות קודש שלו ח"ה ע' שסא ואילך. ע' שעז ואילך. ע' תח ואילך. ח"ו ע' תל ואילך. ועוד.
9) ראה שיחות ש"פ מקץ וש"פ ויחי תנש"א.
10) שיחת שמח"ת תרפ"ט.
11) ראה לדוגמא שיחות ש"פ שמות, ש"פ נשא, ש"פ בהעלותך ה'תנש"א, ש"פ נח, יחידות כללית מוצאי י"ט-כ"ף כסלו (הערה 66) ה'תשנ"ב. ועוד.
12) ספר השיחות ה'תש"ב ע' 141 ואילך.
13) ראה שיחות ש"פ תצא ה'תנש"א. ש"פ וישב ה'תשנ"ב.
