חי וקיים

מהו החידוש של דורנו?

י''ג תשרי ס''ה

שאלה:
אחד המקורות העיקריות לאמונה בחיים נצחיים לרבי היא בשיחת ש"פ בא תשנ"ב, בה אומר הרבי שהחידוש של דורנו לגבי כל הדורות שלפנינו הוא בכך שבהם היתה אצל נשיא הדור הסתלקות הנשמה מן הגוף משא"כ בדורנו. לכאורה לא ניתן להוכיח משיחה זו שלא היתה הסתלקות, שהרי הרבי אומר שזה יהי’ "על ידי זה שמשיח צדקנו בא מיד", ובינתיים משיח עדיין לא בא? זאת ועוד: א. הרבי הרי אומר שחלק מהחידוש הוא שבדורנו לא יהי’ חסרון בדיבור, ובפועל כן הי’ אצל הרבי חסרון בדיבור. ב. הרבי אומר שיהיו חיים נצחיים גם לכל אנשי הדור, ובפועל נפטרו מאז כו"כ יהודים. ברור א"כ לכאורה שכל זה תלוי בביאת המשיח, ולא נשללה ההסתלקות קודם לכן? 

תשובה:
שיחת ש"פ בא תשנ"ב
התבוננות קלה בנושא תביא למסקנה שלא שייך כלל שהכל תלוי בביאת המשיח, כי ממה נפשך: הרבי שליט"א מלך המשיח קובע ומבאר כאן קביעה ברורה וודאית, (לא משאלה, תקוה ותפילה, אלא) "החידוש של דורנו" (ואף מבאר מדוע דוקא בדורנו ישנו חידוש זה), א"כ אמירה שחידוש זה לא נתקיים, כמוה כלאמור שדורנו לא זכה ח"ו להיות דור הגאולה, שזוהי הרי קביעה ברורה וחד משמעית. לאידך לא מדובר פה על יעוד גאולתי, אלא על החידוש של דור זה עצמו, שאינו קיים בדורות הקודמים. להלן ננסה לבאר את הנושא לפרטיו. 

שיחת ש"פ בא תשנ"ב עוסקת בענין הגילוי ד"אתפריעו כל נהורין" – גילוי העצמות, לנשמה בגוף. מבאר הרבי שליט"א מלך המשיח שמשה רבינו ענינו תהו, אורות מרובים וכלים מועטים, והוא לא יכל לקבל את הגילוי הנורא, רק ע"י נתינת כח מיוחדת מהקב"ה: "בא אל פרעה" – שגם הנשמה בגוף מוגבל תוכל לקבל בפנימיות את גילוי עצמותו ית’. שזהו החידוש של מתן תורה ותכליתה "דירה בתחתונים", ובנתינת כח למשה נפעל בזה שלב עיקרי, שע"י נמשך הכח לזה בכל ישראל, כפי שיהי’ בשלימות בגאולה האמיתית והשלימה. 

בתוך הדברים מבואר שמצד דרגתו הנעלית של משה הוא הי’ "כבד פה וכבד לשון", שדיבורו הי’ בגלות ולא יכל להתגלות, שזה מצד גודל האורות שאינם יכולים להתלבש בכלים. במצרים נפעל דיבורו בנס בכח העצמות, ותיקון הדבר בשלימות גם ע"ד הטבע הי’ במתן תורה. בהמשך השיחה משווה זאת הרבי לחסרון שהי’ אצל הרבי הקודם בענין הדיבור, שגם אצלו (ע"ד משה במצרים) לא נשלם הבירור, הדיבור הי’ בגלות ונפעל בדרך נס (שלכן הי’ בו חסרון), והתיקון ומילוי הדבר בתכלית השלימות נפעל ע"י דורנו, הדור התשיעי. 

ממה מובן החידוש דדורנו
בהמשך לכך מבאר הרבי שליט"א מלך המשיח (בסעיף י"ג), שענין זה מרומז גם בקביעות יו"ד שבט בשנה זו – ביום הרביעי בשבוע, שבו "נטלו המאורות אבל בו ביום נתלו המאורות, נתלו בתי"ו": ביום זה היתה הסתלקות כ"ק מו"ח אדמו"ר (נטלו המאורות). אבל לא באופן שנשאר "נטלו" ח"ו, אלא מה"נטלו" נעשה מיד נתלו "שני המאורות הגדולים" באופן נעלה יותר. 

מהם שני המאורות שנתלו מיד בעקבות ההסתלקות? – שני ה"לא מת" (כנ"ל תשובה 4): א. העלי’ והגילוי שע"י ההסתלקות, ומציאותה של הנשמה "יתיר מבחיוהי", ב. "חסידיו ותלמידיו" – שבזה רומז הרבי שליט"א מלך המשיח על עצמו, כפי שרואים בשיחות נוספות מתקופה זו בה מדבר הרבי על כך שביו"ד שבט התחיל ההמשך והחידוש של תקופה חדשה ו"נתלו המאורות" של דור השביעי מאדה"ז (או דור התשיעי מהבעש"ט), וכותב שלידת נשיאות זו היתה בי"א ניסן – ועל ידו נפעלת למטה השלימות ד"נתלו המאורות", "אתפריעו ואתגליין מיני’ כל נהורין" בנשמה בגוף למטה. 

ממשיך הרבי שליט"א מלך המשיח: מזה מובן החידוש דדורנו – הדור התשיעי לגבי כל הדורות שלפנ"ז, עד לדור שלפנ"ז (דור השמיני): מכיון שהגאולה לא באה אז בפועל, ה"בא אל פרעה" (הגילוי ד"אתפריעו כל נהורין" למטה) לא הי’ בתכלית השלימות כנשמה בגוף בריא (היתה הסתלקות הנשמה מן הגוף, וגם הנשמה בגוף היתה במצב ש"הדיבור הוא בגלות" וכו’); משא"כ בדורנו זה – הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה. עכלה"ק. 

החידוש דדורנו
כאן כבר מונח החידוש של דורנו: כיון שאצל נשיא הדור קיים תמיד הגילוי של "אתפריעו כל נהורין" כנשמה בגוף, ולכן כשנטלו המאורות (מצד שהגילוי לא הי’ בתכלית השלימות) הרי תיכף ומיד נתלו בנשיא הדור שלאחריו, הרי במאורות שנתלו עתה בדור האחרון לגלות והראשון לגאולה, הדור בו באה הגאולה בפועל, לא ייתכן שיהי’ עוה"פ נטלו ח"ו, שהרי זהו סיום והפסק הדור. וע"י שגילוי זה קיים בנשיא הדור נוכל כולנו לקבל בפנימיות את גילוי זה, עי"ז שמשיח צדקנו בא מיד. 

[כהמשך הקטע: נעשה תומ"י "נתלו המאורות", שלא זו בלבד שלא חסר ח"ו במאורות הגדולים דגילוי תושב"כ ותושבע"פ, אלא אדרבה – נוספת שלימות נעלית יותר בזה [לא באופן ד"כבד פה מאורייתא שבע"פ וכבד לשון מאורייתא שבכתב", בהיותו למעלה מזה], באופן שכנשמות בגופים מקבלים בפנימיות "אתפריעו כל נהורין" ש"נתלו" עתה, עי"ז שמשיח צדקנו בא מיד, "שלח נא ביד תשלח", וילמד תורה את כל העם כולו, עד "תורה חדשה מאתי תצא". עכלה"ק]. 

ועד"ז בשיחת ש"פ האזינו תש"נ אומר כ"ק אדמו"ר שליט"א וזלה"ק: מובן וגם פשוט, שבימינו אלה . . אין עוד ענינים של ירידה כו’ (כולל גם שלילת הענין ד"מאן דנפיל מדרגי’ איקרי כו’"), ובמילא, ישנה מציאותו של משה – "גואל ראשון הוא גואל אחרון" – נשמה בגוף באופן נצחי. עכלה"ק. 

נמצא א"כ שאם נאמר שכיון שבינתיים משיח עדיין לא בא הרי אין שאלה מכך שהיתה הסתלקות הנשמה מן הגוף, הרי אין הפירוש רק שהחידוש של דורנו לא התקיים ח"ו, אלא שדור זה כלל לא הי’ דור הגאולה ונתלו המאורות של הדור העשירי רח"ל, כיון שבעצם זה שדורנו הוא הדור האחרון לגלות והראשון לגאולה – מונח חידושו, שלא שייך בנשיא דורנו הסתלקות הנשמה מן הגוף. 

שלילת החסרון בדיבור
מזה נבאר גם את ענין החסרון בדיבור אותו שולל הרבי בשיחה בקשר לדורנו. ובהקדים שאף אחד אינו מעלה על דעתו שגם בדורנו הי’ הדיבור בגלות ובירורו עדיין לא נשלם ח"ו, השאלה היא רק על החסרון שהי’ בפועל, כמתואר בנוגע לרבי הקודם: שיסורי גופו פעלו בכח הדיבור בגשמיות, שזה השפיע גם בפשטות (כביכול) בדיבור במאמרי חסידות שלו וכיו"ב, שבפשטות הענינים הדבר פעל שיהי’ בזה מיעוט (בכמות) מהראוי להיות, הן בהתפשטות הדיבור שלו באמירת מאמרי חסידות, והן בהתפשטות דברי חסידות שלו בכתב (כי הי’ אומר יותר מאמרים, הי’ מתווסף גם ב"חזרה" של המאמרים, וגם ברשימות שבכתב). עכלה"ק. 

והנה ישנו חילוק עיקרי בין ענין זה לעצם החידוש דדורנו בשלילת הסתלקות הנשמה מן הגוף: בחסרון של הדור הקודם ישנם שני פרטים, זה שהגאולה לא באה אז בפועל, וטעם הדבר, מכיון שעוד לא נגמרה שלימות הבירור. שני פרטים אלו קשורים לשני הענינים השונים: הסתלקות הנשמה מן הגוף, סיום הדור, וגם בזמן הדור גופא היתה הנשמה בגוף במצב ש"הדיבור הוא בגלות". 

ובמקביל בחידוש דדורנו: זה שבדורנו באה הגאולה בפועל, כיון שזהו הדור האחרון לגלות והראשון לגאולה, שגדר ענין זה הוא שבדורנו אין הסתלקות הנשמה מן הגוף כנ"ל, וטעם הדבר שבדורנו נשלם הבירור, שכתוצאה מכך לא הי’ אמור להיות חסרון בדיבור – זוהי אכן שאלה שאין לאף אחד תשובה עלי’, משא"כ על עצם קביעה הרבי לא שייך להקשות ח"ו (כפי שיתבאר לקמן תשובה 10) . 

חיים נצחיים לכל אנשי הדור
אותו חילוק קיים גם בין שלילת הסתלקות הנשמה מן הגוף בנשיא הדור, לבין ההבטחה של חיים נצחיים בלי הפסק בינתיים לכל אנשי הדור, שזוהי קביעה והבטחה ברורה שהתחילה עוד בתשמ"ח , ואעפ"כ המשך פטירת יהודים אינה מפריעה לרבי להמשיך להכריז כי לכל אנשי הדור מובטחים חיים נצחיים, כיון שהרבי אינו שולל כאן את פטירתם של יהודים (שזו אינה סותרת לכך שדורנו הוא דור הגאולה), הרבי רק אומר שהגאולה שבודאי תבוא תיכף ומיד – תכניס את כל אנשי הדור לחיים נצחיים בלי הפסק בינתיים. התעכבות הגאולה היא א"כ הקושיא בפטירתם של יהודים, לא קביעתו הברורה והנחרצת של הרבי.
משא"כ אצל נשיא הדור לא מדובר רק על חיים נצחיים כתוצאה מהגאולה, אלא הסתלקות הנשמה מן הגוף עצמה אכן נשללת בו, כיון ש"הנשיא הוא הכל", והסתלקותו מהוה סיום הדור לפני ביאת המשיח ח"ו, ולכן אצלו מוכרחים להיות חיים נצחיים עוד לפני הגאולה בפועל, כדי שיוכל להביא את הגאולה בדור זה, והוא יגאלנו. 

לסיכום:
א. חידושו של דורנו כדור הגאולה הוא, שלאחרי ש"נתלו המאורות" אין ח"ו עוה"פ הסתלקות הנשמה מן הגוף – "נטלו המאורות".
ב. שלילת החסרון בדבור היא תוצאה מחידוש זה ולכן ההתייחסות לכך שונה.
ג. הבטחת חיים נצחיים לכל אנשי הדור, בשונה מנשיא הדור, אינה שוללת את פטירתם עד רגע הגאולה.