מלחמת השם

הם צוחקים עלינו

ט''ו כסלו ס''ה

בתקופה האחרונה שומעים על מקרים רבים של חבלה שבהם נהרגו כו"כ מישראל, אזרחים או חיילים - בירושלים העתיקה, בחברון, בשכם ובראמאלה ! 

ה"תירוץ" שמשמיעים על כך הוא - שאין זה אלא "מקרה" בעלמא : חייל שהי’ צריך לנסוע ממקום למקום, עצר "טרמפ", ו"במקרה" ישב במכונית .. מחבל שהתנפל עליו והרגו ! פרצה שריפה מסתורית באוהל של חיילים, שבה ניספו, רחמנא ליצלן, שמונה חיילים, ונפצעו עוד כמה - גם זה אינו אלא "מקרה" בעלמא... אבל,. "מקרים" אלו הפכו ל"מעשים שבכל יום", רחמנא ליצלן ! 

כיצד עולה בדעתו של מישהו להטעות את העולם כולו – בחשבו ש"עולם גולם"... - שהריגת עשרות יהודים ברחבי יהודה ושומרון אינה אלא "מקרה" בעלמא? ! אפילו כשקורה דבר כזה פעם אחת בלבד, אין להתייחס לכך כ"נקרה נקרית", כי אם, לחקור ולדרוש ולמצוא את סיבת הדבר; ועאכו"כ כאשר "מקרים" אלו הפכו ל"מעשים שבכל יום" ! 

.. "עצה" נוספת יש להם - שלא לפרסם מקרים כאלו בכלי התקשורת ! מתקבלת ידיעה על דקירת יהודי בירושלים העתיקה, ועד"ז כמה וכמה מקרים שהרגו יהודים ביהודה ושומרון - אזי נותנים הוראה להעלים מקרים אלו, ולא לדווח עליהם בכלי-התקשורת, כדי שלא להסעיר את דעת-הקהל, וכי מדובר כאן אודות הסערת דעת-הקהל?! מדובר אודות פקו"נ של בנ"י בעתיד, שכן, אותם מחבלים שביצעו פעולות אלו בעבר, אינם במצב שכבר סיימו את מלאכתם ועכשיו הולכים לטייל או לישון, אלא, עוד ידם נטוי’, רחמנא ליצלן, ובראותם שהצליחו להרוג יהודי, וממשיכים להסתובב חפשי, הרי זה מעודד אותם להמשיך במעשיהם ביתר שאת וביתר עוז, רחמנא ליצלן! 

אין זה בגדר "השערה", כי אם, מקרים שאירעו בפועל וא"כ, מהי איפוא ה"תועלת" בהעלמת העובדות על ריבוי מקרים אלו?! בסופו של דבר - מתגלה מקרה פלוני, ועוד מקרה כו’, ואז אין ברירה, ומוכרחים להודות שאכן אירע כך וכך, אלא שמפרסמים מיד שאין זו פעולת חבלה, כי אם, "נקרה נקרית"! 

אבל, גם "עצה" זו לא מועילה - שכן, גם כאשר מעלימים מקרים רבים, ולא מרשים לפרסם אודותם בכלי-התקשורת בארץ ישראל, הרי סוכ"ס מתפרסמים הדברים בכלי-התקשורת בחוץ-לארץ (ע"פ דיווחים שמקבלים מ"כתבים" ו"עיתונאים" שלהם), ובפרט שהמחבלים עצמם מפרסמים בכל העולם כולו שארגונם עשה כך וכך. ואז מתברר ש"מקרים" כאלו ישנם לעשרות... כך שבודאי אין זה "מקרה" בעלמא, כי אם, התגברות פעילותם של חבלנים בצורה הכי חמורה שלא היתה מעולם.

(משיחת מוצאי זאת חנוכה תשמ"ו)