מלחמת השם
מסירות נפש
ז' תשרי ס''ה
ומתעכבים עתה במיוחד על הגזירה ד"מיהו יהודי", מאחר שבימים אלו נתמלאו חמש עשרה שנה שעושים כלי’ ר"ל ב"שונאיהם של ישראל" ! ..
אילו היו עוסקים באמת בביטול גזירה זו בודאי היו מצליחים בזה, אבל לא זו בלבד שאין משתדלים בביטול הגזירה, אלא נותנים "הכשרים" לגזירה זו, ומי הם הממציאים הכשרים אלו? – רבנים!
מלבישים זה ב"זיידענע זופיצע", מסלפים דברים, וטוענים שלא לזה התכוונתי, מציאות הדברים היא באופן אחר וכו’, כך שאין הענין מבהיל כל כך... וככה מתמשך הדבר - חמש עשרה שנה שמחריבים את העם היהודי!
אין זה ענין של "השערות" בלבד, כי אם מציאות בפועל, ההולכת ומתפשטת כמשך חמש עשרה שנה, שעוקרים נפשות חיות מהעם היהודי ע"י גיור שלא כהלכה , האמת היא. שעל עצם חקיקת חוק זה - גם אם לא היו שום תוצאות כפועל – חייבים למסור נפשו. וכמסופר בחז"ל שבנ"י מסרו נפשם על גזירת היוונים "כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל".
הם לא מסרו נפשם מחמת חשבון שעי"ז יבואו בנ"י לעבוד עבודה זרה ר"ל יעבור - האם בשביל שאיש אחד חקק על קרן שורו המתרוצץ בשדה "אין לכם חלק באלקי ישראל" מישהו ע"ז?!... אלא מצד עצם הענין של חקיקת דבר כזה (גם אם הוא רק על קרן שורו, והוא בעצמו הולך אח"כ לישון...), "שאין לו חלק באלקי ישראל" - מיד בשמעם זאת ("ווען זיי השבן דאס דערהערט"), מסרו נפשם, ללא כל חשבון! וכן בעניננו: גם לפני חמש עשרה שנה, שלא היו ידועות התוצאות בפועל מגזירה זו, הנה על עצם חקיקת חוק זה - שתוכנו: "אין לו חלק בדבר ה’ זו הלכה" - מחוייבים למסור נפשו.
ועאכו"כ לאחרי שכבר עברו חמש עשרה שנה ורואים התוצאות בפועל. ומה עושים בפועל? מפלפלים האם השתדלות זו תצליח או לא, או - אם זו לשון מתאימה וכו’... בה בשעה שיודעים שהתוצאה היחידה מכל הפלפולים הללו היא - שכך נמשך והולך הדבר ! כאשר כבר לא הי’ לו שום תירוץ על אי-התעסקותו בתיקון החוק - הכריז : היות שדרוש לו זמן להתבונן באיזה אופן אפשר לתקן החוק, אשר ע"כ יש לדחות הצעת תיקון החוק לאחר זמן... - ארבע עשרה שנה מאז שחקקו חוק זה ועדיין לא הי’ לו זמן להתבונן בו,.. ואין להאריך בדבר המבהיל.
(משיחת פורים תשמ"ה)
אילו היו עוסקים באמת בביטול גזירה זו בודאי היו מצליחים בזה, אבל לא זו בלבד שאין משתדלים בביטול הגזירה, אלא נותנים "הכשרים" לגזירה זו, ומי הם הממציאים הכשרים אלו? – רבנים!
מלבישים זה ב"זיידענע זופיצע", מסלפים דברים, וטוענים שלא לזה התכוונתי, מציאות הדברים היא באופן אחר וכו’, כך שאין הענין מבהיל כל כך... וככה מתמשך הדבר - חמש עשרה שנה שמחריבים את העם היהודי!
אין זה ענין של "השערות" בלבד, כי אם מציאות בפועל, ההולכת ומתפשטת כמשך חמש עשרה שנה, שעוקרים נפשות חיות מהעם היהודי ע"י גיור שלא כהלכה , האמת היא. שעל עצם חקיקת חוק זה - גם אם לא היו שום תוצאות כפועל – חייבים למסור נפשו. וכמסופר בחז"ל שבנ"י מסרו נפשם על גזירת היוונים "כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל".
הם לא מסרו נפשם מחמת חשבון שעי"ז יבואו בנ"י לעבוד עבודה זרה ר"ל יעבור - האם בשביל שאיש אחד חקק על קרן שורו המתרוצץ בשדה "אין לכם חלק באלקי ישראל" מישהו ע"ז?!... אלא מצד עצם הענין של חקיקת דבר כזה (גם אם הוא רק על קרן שורו, והוא בעצמו הולך אח"כ לישון...), "שאין לו חלק באלקי ישראל" - מיד בשמעם זאת ("ווען זיי השבן דאס דערהערט"), מסרו נפשם, ללא כל חשבון! וכן בעניננו: גם לפני חמש עשרה שנה, שלא היו ידועות התוצאות בפועל מגזירה זו, הנה על עצם חקיקת חוק זה - שתוכנו: "אין לו חלק בדבר ה’ זו הלכה" - מחוייבים למסור נפשו.
ועאכו"כ לאחרי שכבר עברו חמש עשרה שנה ורואים התוצאות בפועל. ומה עושים בפועל? מפלפלים האם השתדלות זו תצליח או לא, או - אם זו לשון מתאימה וכו’... בה בשעה שיודעים שהתוצאה היחידה מכל הפלפולים הללו היא - שכך נמשך והולך הדבר ! כאשר כבר לא הי’ לו שום תירוץ על אי-התעסקותו בתיקון החוק - הכריז : היות שדרוש לו זמן להתבונן באיזה אופן אפשר לתקן החוק, אשר ע"כ יש לדחות הצעת תיקון החוק לאחר זמן... - ארבע עשרה שנה מאז שחקקו חוק זה ועדיין לא הי’ לו זמן להתבונן בו,.. ואין להאריך בדבר המבהיל.
(משיחת פורים תשמ"ה)
