מלחמת השם
בית חדש
ז' תשרי ס''ה
ואלו הסבורים שע"י הצבעתם בעד מסירת חלקים מארץ ישראל לגוים, אע"פ ש"אני נותן לכם לאחוזה", ימנו אותם לחברי כנסת - עליהם לדעת שצריכים ל"ונתץ את הבית":
הכנסת כפי שהיא עכשיו איננה הבית האמיתי, כיון שבבית זה יושבים קומוניסטים, מוסלמים ונוצרים, עד לכאלו שרוצים למסור חלקים מארץ ישראל שעליהם לא יודעים איזה תואר לומר, ובכלל לא זקוקים לומר עליהם תואר, משום שהם בעצמם צועקים שבשביל השלום הכל כדאי, אפילו למסור את כל ארץ ישראל (כידוע ומפורסם אפילו בעיתונים ("פייפער’ס" ) ) !
ולכן צריכים ל"ונתץ את הבית", ולבנות בית חדש שיהי’ בית אמיתי.
וכמדובר כמ"פ שהעולם מזדעזע, ומיום ליום הזעזועים גוברים יותר. וכפי שרואים שהיום כבר הפסיקו לרמות את עצמם, לטעות ולומר על החוזה האומלל ד"קעמפ דייוויד", ע"ש דוד מלך ישראל חי וקיים", שחתמו עליו לפני מס’ שנים – שהוא דבר טוב וצריכים לשמוח על זה וכו’.
כעת כבר לא עושים לכבוד זה שום חגיגות ("באנקעטן"), לא טופחים לעצמם על השכם ולא
מאחלים אחד לשני "מזל טוב" וכו’. ובאמת, במקום לשלוח מכתבים שיש לקבוע יום זה (של חתימת ההסכם) כ"יום טוב" - היו צריכים לשלוח מכתבים שזהו יום מר ונורא, מר צער ומבהיל.
מה שפעלו ע"י החתימה על החוזה האומלל הנ"ל, הוא בכי’; אינני רוצה לומר לדורות משום שמשיח בא תיכף ומיד - אבל "מקץ שנתיים ימים" מאז שחתמו על זה רואים כיצד הלחץ על היהודים הולך וגובר !
והמצב הוא כ"כ חשוך ומר ("א ביטערע מצב") שישנם כאלו השמים חושך לאור ומר למתוק, וכן אור לחושך, שהא בהא תליא:
מעולם לא קרה בהיסטורי’ של עם ישראל שיהודים יפגעו בעצמם ע"י עשיית דבר המבהיל כמסירת חלקים מארץ ישראל ששייכת להם - לגוים!
במשך הדורות היו ליהודים כמה-וכמה צרות, אך עד לפני שנתיים לא הי’ מעולם כזה דבר!
ויה"ר שה"מטמוניות של זהב" שאצל בנ"י יתגלו, ושישתמשו בזהב עבור בית המקדש השלישי, בגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש.
(תורגם על ידי מערכת "יחי המלך" בתרגום חפשי משיחת ש"פ מצורע, ז’ ניסן ה’תשמ"א - בלתי מוגה)
הכנסת כפי שהיא עכשיו איננה הבית האמיתי, כיון שבבית זה יושבים קומוניסטים, מוסלמים ונוצרים, עד לכאלו שרוצים למסור חלקים מארץ ישראל שעליהם לא יודעים איזה תואר לומר, ובכלל לא זקוקים לומר עליהם תואר, משום שהם בעצמם צועקים שבשביל השלום הכל כדאי, אפילו למסור את כל ארץ ישראל (כידוע ומפורסם אפילו בעיתונים ("פייפער’ס" ) ) !
ולכן צריכים ל"ונתץ את הבית", ולבנות בית חדש שיהי’ בית אמיתי.
וכמדובר כמ"פ שהעולם מזדעזע, ומיום ליום הזעזועים גוברים יותר. וכפי שרואים שהיום כבר הפסיקו לרמות את עצמם, לטעות ולומר על החוזה האומלל ד"קעמפ דייוויד", ע"ש דוד מלך ישראל חי וקיים", שחתמו עליו לפני מס’ שנים – שהוא דבר טוב וצריכים לשמוח על זה וכו’.
כעת כבר לא עושים לכבוד זה שום חגיגות ("באנקעטן"), לא טופחים לעצמם על השכם ולא
מאחלים אחד לשני "מזל טוב" וכו’. ובאמת, במקום לשלוח מכתבים שיש לקבוע יום זה (של חתימת ההסכם) כ"יום טוב" - היו צריכים לשלוח מכתבים שזהו יום מר ונורא, מר צער ומבהיל.
מה שפעלו ע"י החתימה על החוזה האומלל הנ"ל, הוא בכי’; אינני רוצה לומר לדורות משום שמשיח בא תיכף ומיד - אבל "מקץ שנתיים ימים" מאז שחתמו על זה רואים כיצד הלחץ על היהודים הולך וגובר !
והמצב הוא כ"כ חשוך ומר ("א ביטערע מצב") שישנם כאלו השמים חושך לאור ומר למתוק, וכן אור לחושך, שהא בהא תליא:
מעולם לא קרה בהיסטורי’ של עם ישראל שיהודים יפגעו בעצמם ע"י עשיית דבר המבהיל כמסירת חלקים מארץ ישראל ששייכת להם - לגוים!
במשך הדורות היו ליהודים כמה-וכמה צרות, אך עד לפני שנתיים לא הי’ מעולם כזה דבר!
ויה"ר שה"מטמוניות של זהב" שאצל בנ"י יתגלו, ושישתמשו בזהב עבור בית המקדש השלישי, בגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש.
(תורגם על ידי מערכת "יחי המלך" בתרגום חפשי משיחת ש"פ מצורע, ז’ ניסן ה’תשמ"א - בלתי מוגה)
