מלחמת השם

"דמוקרטיה"

ז' תשרי ס''ה

עוד בשעתו - כאשר התנהלו המגעים לחתימת ההסכם - קבלתי ידיעות ברורות על התכניות . . . והבעתי מחאה תקיפה על תכניות אלו, והבהרתי את הדברים באופן ד”מילתא בטעמא” - שהדבר מהוה סיכון חמור ביותר לבטחון היהודים היושבים בארץ הקודש.
ובעצם, לא היה כל חידוש בדבר - שכן, אלו שניהלו את המגעים לחתימת ההסכם, ידעו היטב את גודל הסכנה לבטחון ארץ ישראל הכרוכה בהחזרת השטחים, בארות-הנפט וכו’, לידי מצרים.
ואף על פי כן החליטו שיש לסכן את ביטחון היהודים היושבים בארץ הקודש, להעמידם במצב של סכנת נפשות, רחמנא לצלן, כדי לקבל חתימה על הסכם שלום! . . .

הנך מודה שוויתורים אלו מהווים סיכון רציני למצב הבטחון, אלא מאי - טענתך היא, שאין לך ברירה מכיון שמפעילים עליך לחץ כבד שאינך יכול לעמוד בו - ובכן, ישנה עצה פשוטה: הכבד ושב במקומך, ותן את ההנהגה למישהו אחר שיוכל לעמוד בלחץ כזה, כדי שלא לסכן את בטחונם של שלשה מליון יהודים! 

אתה אמנם אינך יכול לעמוד בלחץ כזה. אבל יתכן שיימצא מישהו אחר שיכול לעמוד בלחץ כזה!

ואם כן, מי יאמר שדווקא אתה הוא זה שמוכרח לקבל את ההחלטה בדבר - כאשר החלטה זו מהווה סיכון לבטחון היהודים היושבים בארץ הקודש?!

זאת ועוד: אפילו אם כל שלשת מליון היהודים יבחרו בו, ויסמכו את ידיהם על החלטתו כו’ - הרי כשמדובר אודות דבר שיעמידם במצב של סכנת נפשות, אין הדבר תלוי בהם כלל!

משל למה הדבר דומה - לאדם שיחליט לאבד את עצמו לדעת, באמרו, שהוא ‘בעל-הבית’ על עצמו, ואף אחד אינו יכול לומר לו כיצד להתנהג בחייו הפרטיים, מכיוון שחי
במדינה דמוקרטית...

גם במדינה דמוקרטית כמו ‘ניו-יורק’ כאשר יטפס אדם על ’גשר ברוקלין’ ויאיים לקפוץ לתוך הנהר, יזעיקו מיד את המשטרה ו’מכבי-האש’, ויעשו את כל המאמצים להערים עליו ולמנוע ממנו לבצע את איומו!

ואם הדברים אמורים בנוגע לחייו של אדם אחד - הרי על-אחת-כמה-וכמה כשמדובר אודות בטחונם של שלשה מליון יהודים, שאין רשות לאף אחד, גם לא להם בעצמם, לסכן את בטחונם!

(משיחת שבת פרשת חיי שרה ה’תשמ"ו - 1986)

הוא רוצה להתאבד!!!