ב. מנחם

מעריק להבל ולרי"ק

י''ט אדר ב' ס''ה
בעקבות החלטת היועץ המשפטי למשלה להעמיד לדין את "הבן של", נתגלגל לידי כתב "על השולחן" מכתב ששלח עריץ אחד למשנהו. מכתב זה נכתב בעקבות מכתב ששלח הנמען כעת לשולח. כל מילה נוספת - מיותרת.
כבוד רבי ומורי, ר' יודל – שלום וברכה!
ארשה לעצמי לפתוח את המכתב במעט איחולים: שיהיה לנו הצלחה בכל דרכנו המשותפת [בפרט שכרגע אתה עומד לקראת דיון בבית משפט על המצבה שהניחו עושי דברך בפתח הבנין שרק עד לפני 7 שנים הרגשת שם ממש כבביתך], מעצרים טובים לכל מתנגדנו, ו... עוד משהו? הו, בטח, גירוש מלבב...
קיבלתי את מכתבך בנועם, אזכיר אותו על ציון מורנו הדגול – ראש ממשלת ישראל לשעבר – יצחק רבין. ממש מחמם את הלב הקפוא שיש עוד כמה חברים לדרך גם ממקומות כה רחוקים, אף אם הם מגדלים זקן ופאות.
ברשותך יודל, אנצל את תחילת המכתב להתנצלות על כך שאני שולח את המכתב מאוחר כל כך. הסיבה היא ידידי, מכיון שממש עד עכשיו הייתי בכזה מין לחץ שלא ידעת אתה ואבות אבותיך, על מנת שהחוק יעבור בקריאה שניה ושלישית בממשלה ובכנסת. תחילה זה היה צריך לעבור את אישור וועדת הכספים והחוקה, ומשם לממשלה דרך הכנסת.
האמת היא, שהצלחתי להעביר את החוק בוועדת הכספים על חודו של קול, אבל זה גם נקרא רוב, נכון? מה היה שם אתה שואל? לא היית מאמין יודל, החוק עבר באמצעות נציג חרדי יחד עם נציג ערבי בוועדה. תראה, אתה יודע איך זה החרדים עם הכסף וכל השטויות האלה; זרקתי להם פשוט כמה מאות מליונים, והנציג שלהם בוועדה הצביע בעד החוק [אגב, אם כבר הזכרנו כסף, איך שהבנתי – גם אצלכם זה עובד עם כסף, אבל נשאיר את זה להמשך המכתב]. גם לאחר מכן חשבו שגם עם הצבעתו לא יהיה רוב להצעה. למה? היה שם איזה ערבוש מסכן שהצהיר שהוא יצביע נגד החוק, היות שהוא לא רוצה להעניק למתנחלים "פרסים". הוא פשוט טען שמפצים אותם בהרבה כספים וזה לא מגיע להם. בחייך, יודל, נראה לך שהייתה לי בעיה עם הטענה הזאת? גם אני לא רציתי לתת להם כל כך הרבה כספים, בפרט שאחר כך גם ישאלו אותנו מאיפה צץ כל הכסף הזה, הרי אנחנו מקצצים מאז שנכנסנו לקואליציה השניה שלנו ובוכים כל הזמן שאין לנו כסף על הנשמה; בקושי התאפקתי מלהגיד לו שהממשלה אכן תטיל הסתייגות על ההצעה הזו, אבל דאגתי שילחצו עליו "מכל צד ופינה" כפי שכתוב בתניא שלכם, וניצחנו. היו עשרה תומכים מול תשעה מתנגדים. אל תשאל, איזה עליהום עשו לנו הימנים, כולל גם אלו שתומכים בתוכנית – שהחוק יעבור על-ידי ערבי?! הסברתי להם בהסבר דחוק גם לגביי, שהערבים הם גם ישראלים, וזו מדינה דמוקרטית. אבל אז, כמו במקהלה מתוזמנת מראש, הזכירו לי את ההסטוריה המלוכלכת שלי בהיותי איש ימין שמאד הייתי רוצה לשכוח ממנה; מה קרה? בזמנו, כשהיינו באופוזיציה ועבר חוק עם כמה ידיים ערביות, טענתי אז את אותה טענה – שאי אפשר לאשר חוק במדינת יהודים עם הצבעות ערבים. כמעט נשארתי פעור פה לנוכח טענה זו; בגמגום כבד דחיתי אותם שהזמנים השתנו, ומה שיש עכשיו זה לא מה שהיה פעם ומה שרואים מפה לא רואים משם [את רוב ההסברים האלו אני לוקח ממכם, יש לכם כזו יכולת מדהימה להפוך יום ללילה ולילה ליום. אז לתשומת ליבך, כשתבחרו את המשך ההסברים שלכם, קחו גם אותי בחשבון...]. בסופו של דבר הם ירדו ממני. נוווו, בחייך, הרי אנחנו אמונים על כך שהמטרה מקדשת את כל האמצעים (גם את הערבים...).
אז זהו, החוק עבר בקריאה השניה והשלישית בממשלה ובכנסת, ואף חתמתי יחד עם הרמטכ"ל לשעבר על צווי הפינוי למתיישבים, ו... אם הכל ילך בלי תקלות (שאני לכשעצמי מאד מסופק בזה), המלחמה שלנו באדמו"ר התחילה.
עכשיו אני יכול להתייחס לדברים שבאמת מפריעים לי. מה הם? ובכן, יש לכם איזה אחד סורר בתוך התנועה שהוא לא מסכים לקבל את דעתם של הרבנים. נו, מה הבעיה באמת איתו אתה שואל? יודל, אתם שם עושים עבודה טובה; התקשורת שלכם – אתרי החדשות שלכם, אנשי התקשורת שלכם (ביניהם – אחד שקורא לעצמו איזה דובער או משהו כזה, אבל שמעתי גם טענות אחרות שהוא רק קורה לעצמו כך, ואילו האדמו"ר עצמו לא מינה אותו לזה) עושים את העבודה שאני ואנשיי היו צריכים לעשות – להילחם באלו שנלחמים בתוכנית ההתאבדות; אך אתם חוסכים מאיתנו את העבודה המלוכלכת הזו, ובינתיים יש לנו מספיק זמן לדברים חשובים באמת. יודל, שלא יהיו אי-הבנות. תראה, יש לנו בעיה עם הגילוי דעת של הרבנים שלכם שאסור למסור שטחים לידי אויב, ומי שעושה זאת הוא נקרא כופר ובכל מה שכתבו במכתב שם [כשאנחנו מדברים על נושא הרבנים, אינני יכול להעביר בשתיקה את המסר שמגיע להם כל הכבוד שהם לא נכנעים ללחצים לאנשים מביניכם על כך שיורו ללכת על קמפיין נרחב נגד; מי דאג לזה, אתה? יכול להיות שאני ישתתף באחוזים מסויימים של ענייני הכספים שלכם, אבל נשאיר את זה יותר מאוחר לעומרי – שר אוצר השקמים], אבל כל זה עדיין לא מגיע לקרסוליים של כינוס הענק שכיכבה עם פנייה מ-29 רבנים (שהם לא שומעים לרבנים...) הקוראת לכל היהודים לבוא להשתתף בכינוס. זה מעמיד אותנו, מערכת ההתנתקות, בלחץ שאין כמוהו ובסימן שאלה מאד גדול. נתתי למפכ"ל המשטרה להבין שהוא צריך לדאוג בגין כינוס זה, ואם לא – תהי אחריתו כאנשי הביטחון ששולחו לביתם. ואכן, הוא פרסם כיממה לאחר ההפגנה שהמשטרה הולכת לחקור את כל המשתתפים בעצרת. יודל, לא רק את נואמי ומארגני הכינוס, את כל המשתתפים.
אני רוצה להדגיש לך יודל, נושא שאני מאמין שאתה לא תשמח לשמוע אותו, אך מפני שראיתי את פתיחות מכתבך אלי, החלטתי שגם אני אהיה פתוח איתך במה שמפריע לי: במהלך ההכנות למשאל הליכוד בנושא ההתאבדות בשנה שעברה (שהסכמתי לזה רק אחרי שהיועצים שלי הבטיחו שיהיה לזה רוב; עכשיו אני לא יכול להאמין להם ולכן אני מנוע מלהסכים למשאל-עם כללי), יצאנו, שני המחנות – התומכים והמתנגדים (כשכאן ברי לי שה'מתנגדים' הם אלו הצדיקים...) לגיוס הקולות בעד או נגד ההתאבדות. למתנגדים להתאבדות היו כל כך הרבה מתנדבים, עד שקיבלתי על כך מידע שאפילו בחורים ישראלים ששוהים בניו יורק תחת מסגרת ה'קבוצה' התקשרו לאלפי מתפקדי הליכוד והיו מאלו שהיטו את הכף נגד ההתאבדות. [יודל, אני רוצה להוציא ממך שלהבא תעשה את כל המאמצים שלך, כולל אלה שהוכחת מלפנים, דוגמת מעצרים וכד', שמסגרת הקבוצה תסיים את תפקידה עלי אדמות. כבר הוכחת את יכולתך המדהימה, ואני דורש ממך כעת לדאוג לסיים את שנת ההפקרות הזו שקוראת תיגר על המימשל בארץ!]. מה שבעיקר היטה את הכף, לטענת יושבי משרדי, אלו הם האוטובוסים של חב"ד עם תמונתו של הרבי בתוספת התואר "מלך המשיח". יודל, מיט א שטיין הארץ צום א שטיין הארץ, אני רוצה לדבר איתך כעת בפתיחות; שנינו יודעים את האמת כי ההתנתקות היא הסכנה הכי גרועה לעם ישראל "מיום היותם על האדמה עד היום הזה"; שנינו גם יודעים את האמת המצערת מבחינתך שהאדמו"ר הוא אכן מלך המשיח. את כל הכוחות שאין לי כדי לבצע את תוכנית ההתאבדות, אני שואב ממלחמתך נגד כל דבר שנודף ממנו ריח של משיח. אתה מעניק לי לגיטימציה עם דוגמא אישית שגם מי שהיה כה קרוב אל האדמו"ר הוא יכול בצ'יק צ'אק להפוך את הפנים, ולומר בדיוק את ההיפך ממה שאמר האדמו"ר, בתוספת הסברים, מעולים ככל שיהיו, שדעתו היא מה שהאדמו"ר התכוון אליו. אז הנה, גם אני שזכיתי לדבר עם האדמו"ר בסך כולל של עשרות שעות, ואף הציל אותי ממוות בטוח בהיותי אלוף בצה"ל, נלחם נגדו למרות שכל כך ברור לי שכל מה שהוא אמר כך יהיה.
                                     * * *
יודל, אני לא יודע מה קורה למחנה הימין, אך מה שברור לי, כי אם אני הייתי במצבם כעת, באופוזיציה, הייתי מושיב את ראש הממשלה על ספסל הנאשמים בבית הדין בהאג לאחר הפיגועים שקרו כתוצאה מהדיבורים שלנו על פרס למחבלים. לדעתי (וכן הוא בשכל הכי פשוט), כשראש ממשלה מצהיר על פרסים לרוצחים שפלים וכתוצאה מזה יש פיגועים, ראש הממשלה פושע מלחמה שאינו רוצה לטפל בטרור ("איפוק זה כח" מזכיר לך משהו?), ואף מעניק לרוצחים השפלים את האדמה הספוגה בדם הקדושים, ועל כן הוא צריך לתת על כך את הדין בבית דין לפשעי מלחמה. אני מבקש ממך יודל, לא לדבר על זה יותר מדאי, היות ויש אצלכם אחד בניו יורק המשתף פעולה ומממן את אותו אחד שארגן את הכינוס שהכניס אותנו (גם אותך, יודל...) ללחץ. [מה אתה אומר, להכריז עליהם כארגון טרור שאסור לתרום להם כספים?...]. בימין הם נראים יותר מדאי שאננים, המסכנים לא יודעים מה מצפה להם עוד כמה חודשים.
רציתי לשתף אותך בעוד משהו פיקנטי, יודל. כשבחרתי את תאריך הטרנספר, עברתי על חודשי השנה על מנת לבדוק באיזה חודש אפשר לעשות צרות ליהודים בלי פשלות. עברתי על חודש תשרי – ראיתי שם את י"ג תשרי; חרשתי את חודש חשון – גיליתי את כ"ף מרחשון; כסלו – תגיד לי, כמה חגים אפשר בחודש אחד?; חודש טבת – דידן נצח; שבט – קבלת הנשיאות; אדר – יום הולדת את הרבנית נ"ע; ניסן – יום הולדת את מלך המשיח; אייר – לאו דווקא ל"ג בעומר, אלא יותר התהלוכות שהאדמו"ר ציוה לעשות באותו יום; סיון – חצי כדור התחתון אומר לך משהו?; תמוז – י"ב-י"ג תמוז; אב – יארצייט את אביו של האדמו"ר; אלול – ט"ו, ח"י אלול. כססתי את ציפורניי בעצבנות, לא ידעתי מה לעשות; בכל חודש עלול משהו לשרוף את תוכניותיי. החלטתי בהברקה של רגע לעשות רוורס ולסקור את החודשים שוב מהסוף להתחלה, לבדוק האם יש משהו שיכול להיות משקל-נגד לתאריכים המיוחדים שלכם. התחלתי באלול – לא מצאתי משהו כזה; אב – אמנם חל שם משהו תשעה באב לפי מיטב זכרוני, אך אתם אומרים שזה חג ואפילו תחנון אתם טוענים שלא אומרים באותו יום; תמוז? משום-מה, דיגדג לי משהו בזיכרון; הו, תפסתי! לפני 11.5 שנה בערך טענתם טענה מוזרה שגם מופיעה בגמרא תענית דף ה' עמוד ב' ונדחתה על ידי האדמו"ר מכל וכל פעמים אין-ספור. אמרתי לעצמי: זה הזמן שלך, עריק! החלטתי ללכת על זה, וכדי שלא יהיו טעויות – לקחתי את התאריך שמסמל את האבל הלאומי של העם היהודי – שבעה עשר בתמוז [אני מקוה שהמתנחלים שם באמת יצומו באותו יום כפי שההלכה מחייבת, וכך נוכל לגבור עליהם ביתר קלות...]. יודל, מה אני יגיד לך – אכלתי אותה בגדול! אני יודע את זה פשוט מההיסטוריה. לקחתי את אותה שיטה של המן הרשע, שהחודש אנחנו חוגגים עליו (וככל הנראה, גם עלי יחגגו החודש הזה...). את אותה טעות בדיוק ביצעתי בהפרש של כמה אלפי שנים, אתה מתאר לעצמך מה זה? יודל, למה לא אמרתי לי שהאדמו"ר שלכם עדיין חי? שיקרת אותי, ואני מתאר לעצמי שלאחר גניזת התוכנית – אטיל עליך את האחריות לאי-ביצועה.
                                        * * *
כפי שכבר העדת ש"צרת רבים – נחמת נהגים", אעיד גם על עצמי ש"צרת רבים – נחמת עבריינים"; "מה עכשיו" אתה שואל? תראה, בחודש זה נהוג לעשות דינים של יהודים נגד לא יהודים. נו? אני כבר רואה אותך מתחיל להחוויר, מה זה קשור אלינו באמת? אז ככה: את ההצבעה על ההתנתקות העברתי בחודש זה, גם הדיון במשפט שלך הוא בחודש זה; מנגד שני צדדי המתרס – שלי ושלך, עומדים אנשים שבכיף אפשר להדביק להם את התואר "יהודים", ולא סתם יהודים, אלא יהודים שממש מגיע להם לא להפסיד בשום דבר; לאידך, שנינו הרי מכירים אחד את השני. כל מה שאנחנו עושים – אין מקורם אצל יהודים. אתה מבין מה אני מתכוון? הלו, מה קורה לך? אתה הולך להתעלף? טוב, כיון שכבר התחלתי לדבר איתך על זה – אמשיך: מכיון שאותם אלו שארגנו את הכינוס הולכים עם המסר עד הסוף, דהיינו – ציונות היא משיחיות שקר; האדמו"ר הוא מלך המשיח; אסור למלא פקודה שהיא נוגדת את דעת תורה ואדרבה וכו' וכו', מבחינתי אני כבר רואה את הסוף העצוב של התוכנית שלי, היא באמת הולכת להיזרק לפח ההיסטוריה. אבל כפי שאמרתי לך, נחמתי היא שגם אתה מפסיד במשפט ויורידו את אבן השק"ר וישימו את קעניג שטיין במקומו הראוי לו – ביסודות הרחבת הבנין. אתה יודע את זה בבירור, הרי האדמו"ר שלכם – ידיו רב לו בפעולות שכאלו, דוגמת מה שסיפרת לי – משפט הספרים 87'.
יודל, כתבת לי שאחרי שהאדמו"ר מתגלה, אתה חוזר להיות הנהג שלו. הצחקת אותי! אתה חושב שאחרי כל מעשיך הנפשעים תוכל לחזור למעמדך הקודם?! גם אני לא בונה על כך שהאדמו"ר ישאיר לי איזה תפקיד של מנקה אסלות או משהו כזה; מה שאני יכול להציע לך, אולי תהיה הנהג של בעל החלומות על ההתנתקות?... אבל לא בטוח שישאר לי איזה רכב לפליטה, אז תהיה בפוטנציאל הנהג שלי בעתיד, אתה מסכים? יופי! ברוכים הבאים לסיירת שקמים! אולי בסוף תשתקם מהטראומה שתעבור כשהאדמו"ר יגיע...
כפיות הטובה