ב. מנחם

אבן מאסו הבונים

כ''ה חשון ס''ה

בהיסטוריית רבת ההוד של עם ישראל תמיד זכור, משום-מה שני צדדים. הטובים והלא מי יודע מה טובים; הגיבורים והחלשים; הקנאים והמתיפייפים כלפי העולם.

כל זה החל עוד ממצרים – דתן ואבירם, שני בעלי מחלוקת (עד כדי כך שדמותם גם כן שנויה במחלוקת...) שדאגו להראות למצרים שבעצם היהודים הם לא בדיוק מה שהם חושבים. הם אלגנטיים ומכירים בגינוני מלכות, עד כדי כך, שכשמשה ואהרן נכנסו אל פרעה בפעם הראשונה – דאגו הללו להבהיר בצורה חד משמעית שאין עליה עוררין ש"הם לא מייצגים את כלל העם היהודי, הם מייצגים את עצמם בלבד".

המתייוונים גם כן תורמים לא במעט לדמות המתיפייפת כלפי העולם; הם אלו שייעצו ליוונים איך לדאוג ל"להשכיחם תורתך" – מ"נותן התורה". ה"קומוניסטים" היהודים גם כן לא טמנו את ידם בצלחת; דאגו הם להשריש את תורת ה"אין אלוקים, ואנחנו אלה שניקח את העניינים לידיים". בפרט ידועים לשמצה ה"יודנראט" בזמן השואה. לא ברור לי כל כך אם הם מילאו את תפקידם בכזה מין חדווה כהקומוניסטים והמתייוונים, אך מספיק גם מילוי התפקיד ללא מחאה כשלעצמו, כדי לומר שהם דומים לכל הנזכרים לעיל.

כל אלו ידעו להסביר בצורה יפה מאד ומכובדת לכל מי ששאל אותם מדוע הם ממלאים תפקיד כה נבזה, שהם בסך הכל פקידים ובסך הכל הם ממלאים פקודות, וזה כל כך חשוב שדווקא יהודים יקחו על עצמם תפקיד זה, היות ו"ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות"; תמיד מוכרח שמישהו "משלנו" יהיה בפנים, כדי שיוכל למנוע, או לפחות להפחית את רוע הגזירה שלא תבוא על היהודים בעת צרה. המעניין הוא, שבכל אחד מהמקרים האלו לקח זמן מסויים עד שהפנימו את זה כל שכבות הציבור שזו הייתה טעות איומה להיות שותפים מבחינה מסויימת לכל התהליך של הצרות שעברנו.

ארשה לעצמי להתקדם בעוד כמה צעדים: מר שרון וחבורתו שהצביעו בכנסת ובממשלה בעד התנתקותם המלאה מתורת ישראל, מארץ ישראל ומעם ישראל רואים עצמם כלוחמי החוק והדמוקרטיה (שצריך להגן עליהם מפני פורעי חוק...) כשהם עושים בדיוק את ההיפך. אלו שקוראים לסירוב פקודה ביום פקודה – הם אלו המסוכנים לעם ישראל – כל זה הם אומרים כמובן בשם החוק והדמוקרטיה. המתנחלים בכלל – נגועים בתסביך של משיחיות (דברי שרון); אבל הם? – הם הרי מובילים את העם לאן שכולם רוצים – להתנתק. האי, היה לפני חצי שנה משאל של מתפקדי הליכוד ו-60% מהם אמרו "לא" החלטי ותקיף? הם הרי לא יודעים להחליט, ומר שרון וחבורתו יהיו אלה שיחליטו להם מה להחליט – כמובן בשם החוק והדמוקרטיה. 

                                             *  *  *

לא צריך דמיון מפותח ומי-יודע-מה פורה כדי להקיש את כל הדברים הנאמרים לעיל למה שקורה במחנינו-אנו. מצד אחד יש לנו את ה"מנורמלים", אלו ש"דואגים" לכבוד חב"ד, ליובאוויטש ולעומד בראשה שליט"א; מצד שני יש לנו את ה"מטורפים", עם ה"ברק בעיניים" שעושים רק "בושות" לחב"ד. את חטאיי אני מזכיר היום. באותו יום שהחליפו את הכיתוב שמסביב ל"אבן הפינה" אשר הניח כ"ק אד"ש מה"מ בי"ז אלול ה’תשמ"ח לתוארים המתאימים לו שליט"א, רציתי לבדוק מה אומרים אתרי האינטרנט של אלו ש"דואגים" לכבוד ליובאוויטש. רבותי! הכתבות והתגובות שראיתי באתרים אלו מכריחים אותי לומר שלא אנשים חב"דיים שאכפת להם מהרבי שליט"א כתבו זאת. פושעים השתלטו על אתרים האלו! ואני אומר זאת בוודאות מלאה. אם התגובות האלו היו מופנות כלפי מי שמסכן את חיי עם ישראל ברגע זה – הרי וודאי שתוך שעות ספורות מנהלי אתרים אלו היו מאחורי סורג ובריח, מצפים למשפט של הסתה לרצח. בכל אופן, תמיד אלו יהיו ה"נחמדים", "מסבירי הפנים" שירוצו לתקשורת לומר להם ש"חב"ד מתנערת מהם; כל קשר בינם לבין חב"ד הוא מקרי בהחלט".

מה שלי ברור כרגע הוא, שכל אלו שמתנערים מהם – הרי הם התנערו מחב"ד... 

                                    מקוה שמימיו מסוגרין

בתחילת השבוע, קמו תושבי ותמימי השכונה ליום בהיר אחד נטול עננים נושאי גשם (כדי שגם אם הם ירצו לטבול בגשם - לא יעלה בידם...) למציאות אפורה יותר ממה שהשמים הראו להם. נפל דבר בישראל – המקוה הסמוך ביותר לבית-חיינו היה פעם פתוח ולפי התוכנית הכל-כך גלותית – לא ייפתח יותר.

לא נתמקד כעת על הנוחיות שהייתה במקוה זה וכעת נלקח מרוב תושבי השכונה; כרגע יש עשרות רבות ואולי מאות של אברכי השכונה היקרה כל כך לנשיאנו שליט"א שנבצר מהם למלא את הוראת הרבי לטבול כל יום במקוה. אברכים יקרים אלו קמים מוקדם בבוקר, מתפללים ב-770 וממשיכים מיד לעבודתם. כשהיה המקוה ביוניון סט. פינת קינגסטון עוו. פתוח, הרי שהם לא היו מוותרים על הוראה כל כך חשובה מהשליח היחיד שבדורנו שבטח עזר ועוזר להם להצליח בכל מעשה ידיהם גם כשאין להם את האפשרות למלא אחר הוראה קדושה זו.

לא כל כך ברורים הנסיבות לסגירת המקוה. מה שבטוח הוא, שלנושא כזה אסור לרדת מסדר היום. על כל מי שהוראותיו הקדושות של הרבי שליט"א עושות לו משהו – לפעול בכל השטורעם לפתיחת המקוה, ומה טוב לפעול גם להרחבת המקוה בכמות ובאיכות.

"מנעול שהוא נתון על מעלת המקוה - היה מוליך ומביא בה גבירין, כיון שעבר עליה הכסף – נפתחה"...

                    יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

מנעול שהוא נתון על מעלת המקוה
הייתה לראש פינה