דגל מחנה ראובן

לפני ימים ספורים מלאה שנה לפטירתו של המשפיע החסידי הנודע ר' ראובן דונין דמות חב"דית מיתולוגית שזכורה בלב החסידי למופת ולדוגמא. בהתועדות שהתקיימה בעיר שליחותו - חיפה – נכחו יהודים מכל קצוות הארץ שבאו להכיר תודה לחסיד פנימי ומקושר, אוהב ישראל אמיתי שעצם נוכחותו במקום כל שהוא השפיעה על הסביבה.

שיעורי החסידות של ר' ראובן היו לשם דבר ההתועדויות שלו סחפו יהודים מכל הזרמים והחוגים, היו שעשו זאת בצינעה כיון שהחוג שאליו השתיכו לא היה רואה זאת בעין יפה. המילים החדות כמדקרות, המשלים העסיסיים והדוגמאות הקולעות שבו ליבות, והביאו יהודים רבים לרבי שליט"א מלך המשיח.

על הכנסת האורחים שלו מסתובבות שמועות מפליאות. אורח מזדמן יכול היה לפתוח את הדלת ולהיכנס בכל שעה, פעמים רבות מצא את עצמו ר' ראובן ישן בפתח הבית על מצע מאולתר לאחר שדאג לאורחים לאייש כל אופציית לינה אפשרית.

פעמים רבות חזר על משנתו החסידית שעל משקל אין מצוה באה בעבירה, כך לא שייך שמבצע אחד של הרבי יבוא על חשבון הוראה אחרת. במילים פשוטות סיכם, כשהקנאות החסידית לבצע הוראה מסויימת באה על חשבון אהבת ישראל, הרי שאין זה אלא כטובל ושרץ בידו.

דגש רב שם ר' ראובן על אהבת ישראל והטביע חותם מיוחד על מושפעיו ושומעי לקחו. בהתועדויות הקפיד כי את ה'משקה' יחלקו בכוס אחת שתעבור בין כל המשתתפים. פעם ביטא אחד מהמסובים את רצונו לקבל 'משקה' בכוסו מסיבות הגייניות, ובין רגע הפך למוקד ההתועדות. מקירות ליבו זעק ר' ראובן, כיצד יכול יהודי לשבת בהתועדות חסידית ולהתנהג כאיסטניס. מאין ההתנשאות הזו לדמות בנפשו כי הוא נקי יותר, מהיכן העזות להוציא עצמו מהכלל ולשבור את האחדות במקום. מהתועדות זו אף נולד המשל המפורסם של ר' ראובן על "הקש", ואין כאן מקומו.

בשנים האחרונות חזר ללא הפוגה על כך שהכרזת "יחי" צריכה לקבל את הכבוד והיחס המתאימים. כשמכריזים "יחי", אמר, יש לעשות זאת "כעומד לפני המלך", באימה ביראה ברטט ובזיע. יש לזכור שהכרזה זו מוסיפה חיים למלך, וכשנותנים מתנה למלך צריך לעשות זאת עם כל ההכנות הדרושות, שלא תכנס מחשבת פיגול שתפסול את הקורבן, ומחשבה שיכולה לפסול מתנה שנותנים לרבי, אמר, היא מחשבה לא טובה על יהודי.

אותם שלוקחים את הדברים של הרבי כחמצן ליריבויות האישיות שלהם, מכניסים את ראש המלך באשפה. אך מצבם של אלו שטומנים ידיהם בצלחת ושומטים את עצמם בעיסוק במבצעים בטענה שאינם רוצים להיכנס למחלוקת, גרוע יותר. דרך המלך היא לתת הפרדה וחייץ בין הדיעה האישית ורצונו של הרבי ולבצע את השליחות ללא נגיעות אישיות.

כל חייו עבד ר' ראובן במחצבה, תחילה עשה זאת על גבי טרקטורון באחת מהמחצבות הגדולות בצפון הארץ, ומאוחר יותר, כמשפיע סביב שולחן ההתועדויות החזיר נשמות לכור מחצבתם. גם כשנאלץ לעמול קשה למחיית משפחתו בשמש הקופחת בעבודה מתישה זו, נראה תמיד עם חיוך רחב. הוא יישם את האמונה הפשוטה שיהודי נשלח למקום מסויים על מנת לבצע שליחות אלוקית.

את השליחות ביצע באמונה, מפורסמת ביותר תמונתו במחצבה כשעל קסדת העבודה שלו מודבק 'סטיקר' הקורא לתיקון חוק 'מיהו יהודי'. יש פעמים ואין צורך במילים, מדבקה אילמת יכולה לעשות את העבודה. כשם שנהג במחצבה הגשמית, כך נהג במחצבה החסידית שלו, שולחן ההתועדויות, שנים רבות מאוחר יותר. ר' ראובן נודע כרוכש סיטונאי של "דיגלוני משיח" אותם חילק לכל דורש. על הקסדה החסידית שלו דאג לתלות דגלון צהוב ובהתועדויות דיבר על האפקט הטמון בדיגלון.

בתמונות שפורסמו לאחר פטירתו נראה בהתועדות חסידית ודגל משיח מעטר את כובעו, כולם ידעו את יחסו של ר' ראובן לדגלונים אלו, לאיש לא היתה מוזרה התופעה. ההסבר שנתן בהתועדויות היה פשוט: "פעמים ואין באפשרותך לפנות לכל אחד ולעורר אותו על ביאת המשיח, לפעמים והינך מתבייש להעלות את הנושא, הדיגלון עושה את העבודה, זאת פעולה קטנה שנועדה להתמיהה את התינוקות, לאפשר להם לשאול ולהתענין באופן כזה ששני הצדדים מרגישים בנוח".

כאמור, לפני שבוע מלאה שנה להסתלקותו ובהתועדות שהתקיימה הועלו קוים לדמותו משפיעים וחסידים מן השורה ישבו שעות ארוכות לשמוע על הדמות האגדית, על המשפיע שהפך למותג. כולם זכרו כיצד דאג ר' ראובן לנקות את עצמו מהשתייכות וקשר לפוליטיקה, אך כולם זכרו באותה מידה מהי דעתו בכל אחד מהנושאים ה"שנויים במחלוקת", בכל הזדמנות אפשרית הבהיר כי ברבי אין שינוי, חלילה. בעינים דומעות חזר על כך ש"כדי לפקוח את העינים אנו חייבים לקבל את הזולת כמות שהוא, עם הבגדים הצואים, כיון שהרבי הבטיח שלא יידח ממנו נידח".

"דגל משיח ודגל אהבת ישראל משתלבים היטב שהרי ענינו של מלך המשיח הוא לגאול כל אחד ואחד בכל מצב בו הוא שרוי, כחסידים של מלך המשיח מוטלת עלינו החובה להביא את כולם להכרה באמת, אנו כשלוחים צריכים לפרסם את הדברים לכל אנשי הדור, אסור לוותר על אף יהודי." אלו דבריו של ר' ראובן.

זהו הדגל של מחנה ראובן, דגל משיח ספוג באהבת ישראל. שום טכנולוגיה ועיבודי מחשב לא יצליחו לטשטש עבר של חסיד ומקושר שדאג להחדיר את האמונה הפשוטה בהתגלותו המיידית של הרבי שליט"א מלך המשיח. את הדגל ממחנה ראובן לא ניתן להסיר...

ר' ראובן היה וישאר תמיד, משפיע 'דגול'...