קורי הכביש

כבר אין צורך במותחנים של "גרובייס" או בקומדיות של הושיאר, עבור באי 770 מספיק לצפות בבחור חוצה את הכביש הסואן שחוצה את שדרת איסטרן פרקוויי. תלמידי הישיבה שנדרשים מידי יום לחצות את הכביש בדרכם לחדר האוכל או לבנין המגורים פיתחו זילות מסויימת למשמעות המילה: "כביש". משום מה מעדיפים את הסיכון שבחציית כביש מול הפנימיה מאשר באפשרות הבטוחה יותר, מעבר החציה.

התאונה הקשה שמצאה בשבוע שעבר תמים חוצה, לא קימצה בלקחים ובמסקנות שקיבלו לראשונה משמעות כואבת, כזו שתורגמה לכסף קטן, להשלכות יום יומיות שהודחקו עד היום, במזיד או בכוונה. גם עבור אלו ש"לא הבינו אנגלית" עד כה, ובבורותם הנוגעת לא ידעו להבדיל בין "ווק" ל"דונט ווק", נמצא הפתרון כשעיריית ניו יורק המירה את הרמזורים מכיתוב לסמלים. לכאורה מה צריך להעשות עוד בכדי להגביר את המוטיבציה של הבחור הממוצע לחצות במעבר החציה ולהישמע לתכתיבי הרמזור.

מעולם לא שמעתי שחציית כביש בלי להביט ימין ושמאל היא סגולה שלא תבוא מכונית.אך כצופה מהצד בבחורים נמהרים שחצו את הכביש הסואן בריצה, ללא הבט על ה'נסיונות' (כלי רכב) שמסביב, ראיתי כי הם צלחו בקושי רב את ה'נסיון', ממש בנס.

רמזור אדום, זו לא המלצה כמו שהכביש הוא לא מדרכה שיתופית. מלבד קבלת החלטות טובות לזכותו של חברינו, הרי שלזירוז החלמתו יש להצטייד ראשית בהחלטה על זהירות בדרכים. דעתו הברורה של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א בנידון ידועה, ויש בה כדי לזרז את ההחלטה האישית של כל אחד ואחד.

בשבוע שעבר שוגרה מעבורת החלל קולמביה לסבב נסיונות מדעיות כשעל סיפונה האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון. במהלך הימים שקדמו לשיגור העניק רמון ראיונות לאמצעי התקשורת השונים בהם סיפר על המשמעות הגדולה של אסטרונאוט ישראלי ראשון, על ההישג הלאומי ויותר מכל על ייצוג העם היהודי כולו.

מרגש לשמוע לקרוא ולראות דברים שאומר אדם המגדיר את אורח חייו כלא דתיים, אך בכל זאת ספוגים בגאוה יהודית אמיתית. הוא לוקח עימו לחלל בין עשרה חפצים בלעדיים שאותם הוא מורשה לקחת, גביע לקידוש, ציור שצייר ילד בגטו טרזין בזמן השואה, ו'ספר תורה קטן' כהגדרתו.

את זמנו היקר לפני השיגור בחר להעביר בביקורים תכופים אצל הרב קוניקוב שליח הרבי מלך המשיח שליט"א למתחם נאס"א, בהם בירר את זמני השבת בחלל, דרכם השיג את מזונו הכשר למהדרין, כנציג העם היהודי. כאחד שיוצא לשליחות המייצגת את העם היהודי ביקש את הרב קוניקוב להיות נוכח עימו בסמיכות לאתר השיגור בכדי לומר עימו את תפילת הדרך.

אילן רמון 'מילא את החלל' שהיה חסר עד היום. בהישגים הלאומיים של ישראל נמחקו כל סממני המסורת וההשגחה העליונה. ברגעי לחץ ומצוקה, כששאלת העצמאות של ישראל עלתה לדיון באו"ם ידעו לנופף בתנ"ך, אך במלחמות ישראל חרף הנצחונות השמימיים בחרו להציג אותם ככוחי ועוצם ידי. לראשונה מגיע ישראלי להישג עצום, ובוחר להעביר מסרים יהודיים בפורום המסוקר ביותר בעולם, ובדקות שידור השוות הון הוא מציג את ספר התורה הקטן שלקח עימו ואת הגביע. התוצאה אינה מאחרת לבוא, הגאוה והתוקף היהודי גרמו להערצה עצומה בקרב שכניו למעבורת.

עבורו זה מסע 'לחלל הימני', עבורי הוא לא אסטרונאוט, הוא עם שתי רגליים על הקרקע...

לאחר מרתון אכזרי חסר רגש ונטול תוכן יגשו השבוע אזרחי ישראל לקלפי לתת את קולם לאחת ממפלגות הבית שמדברת אל מצפונם. הסקרים שמתפרסמים בבקרים מנבאים הצלחה למפלגה זו או אחרת, אחר הצהריים הנבואה משתנית ומפלגה שונה זוכה בתהילה, וכך מגיע יום הבחירות.

בעבר, כשהתקיימו בחירות היה קל יותר למצוא את הפתק, תהליך הבחירה היה מלווה בפחות ייסורי נפש.היום נמצא כל אזרח במדינה בזעם על הצדק החברתי הנכשל. מערכת השלטון בישראל העלתה בלהבה את האימון שרכש לה הציבור, ובכך שמה קץ למוטיבציה של אזרחיה.

לכאורה, זהו עם אחד שמחזיק במורשת אבות מפוארת , אילו רק היתה אהבת ישראל בין שורותיו, הרי שהיום היתה ישראל אחרת, היום היתה ישראל בעליה. אילו הייתי צריך לדרג את ציונם של המפלגות החרדיות, הרי שאלו היו מקבלים, ג'. אחרי הכל, שנים רבות בכנסת ולא הצליחו להביא לשינוי. התחום היחידי בו הם פועלים במר"ץ הוא לדאוג להקצאת 'הירוקים' לישיבות, אך לא מעבר לזה.

את אנשי המפד"ל יכולנו בעידן אוסלו לפגוש באיזור המרכז מפגינים בצומת מידי יום נגד מדיניות הממשלה, בממשלת הדמים של שרון הם תמכו והיוו תמיכה למהלכיו המסוכנים של ראש הממשלה.

השנאה הגדולה שזורעים פוליטקאים בימים בהם צריכים איחוד לאומי, המצב הכלכלי הקשה שיודעת ישראל בימים אלו מביאים עימם את בשורת הקץ, זהו חושך כפול לפני הנץ. אלו הם סימני גאולה בולטים כפי שהובאו בש"ס.

דוקא בימים אלו עלינו לפעול לליכוד השורות, ולהגביר את הזכויות במשפחה. כחסידי חב"ד אנו יודעים כי נסתיימה העבודה, והשליחות קיבלה מימד מיוחד, בעידן זה של שלכת, עלינו להחזיק בעלה הירוק היחיד שנשאר – האמונה. אחרי הכל אנו יודעים כי החירות כבר בפתח...

בדיוק בימים אלו, בהם מרחף האסטרונאוט הישראלי הראשון בחלל, עסקו בכדור הארץ בחקר הירח, בלימוד הלכות קידוש החודש ברמב"ם.

בפרק י"א ה"ב בהלכות קידוש החודש מבהיר הרמב"ם במשפט קצר, כי חוכמה זו אינה פשוטה ורבים טעו בה, אשר על כן מצא לנכון להאריך ולבאר דרכי הבדיקה והחשבון בנוגע לקידוש החודש. וכך אומר הרמב"ם:

"ודרכי החשבון, יש בהם מחלוקות גדולות בין חכמי הגויים הקדמונים שחקרו על חשבון התקופות והגימטרייות. ואנשים חכמים גדולים נשתבשו בהם, ונתעלמו מהם דברים ונולדו להם ספקות"

לי משום מה הסיטואציה מוכרת, לאו דוקא מקידוש החודש...