למי שיש תשובה, שיצביע!

הוא הבטיח לכולם לסיים קדנציה ולפתוח אפילו חדשה. תוצאות הבחירות הקודמות הזילו ריר לגוש הימין שהכירו את אריק מיחידה 101, את שרון מסברא ושתילא, ואת אריק שרון מצליחת התעלה בניגוד להוראות הביטחון שקיבל. היו שחלמו בקול על תקופה חדשה ונוצצת בה יוכל כל יהודי לבקר כאוות נפשו בכל אתר בארץ ישראל, האינתיפאדה תקבל תשובה הולמת תוך זמן קצר, מחבלים יחוסלו, משלחיהם אחריהם.

סימוכין לא היו חסרים. שרון מוכר כמי שאינו מביט לצדדים כשהוא חוצה כביש, כפר ערבי שממנו ייצא מפגע יהפוך כהרף עין לכביש חוצה, או לפרדס נהדר, וכך די מהר יביא למזרח תיכון חדש, אבל מציאותי יותר מאשר בסיפורי סבתא שמעון. לכולם היה ברור כי ימי כהונתו הראשונים, יהוו מבחן בסיסי עבורו, אירגוני הטרור יבדקו בדרכם הם האם שרון הוא איש הכבשה או הכיבשן.

כששרון הוסיף לקמפיין הבחירות שלו את המילה "שלום", כבר ידעו המפוקחים שבחבורה כי האיש הזה מסוכן יותר מכל מפגע. אחד שמנסה לשנות את תדמיתו הקיצונית בעולם, על גבם של האזרחים שבחרו בו בשל כך, אינו ראוי ליום אחד של כהונה. מול גופות חרוכות וחלקי אדם הוא עומד על שלו לשמור על איפוק, בכדי לקבל מחמאה מהעולם; בניגוד להמלצות הבטחון הוא מורה על הקלה בתנאים של משתפי פעולה מוצהרים שאחראים לרצח יהודים.

שרון נשאר אותו שרון. לא, לא שרון מ-101 או מסברא ושתילא. זה אותו שרון מפינוי ימית, ומהסכמי וואי. פינוי חוות גלעד הוכיחה כי כושי לא משנה את עורו, נס כזה יכול להתרחש רק כדי לתפוס בכסא. אם למישהו היתה אשליה שאחד כזה יסיים קדנציה, הרי שבא הרבי מלך המשיח שליט"א והזכיר שוב, לא לעולם חוסן. שברת, תשלם.

ומי שיכול לתת תשובה שונה, מדוע נפלה הממשלה, שיצביע!

לא מכבר, פתחתי את יומני האישי משליחותי, אחד מנערי הפלא שפגשתי, היה בחור מבריק ופיקח בשם אלעד, שיחות נפש רבות היו לנו התפלפלויות מאין כמותן, תענוג היה לשבת ולשוחח עם אינטלקטואל שכמותו. וברגע לפני שנפרדים, שניה לפני שעלה על האוטוריקשה לאיפה שהוא, עצר על יד בית חב"ד וביקש לכתוב לי כמה מילים, עבורו אלו היו מילות סיכום של השעות הרבות בצותא עם השיחות ההתנצחויות, והצחוק המשוחרר כשגילה את הגולים העצמיים שיש בחיי הפקרות מתוך אידיאולגיה. כקיבוצניק ולוחם עם "אני" אחד גדול, על הדף הוא הרגיש משוחרר, הוא כתב כך:

"אתה יכול לבחור בהרבה דרכים, ע"י הרבה דרכי בחירה. אם בחרת לא לבחור, בכל זאת עשית בחירה. בכל מקרה במוקדם או במאוחר עלינו לפגוש בעצמינו ולהתחיל במסע הארוך הביתה!"

התקופה האחרונה מתאפיינת בלבטים; לבחור או לא לבחור. המענין הוא שהויכוחים הסוערים שמתנהלים בפורום קסול מסבירים לפעמים מדוע חשובה שיחתן של עבדי אבות מאשר שיחתן של בנים. נושא הבחירות פיתח בפורום אשכולות רבים של מגיבים לשאלת השאלות איפה להיות ביום הבחירות, מאחרי הפרגוד, או בכל מקום, רק לא הקלפי.

לאחר דו שיח גדוש בציטוטים ומראי מקומות, לא ענה איש על השאלה, למי יש להצביע?. ברור לפי שיטתם, כי ללכת לקלפי, הכוונה להצביע, ומבחינתם של אלו, הבחירה צריכה להיות בין המפלגות הקיימות ולא על ידי השלכת פתק המבטא אמונה בפיתרון מוסכם ויחיד, משיח בן דוד. ועל השאלה הקשה, במי לתת אמון איש אינו מוכן לקחת ערבות, כולם יודעים כי בחירה שאינה נכונה משמעותה שותפות לרצח יהודים או לגיור יהודים שלא כהלכה.

ברור שחסיד חב"ד הוא קול צף. חב"דניק מעולם לא שוחה בים הדיעות, הוא צף. להיכן שהרבי מנווט אותו הוא מגיע. וזאת השאלה, האם המפלגה החרדית ביותר היא מפלגה שמתנגדת לחילול קברים או מפלגה שפועלת שיהיו פחות קברים. האם 'חרדית' זו מפלגה שפורשת מהממשלה על רקע פגיעה בחלשים או 'חרדית' זו מפלגה שפורשת מהממשלה בשל פגיעה בבטחונם של כלל ישראל. האם "יראים לדבר השם" זו מפלגה שנועדה לדאוג ל'כספים ייחודים' ולדחיית גיוס בני הישיבות, או שיראת שמים מתבטאת בזהירות מנטילת שוחד פוליטי עבור ברית דם עם השילטון.

ולשאלה הזו לא מצאתי מענה. בין כל ערימות הדמגוגיה איש לא ביטא בחדות את דעתו של הרבי שליט"א, כי לאף אחד גם אין מושג מהי.

בתגובה לטור "חשש באריאל כוננות בשרון" כתבו לי כמה מהקוראים כי לפלא שאיני מתייחס לדעתו של הרבי מה"מ להצביע ולהשפיע. לאלה שחשדו אותי בהתעלמות מכוונת, אני סולח מראש. כשכתבתי את הדברים שאלתי אברך חסידי, כיצד יש לתמרן ביום הבחירות לאור המצב במפלגות. מצד אחד הרבי שליט"א הורה להצביע לרשימה החרדית ביותר, ולאידך מה הם הקרטיריונים ל"חרדית ביותר", כדלעיל.

הוא אמר לי כך: בעבר, היה גוש ניכר של מתנגדי ה'שלום', כל שהיה עליך לעשות הוא לבחור בחרדית שבהם. אפשר היה להסתכל במצע ולבחור את זו שמתנגדת לחילול שבת, לעבודות ארכיאולוגיות בשטחים המוחזקים כבתי עלמין, לגיוס בני הישיבות, וכהנה תכונות חיוביות שגורמות לך להזדהות ולהיות שותף. כיום, החרדים טופחים לעצמם על השכם, ביטלנו את גיוס בני הישיבות, וזאת ללא הבט שבתמיכה או הימנעות בהצבעות על הסכמי שלום, הביאו לכך שגם בני הישיבות יאלצו לעזוב את תלמודם בכדי שבני ברק תשאר בשליטה יהודית וירושלים לא תכבש.היל"ת.

הליכוד שבכל השנים התנגד לשיחות שלום שבסיסן מסירת שטחים תמורת פיסת ניר, מסר את עיר האבות והכיר בהסכמים קודמים ועוד הוסיף מדיליה. אותו שרון שזעק כאופוזיציונר שמהלכי השמאל מובילים למדינה פלשתינית, הקים אותה בעצמו בנאום לטרון, המפד"ל ישבה בממשלת שרון, מולדת איבדה את טעמה עם הירצחו של החסיד רחבעם זאבי הי"ד, ושאר מפלגות שראשיהם זורקים מחאות קצובות בתקשורת אינם יודעים שאנו כחסידים שומרים להם חשבון רטרואקטיבית.

הוא סיכם את דבריו: היום הבחירה היא לא בין דתית יותר לפחות, אלא בין רוצחים בגלוי, לרוצחים בעקיפין. האם במצב בו אחמד טיבי ייחשב לטוב ביותר, תבחר בו???

למטיפים בפורום, כלל לא נחוצה תשובה, ברור לי כי גם במצב בו ייוכחו שביום הבחירות יש להיות בקלפי, הם לא יהיו שם, כי הם ב'קבוצה'...

בבחירות כמו בבחירות, מנסה כל חסיד לברר וללבן את רצונו של הרבי בכלים שניתנו לנו. יש שיחות, ישנם הוראות, ובכללם, שבמצב בו לא ברורות השיחות או ההוראות פונים למשפיעים. בשנים האחרונות השתלטו על חיינו דמויות מסוימות שהם אכן משפיעים בתקשורת, לא מעבר לכך. בעולם התרגלו כבר כי כשיש בן סורר במשפחה, פונים לאבא, דובר.

הוא יודע לספר לעולם כי מעולם לא נתן הרבי מקום לדיגלונים ולסמלים, מעולם לא הכריז על עצמו שהוא מלך המשיח, מעולם לא נתן הרבי לגיטימציה לפירסומים כלפיו, הוא מלוה את משאו המרגש באסמכתאות שמהימנותן מעולם לא נבדקה, אך הוא שוכח לציין בראשית כל מאמר בו קורא לעולם וחסידי חב"ד לנהוג כמותו – היכן הוא זכה למינוי מהרבי? האם הוא מחזיק מכתב מהרבי מה"מ כי הוא מוסמך לדבר בשם הרבי, או בשם חב"ד?

במאמר שהקדיש לעיתון משפחה הסביר את הנחיצות שיש בהצבעה והשפעה במערכת הבחירות, באופן כללי הדברים שהביא נלקחים אצל כל אחד מבעלי זכות הבחירה החסידי כשיקול, אך כהווא אמינא בלבד. חשוב מאד שאת הדברים כתב בנימה אישית יותר מאשר ייצוגית. אך עבורי (גם אני כותב בנימה אישית) זה מספיק. כאחד שליוה את מערכת הבחירות של נתניהו ובשם הרבי הוציא אותנו, תלמידי הישיבות, לצמתים, הרי שיש לחוש מה מסתתר מאחרי כל המלצה שלו.

כמי שיודע מהי חובת השעה, יש לו את כל הנתונים להיות ה'שעון הדובר', אך במסגרת הנימה האישית, לי ברור שאם הוא יהיה בקלפי ביום הבחירות, עבורי זאת סיבה טובה לא להיות שם...

לאחר שמדלגים על מצעי המפלגות ומתרשמים מנכונותם לשנות ולשדרג את המצב חשים בדחף להצביע ולהשפיע. כשנציגי אותן המפלגות כבר תפסו את מקומם בבית הנבחרים קשה לזהות שהם הבטיחו כל כך הרבה ועומדים מאחרי כל כך מעט. זה משום מה מזכיר לי מסעדה.

מגישים לך תפריט, אתה מצביע על פריט מסויים. "מצטער" אומר לך המלצר. "זה נגמר".
אתה מצביע על פריט אחר, המלצר מבקש ממך להמתין. הוא חוזר ומספר שגם זה נגמר.
וכך הלאה. אתה עובר על כל רשימת ההיצע של המסעדה ומתברר לך שהדבר המציאותי היחיד שיש בדף שבידך, הוא המחיר שאתה תשלם...

המצע של המפלגות נגמר יום אחרי הבחירות. מה שנשאר לנו ביד זה המחיר שאנו משלמים.

היום זה בולט. לא צריך להיות פיקח בשביל לומר "אנא נסיב מלכא"...