חשש באריאל כוננות בשרון

אחת מהתכונות היותר חיוביות שיש במטרד הבחירות, היא פעולת החישוף שנעשית במהלכן. מטבע הדברים נוטה מועמד להיאחז בחולשות חברו יותר מאשר להבליט את יתרונותיו הוא, כך או כך זוכה הציבור להסרת הלוט מפרצופיהם של הפוליטיקאים ולמצוא את האיש שמעבר לפרסומת. למען האמת, במצע הנבחרים אין הבדל. כולם בעד מדינה פלסטינאית, רובם בעד פינוי התנחלויות וחלקם אינם מתנגדים לחזרה לגבולות 67, מיעוטם לא מהסס להטיל אבן בבאר ששתה ממנה, באר ההשגחה הפרטית של 48.

נסיון העבר הוכיח כי תעמולת הבחירות אינה עוד השקפה ודרך לעתיד. הצהרות הנבחר אינה הצבת אתגר עבורו לשנות כהונתו הבאות, הן נועדו לכבוש את רגשותיו של הבוחר, ותו לא. כשהכיסא המובטח יהיה כבר בהישג יד, קשה יהיה למצוא את הקשר בינו לבין המצע. כזה היה שרון וכאלו היו קודמיו. כשנעקוב אחר התנהלותם נמצא כי אפילו פוליטיקאי מתחיל אינו רואה בהצהרה, התחיבות.

תעמולת הבחירות שניהל אריאל שרון מול יריבו אהוד ברק עסקה רבות בהסכמי השלום שבמסגרתם שאלת ירושלים המאוחדת עולה לדיון, ועוד חלקים אסטרטגיים ומקומות קדושים מחליפים ידים. הקופונים שגזר שרון ביום הבחירות אינה הצלחה אבסולוטית של יועצי התקשורת שלו. מול יריב נכשל לא גבורה להתמודד. ההבטחות ששינן אריאל שרון בחינניות, מצאו נתיבים לליבם של רוב האוכלוסיה הבוחרת בישראל.

על הפיגועים שהמשיכו להכות ברחובות, על הגדיים שנלקחו בטרם עת, השיבו ללא הנד עפעף כי לא ניתן לתקן מעוות של שנתיים בתקופה קצרה. תקופה נוספת חלפה, הפיגועים מתגברים, האבידות רבות, העינים המופנות לכסא ראש הממשלה לקבלת מענה, חוזרות ריקם בתשובה מגוחכת: איפוק זה כח. תקופה קשה של השפלה מול גאון יהודי שמתבטא בכוחנו זה איפוקינו. בשביל זה הוחלף השלטון בישראל, בכדי ללמד את העם מוסר תגובה.

הלקסיקון הישראלי זוכה למושגי יסוד חדשים: איפוק – זה כח. פיגוע - נסיון אמונה בשלום. מסירת שטחים - צעדים בוני אימון. העובדה שהעם אינו מבחין באחיזת העינים מצביעה על עיורון ויאוש. התסכול שאופף כל דבר חי גורם לאובייקטיביות לאבד את חשיבותה, אנשים שנחשבו לשפויים קונים במחיר יד ראשונה את גרוטאת השלום שאפילו הצבע דהה ממנה.

שוב הגיעה עונת הבחירות. אם עד כה ננטש הציבור וקולם של הקורבנות הזועק מן האדמה שמבקשים למסור, (בבחינת רצחת וגם ירשת) לא הפריע לאיש, הרי שכעת, כשהבוחר אמור להשמיע את קולו ולהביע את אמונו באי מי מהמועמדים, הוא נאסף בחיבה ומקבל סל הבטחות ומענקים. המענק ניתן בשי'ק דחוי כשתאריך הפדיון – לאחרי הבחירות, אז מובטח שהוא יחזור.

אם יש עדיין "בעל בחירה" שמעונין לתת את קולו לאיש שהוכיח את עצמו כאטום וחסר רגש, הרי שביום הבחירות לאחר שיטיל את הפתק לקלפי, שילך לפחות לתרום דם...

בכל הזדמנות אפשרית מצהיר שרון באוזני חסידי חב"ד שעדיין מאמינים בו, כי הוא מעריך את דרכו של הרבי, והוא יודע עד כמה חשוב לצעוד בנתיבים שאותם היתווה הרבי. אותם המילים בדיוק (אולי רק בניסוח מבריק ולשון חלקה יותר) שמענו אלפי חסידי חב"ד - "מובטח ועומד" – בכינוס ג' תמוז ב"יד אליהו". ראש הממשלה בנימין נתניהו הוזמן כאורח הכבוד להודות לרבי מלך המשיח שליט"א בפני אלפי חסידיו, ביום 'עצמי' של אמונה והתקשרות. נתניהו לא השאיר מקום לספיקות. הסכמי אוסלו אינם שוים את פיסת הנייר שעליהם חתומים, השטחים שנמסרו הם חיוניים לבטחון ישראל, והחשוב מכל, תם עידן ההתרפסות ומסירת השטחים.

כולם הריעו, שמעו את הדברים וחשו סיפוק פנימי. העבודה הקשה שעשו פעילי חב"ד בכבישים היתה שוה. הפעילות שהשניאה את חב"ד על חלקים נרחבים מהעם, עדיין משתלמת. התעמולה שהכניסה את חב"ד לפוליטיקה נראתה כמוצדקת. אך אם יש אחד שיכול בעין אחת להזיל דמעה ובשניה לקרוץ, הרי שזה בנימין נתניהו. את חב"ד הוא לקח כפעילי שטח, השיג את מטרתו וזנח את הבטחותיו. את חברון הוא מסר ובהסכמים שחתם חרץ גם את גורלו הפוליטי.

פעילותה של חב"ד בחוצות למען מועמד פוליטי, העמידה את הפעילות השוטפת דום. צה"ל אסר כניסה לבסיסים, מנהלי בתי ספר אסרו הופעות בפני תלמידים, הטענה היתה פשוטה: חב"ד הינה תנועה פוליטית, אין שום הצדקה לאפשר לה במה חופשית.

ממשלתו של שרון לא זכתה אומנם לפעילות תמיכה מצד חב"ד, אך גם למחאה הוגנת היא לא נחשפה. דעתו של הרבי מלך המשיח שליט"א לא זיעזעה את אמות הסיפים בבית הנבחרים הישראלי. זהו עוד טעם לוואי מהתמיכה בנתניהו. אם בתקופת נתניהו נשלחו לו "מסרי עידוד" גם בשעה שמכר את האבות והאימהות שלו, הרי שאין הצדקה לפעילות חוצצת נגד שרון בה בשעה שהוא רק שותק.

הנאיביים שבחבורה יצהירו ששרון פעל לפי עשרת המבצעים של הרבי: ממשלת אחדות – מבצע אהבת ישראל. מבצע כשרות – ממשלתו דאגה להכשיר גויים. כשברחבי הארץ ארעו פיגועים שרון שתק ללא ה- צדקה.

אותם אלו שראשם המבריק הנציח את נתניהו כ"טוב ליהודים" יכלו הרי לכפר על המעוות, ולהביא לתודעת עם ישראל את סכנת שרון. בסיסמאות שאיני צריך ללמד אותם את המוטיב שבהם, יכלו להדחיק את האיש שתנועותיו האחרונות מעידות על זקנה מופלגת. סיסמאות פשוטות בניסוח כנה ואמיתי, בסיגנון: "שרון – כמו עצם בגרון". העובדה שתחת ממשלתו של שרון נמחק סעיף הלאום בתעודת הזהות, צריכה גם היא להקפיץ את חסידי חב"ד האמונים על "מיהו יהודי" לקמפיין שיבהיר מי האיש שמתיימר להנהיג מדינה יהודית. סיסמא בנוסח: "שרון – כשר למהגרים", לא תזיק לתדמיתו.

מי שימצא את עצמו מסיבה כל שהיא מאחרי הפרגוד ביום הבחירות, צריך רק לזכור כי את יהבינו לא נשליך על מנהיג שהיום מבטיח ומחר חוזר בו, אנו לא נבחר במועמד שהיום מנהיג ומחר מתחלף, אנו נבחר במלך. כי כולם מתחלפים ומלכא אינו מתחלף. אנו נבחר במנהיג האמיתי, זה שהבטיח וקיים – הרבי מלך המשיח שליט"א.

ובכלל, מדוע להצביע? בין כך לא יתנו לנו את רשות הדיבור...