על "גשר - ברזל"!!
לילה לא שקט עברה הספינה "ג'ודיאה" בדרכה לאיים הקריביים, היא טולטלה כל הלילה בים כקליפת אגוז, לרגע היה נדמה שהיא טובעת במערבולת שאיימה להציף אותה בסערה שאחזה באוקיינוס השקט באותו הלילה, הסיכויים להשאר בחיים שאפו לאפס והנוסעים התפללו בדבקות וחיכו בהכנעה לסיום הסיוט המזוויע, אכן "הספנים רובם חסידים"…
בשעות הבוקר נגמר המחזה המתיש, הם עלו על יצועיהם בנסיון לתפוס מעט תנומה, צוות הנהלת הספינה, הקברניטים, הנהגים, והנווטים התכנסו לישיבה דחופה בירכתי האוניה, המצב היה די קשה, הם איבדו את הקשר במכשירי הקשר אל העולם החיצון, אין להם שום דרך להוודע באיזה מקום הם נמצאים ולאן הם צריכים לחתור, עיני כולם היו נשואות כעת אל הקברניט הראשי, הוא שעבר כבר סערות מרובות והיה למוד נסיון במאורעות כאלו, הוא בודאי ידע מה לעשות.
הקברניט הסתכל במבט עמוק בעיני היושבים מולו – צוות הספינה חסר-האונים, ואמר: במצבים כאלה הפתרון האחרון הוא - המצפן!!!
מי שיקרא השבוע את הנבואה ב"דבר מלכות" של שופטים בעיון וישווה את זה למצב בו אנו נמצאים כעת כאשר כל אחד בטוח שהכיוון הוא הפוך בדיוק מדעתו של חברו – יווכח לדעת שקיבלנו באותה שבת מצפן שלא יכזב ותמיד תמיד יראה את הכיוון הנכון וגם אם יהיו כאלה שיאמרו ש"שואה מתקרבת", או ש"החלה מהפכה אנטי דתית" הרי שהמצפן שהוא נבואתו הקדושה של הרבי לטובה על הגאולה אף פעם לא יכזב ולעולם לא יחזור ריקם ולכן מאד חשוב ש"לא לאבד את הצפון", כי כל עוד נאמרו הדברים בגדר של איחול, תפילה, או משאלה יכולת לומר שעדיין לא זכינו ולא "אכשור דרא" וכו' אבל ברגע שהמצפן – ראש בני ישראל אמר את דברו, כי אנו הדור שזוכה לגאולה הרי שמרגע זה והלאה בטלו כלא היו האפשרויות האחרות ומה שנותר הוא להחזיק בקלאמקע (בידית) של הרבי מלך המשיח שליט"א ולדעת בבירור כי למרות כל החושך, הסערות והתהפוכות - "דבר אלוקינו יקום לעולם" בוודאות כמו שהולכים על "גשר ברזל"! ומלך המשיח "נוצר תאנה" יזכה גם לשכר בהמשך הפסוק: "יאכל פריה" בגוף גשמי כפשוטו ממ"ש בהתגלות בגאולה האמיתית והשלימה ותיכף ומי"ד ממ"ש.
