חוצפה שכזו...
"קבלת הפנים" הצוננת בנמל התעופה שלה "זכה" השליח שבא להקים בית חב"ד באחת המדינות העשירות בארה"ב, לא הדירה שינה מעיניו, הוא לא ציפה ליחס אוהד מצד נכבדי הקהילה, שרבים ממנה נמנו על הזרם הרפורמי המקובל שם. הוא החליט לנהוג באופן של "גאון-יעקב", ולא להתפעל מאף אחד, ובפרט לא מאותם אלו הבאים "לקרר" אותו במשימתו החשובה – הפצת היהדות והמעיינות באותה מדינה. "ואתהלכה ברחבה" היתה הסיסמא שלו והוא החליט ליישם אותה כבר בערב-שבת הראשון מיד עם הגיעו…
"הדלקת הנרות היא בשעה זו וזו, איסור חמור לעשות כל מלאכה או לבער אש אחרי שעה זו" כך הוא הכריז בקולי קולות ברכב עם הרמקול, כשהוא נוסע הלוך ושוב ברחוב הראשי באמצע העיר הגדולה, כשברקע צלילים של ניגונים חסידיים ב"פול –וואליום", למגינת ליבם של היהודים שהתביישו ביהדותם באותו מקום (כמו בכל מקום באמריקה של אז), ואכן התוצאות לא אחרו לבוא…
במוצ"ש קראו לו נכבדי וראשי הקהילה ובפנים חתומות הודיעו לו: "אנו מצטערים להודיעך שלא תוכל להקים כאן בית חב"ד, לא תוכל להפר את "אושיות החוק והסדר" הנהוגות כאן ולא יהיה באפשרותך להשכין פה את "אורח החיים הפרוע" שלו אותה רגיל", השליח חייך קלות וענה להם בבטחה: "נראה לי שיש לכם טעות, בית חב"ד כבר הוקם כאן, עכשיו כבר מאוחר", "מתי"? הם הרימו את גבותיהם בתמהון, "לפני כמה ימים, מיד כשהמטוס נחת…" ענה להם השליח בפנים שוחקות ומאירות.
החוצפה החב"דית שמפגין השליח של הרבי בעיר מגוריו היא מאותו סוג של חוצפה חסידית הנוהגת "לתבוע" מהקב"ה להביא את הגאולה והמשיח תיכף ומי"ד ממ"ש וכפי הידוע עוד לא נכתב הספר-מוסר שיוכל לתקן את ה"מדה הרעה" הזו של הליובאוויטשער'ס. וכנראה כל מה שנותר לעולם לעשות הוא פשוט "להתיישר" לפי הקו של הרבי מלך המשיח שליט"א, ולהתחיל גם כן ליישם את העיקרון של "יהודי הוא בעל הבית על העולם", אותו עיקרון שגרם לרמב"ם (שיום פטירתו בכ' טבת) שלא להתפעל ממצרים החשוכה, וגם לחבר שם ספרים בהלכה ובמחשבת ישראל, וגם נתן כוח לאדמוה"ז (שיום פטירתו בכ"ד טבת) להחזיק מעמד נגד כל הקטרוגים והמאסרים שהיו לו ועוד לזכות את העולם בשני-אורות אור הנגלה (שו"ע הרב) ואור הנסתר (תניא, לקו"ת וכו')!!!
גם ה"דבר מלכות" השבועי מזכיר את הנהגתו של אותו שליח בארה"ב, כי גם שם מוסבר כיצד בנ"י מכריזים קבל עם ועולם שהכניסה למצרים היא ע"מ לצאת ממנה ב"רכוש גדול" ולהגאל, או במילים פחות נעימות למצרים להשאיר את מצרים כ"מצולה שאין בה דגים וכמצודה שאין בה דגן" – מרוקנת מכל ניצוצות הקדושה שנפלו בתוכה (ושבנ"י מעלים אותם חזרה ביציאתם ממנה).
אז מי שרוצה להתחמם עכשיו בחודש הקריר הזה ולשמוע את "בשורת הגאולה" בהתלהבות וחיות חסידית מתוך התוקף של ליובאוויטש, אמת לאמיתה "ללא כחל וסרק" אז שיבוא ביום חמישי בערב לשיעור ב"דבר מלכות" , בטוח שהוא לא יתאכזב!!!
