מיהו המנצח האמיתי?

העיתונים החרדיים וגם החבד"ים יצאו בכותרות ראשיות מיד אחרי הבחירות, כשהמסר בכולן זועק: "נצחון לימין והתרסקות לשמאל".

כותרת מסוג זה יכול לתת רק עיתון ששבוי עדיין בקונספציה שהולידה את ה"טוב ליהודים", שפירושה: לא משנה מהי דרכם בפועל של המועמד או המפלגה, העיקר הוא שהם שייכים לצד ה"לאומי", העיקר שהם ממשיכי דרכו של בגין ושמיר, העיקר שהם שנואי נפשו של פרס.

ואני הקטן אומר "לאו דוקא". לא רק שהימין לא ניצח, לא רק שהשמאל לא התרסק, אלא שעוד לא היה נצחון גדול כל כך לשמאל הישראלי כמו בבחירות האחרונות.

תורת החסידות מבארת את ההבדל בין "אתכפייא" לבין "אתהפכא". כל ילד שהתחיל ללמוד חסידות יודע שאתהפכא היא המדריגה הכי נעלית. לא צריך לכפות ולהלחם עם הנפש הבהמית כיון שכבר הפכו אותה לקדושה, "בכל לבבך - בשני יצריך". זכורני שלאחר מלחמת "ששת הימים" אמר הרבי מלך המשיח שליט"א, שבמלחמה זו ראו את הענין של אתהפכא, כי המצרים השאירו את הטנקים שלהם במדבר סיני וברחו יחפים, וחיילי ישראל באו והתישבו בטנקים אלו, והפכו את כיוון הנסיעה שלהם למצרים.

אבל לצערנו, זה לעומת זה עשה האלקים, וגם ב"לעומת זה" יש שני אופנים. כי אכן, בעשר השנים האחרונות ובשיאן בבחירות תשס"ג, ניצחו יוסי שריד, יוסי ביילין, יצחק רבין ושמעון פרס, באופן של אתהפכא "מן הקצה אל הקצה". הם לקחו את 38 הטנקים של מי שהיה נקרא "ימין", ביחד עם 22 טנקים דתיים וחרדים, ביחד עם 7 טנקים "לאומיים", והפכו את כיוון הנסיעה שלהם ב - 180 מעלות. כל הטנקים האלו קיבלו ללא ערעור את תורת ה"שלום עכשיו", והחלו לשעוט קדימה לכיוון המשא ומתן המדיני עם ערפאת וחבר מרעיו, ולהקמת המדינה הפלסטינית רח"ל היו לא תהיה.

וא"כ, אף שהיה לשמאל הפסד מבחינתם האישית של כמה חברי כנסת, אבל תורתם ושיטתם ניצחה בגדול.

שולמית אלוני עם חבר מרעיה רואים את הכותרות על "נצחון הימין", מתגלגלים מצחוק, וחוכחים את ידיהם בהנאה. הנה הם זכו ומלאכתם נעשית ע"י אחרים. שיירה "ימנית" שלימה צועדת לאותו כיוון שעבורו הטיפו הקיצונים שבשמאלנים במשך עשרות שנים. והשיירה מורכבת מאריאל שרון (הדוחף את כל סיעת הליכוד והממשלה להכרה במדינה פלסטינית), לימור ליבנת (המסכימה כדבריה ל"מדינה פלסטינית - מינוס", או "אוטונומיה - פלוס"), וכל הדתיים ובראשם אנשי "דגל התורה" וחסידי בעלזא, הדוגלים באופן רשמי "בשם התורה" בשיטה של "שטחים תמורת שלום".

ושיירת הימין הזו אכן צועדת בצורה מאורגנת כבמצעד צבאי "ימין שמאל ימין שמאל". מגלגלים את העינים למעלה וצועקים ימין! ולפועל עושים מיד פעולות שאין שמאל למטה מהן.

בגין צעק "ימין שמאל", ומסר את הנפט ואת כל סיני למצרים. שמיר פקד "ימין שמאל", ביצע את תכנית האוטונומיה ביו"ש וחבל עזה, והקים את צבא הטרור הפלסטיני. נתניהו הורה "ימין שמאל", מסר למחבלים את העיר חברון, וחתם על הסכם "וואי" הארור. ואחרון חביב מר אריק שרון שהמשיך בדרך החתחתים המזוגזגת של "ימין שמאל", הביא עלינו כשבע מאות הרוגים ועשרת אלפים פצועים, ועוד ידו נטויה רח"ל!

ולאחר כל זה מכריזים העיתונים החרדיים והחבדי"ם, כי "הימין ניצח והשמאל התרסק". זה מזכיר לי את התלהבותו של אחד מאתרי האינטרנעט המדווח על חדשות חב"ד, אשר ברגע שמר שרון אמר לעיתונאי מסוים בחוות השיקמים איזו אימרה בשם הרבי, הרי מיד עשו מזה כותרת ראשית עם תמונה גדולה של שרון. והנה יש לנו ראש ממשלה ממש "מקושר" לרבי. עוד נצחון חרדי חבד"י. אבל זה ששרון נלחם 24 שעות ביממה נגד הוראותיו של הרבי, וגורם לשפיכות דמים בפועל ולפקוח נפש למליוני יהודים, על זה אף אחד לא יוצא בכותרות, כי הרי זהו ראש ממשלה "ימני" מכוחותינו, ואיך נילחם נגדו.

המפלגות החרדיות, ביודען שאין להן הרבה מה למכור אפילו לציבור שלהם, החליטו בזמן מערכת הבחירות להבנות, מנצחונו בסקרים של טומי לפיד. כל תעמולת הבחירות שלהן סבבה על הציר של "לפיד השנאה" שיש להלחם נגדו. אבל את הסוד הגדול העלימו כולם. מיהם מצביעי טומי לפיד? מי פתח בפניהם את הדלת?

אכן נכון, המפלגות הדתיות והחרדיות הם שהביאו אותם לכאן. רבים רבים ממצביעי טומי לפיד, הם הגוים הגמורים והמשפחות המעורבות רח"ל שעלו מרוסיה ואוקראינה, אוכלי החזיר והשקץ והעכבר, שה"שתי וערב" תולה על קירות ביתם ועל צוארם, ואשר קל מאד להסיתן נגד הכפיה הדתית כביכול.

כמה נלחם הרבי במסירות נפש לתיקון חוק "מיהו יהודי", בכדי לחסום את הדרך בפני הגוים והגרים הגרורים, שלא יתערבו בעם ישראל. ומה עשו המפלגות הדתיות והחרדיות באותם הימים? לא רק שלא עזרו לתיקון החוק, אלא במוצהר נלחמו נגדו, בטענות שונות ומשונות. והעיקר שהרבי מלך המשיח לא ינצח במלחמות ה'. וא"כ מה לכם כי תלינו על הערב רב של טומי לפיד, שאתם הבאתם אותם לארץ הקודש, ובזכותכם רשומים רבבות מהם כיהודים רח"ל.

ובהשגחה פרטית, הרי מי שנקרא "נשיא המדינה" אכן אמר את הדברים במפורש, שלאחר נצחונה הגדול של "שינוי", פצה את פיו ברבים והוכיח את המפלגות הדתיות והחרדיות שהן אשמות בנצחונו. אלא שהוא כדרכו התכוין למשהו אחר, כי בהיותו דתי חייב הוא להראות תמיד שהוא תוקף את הדת. אבל מאחר שעל פי תורת הבעש"ט יש ללמוד הוראה מכל מה שרואים ושומעים, הרי האמת היא כדבריו, שאכן מי שאחראי לאי תיקון חוק מיהו יהודי, הוא שגרם לנצחונה של שינוי.

ומכאן הבוא נבוא ל"טרגדיה האיומה", שלמעלה משלושים אלף מצביעים נתנו קולם למפלגה שלא עברה את אחוז החסימה, ו"קולותיהם הלכו לאיבוד". טענה זו נשמעת מפיהם של חרדים רבים הצועקים על חסידי חב"ד, וגם מפיהם של חסידי חב"ד שהצביעו למפלגות אחרות.

ואני שואל שאלה פשוטה: מי אשם בתוצאות? אלה שהצביעו עבור מפלגה זו, או אלו שלא הצביעו עבורה? אז כלפי מי צריכה להיות הטענה?

ולגופו של ענין, מה הפירוש ש"הקולות הלכו לאיבוד". והרי אם היינו מצביעים למפלגה אחרת היו הקולות הולכים ל"שותפות בשפיכות דמים"! וכפי שאמר הרבי מלך המשיח, שכל מי שמצביע עבור מפלגה שתדבר עם הערבים על ויתורים (או תהיה שותפה בממשלה כזו) הרי הוא נעשה בזה שותף בשפיכות דמים. וא"כ ברור שהברירה היחידה היתה, לעשות פעולת מחאה ולהצביע עבור המפלגה היחידה שקוינו שתלחם נגד ההסכמים המדיניים.

וכיון שהכל הוא בהשגחה פרטית, הרי בודאי שסוף כל סוף עצם הדבר שהמפלגה הזאת לא נכנסה לכנסת, הרי גם זו לטובה. כי עתה כבר אין ספק שלא נשאר אף צדיק לרפואה ב"כנסת המינים", וא"כ כאשר כל המלכות נהפכה למינות, הרי גם זה מסימני התגלות המשיח, שהגיע הזמן לבטל את המלכות הזולה, ולהקים מחדש את מלכות דוד ושלמה ע"י משיח צדקנו.

ולסיום, אי אפשר להתעלם מהאסון שקרה בנפילתה של המעבורת "קולומביה" ומותם של שבעת אנשי הצוות ובתוכם היהודי שגרם לקידוש שם שמים. וכמובן שאין איתנו יודע עד מה את חשבונותיו של בורא כל העולמים. אבל לאידך גיסא, יש דברים שצריכים להאמר:

הנשיא בוש וצוות מרכז החלל האמריקאי, גרמו לחילול שבת המוני של יהודים בכל העולם (כולל ה"תינוק שנשבה" אילן רמון ז"ל), אשר בגלל שובה של המעבורת חיללו את השבת אלפי יהודים, עובדי סוכנות החלל, עיתונאים, צופי טלויזיה וכו'. וזה דבר שמישהו חייב לעוררם על כך, בכדי למנוע את השנות הדבר בעתיד.

ועוד והוא העיקר: רק בערב שבת זה, יממה בלבד לפני האסון הכבד, פורסם בכל העולם כי הנשיא בוש מתנה את מתן הערבויות לישראל, בהקפאת ההתנחלויות. מישהו חייב להביא לידיעתו, כי אם אמנם מאמין הוא בה' בורא שמים וארץ, לא יתכן שהוא ילחם נגד הקב"ה ארצו ועמו, ועם זאת יבקש "אלוקים ברך את אמריקה".