לפרסם ללא התחשבות במצרים!

ההוראה החדשה נראתה כסיכון מיותר. בשבת של עשור לחודש יש לקחת כבש, להביאו הבייתה ולקשור אותו לכרעי המטה. וכאשר המצרים ישאלו, מה הסיפור? צריך לענות להם, ממשיך משה רבינו ומבהיר, שבעוד ארבעה ימים נקריב כולנו את הכבש לקורבן פסח, עוד באותו הלילה, יהרוג הקב"ה את בכורי מצרים ולמחרת בעיצומו של היום, אנו יוצאים ממצרים.

בשלב זה היה נראה, שכל הסיפור עם הכבש המהווה אתגר אמוני לא קטן, הינו די מיותר ורק מסבך את העניינים. כל "המבינים" למיניהם טענו כי לקחית הכבש, אליל מצרים, תוך הצהרה גלויה על שחיטתו, לא תעבור בשתיקה. הם גם הזהירו, כי המתח והחרדה בחברה המצרית על רקע "המכות" שנחתו עליהם, עלולים להפוך לגל עכור כלפי בני ישראל.

לסיכום טענו "המבינים": לאחר שנצא ממצרים, אפשר לשחוט כמה כבשים שרוצים, אבל כעת צריך להכיר במציאות, עדיין נמצאים במצרים אז למה לעשות רעש? למה להרגיז? עכשיו הזמן לשמור על פרופיל נמוך עד לאחר היציאה ממצרים.

הנס הגדול החל, דווקא באותם התמימים שנצמדו להוראות משה רבינו גואל ראשון. הם לקחו את הכבש, הודיעו על שחיטתו הקרובה, בשרו לבכורי מצרים על מה שמחכה להם בחצות ופרסמו בכל כלי התקשורת על הגאולה הקרובה.

על המשכו של הנס מסופר במדרש, כי בכורי מצרים שכבר למדו את לקח המכות הקודמות פנו לפרעה ודרשו לשלח את בני ישראל ולחסוך את מכת בכורות, אך כצפוי יוזמתם נכשלה.

מעתה הנס תופס תאוצה. במצרים פורצת מלחמה עקובה מדם בין הבכורים למצרים "למכה מצרים בבכוריהם". נס אדיר, לא רק שאיש לא מנסה לפגוע בישראל, אלא שבכורי מצרים עצמם נלחמים כדי להגן על בני ישראל. מכאן גם זוכה השבת לתואר היחודי של - "שבת הגדול" על שם הנס הגדול שנעשה בו.

"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" מדגישים את הקשר שבין גאולת מצרים לגאולה השלמה. גם אנו שמענו את בשורת הגאולה מפי קודשו של הרבי שליט"א מלך המשיח, אלא שכאז כן היום, ישנם "מבינים" המנסים להסביר שצריך להיות "מציאותי", וכדאי להוריד פרופיל כיון שזה סתם מרגיז.

"שבת הגדול" מזכירה לנו: את המציאות קובעים דברי ראש בני ישראל, גואל אחרון, שהודיע בנבואה שאינה חוזרת ריקם שכבר הגיע זמן הגאולה ו"הנה זה - מלך המשיח - בא!". ביום ראשון י"א ניסן, חל יום הבהיר יום הולדתו של הרבי שליט"א מלך המשיח, היום המתאים ביותר להתקשר אליו בקבלת מלכותו ובמילוי הוראותיו הקדושות. ביום הולדתו גובר מזלו-מזלנו, וזו ההזדמנות שלנו לכתוב אליו - באגרות קודש - למילוי משאלות לבבנו לטובה, ולכל לראש בקשתנו בשם כלל ישראל שיבוא ויגאלנו בגאולה אמיתית ושלמה, עכשיו ממש.