המלחמה שלנו כאן ולא שם

השבוע התחולל אירוע קשה בסמוך לחברון. אירוע שלא זכה לתשומת הלב הציבורית הראויה, מאחר והכל עסוקים בנעשה בעירק. אמרנו "הכל", אך אין זה מדוייק, לפחות אין זה מדוייק לגבי הכוחות הגדולים של משטרה והצבא שהיו מעורבים השבוע ב"פשיטה הנועזת" על גבעה 26 הסמוכה לחברון.

בליל יום שני כ' אדר פשטו כוחות הבטחון על ביתה של לבנת עוזרי, אלמנתו של נתי עוזרי הי"ד, שנרצח בבית זה לפני מספר שבועות.

האם ובנותיה הוצאו מהבית והוא נהרס ע"י הכוחות המיוחדים, ללא כל יכולת לערער. אגב: איזו סכנה בטחונית מהווה האלמנה עם ילדיה?

בזכות נשים

מאוחר יותר הגיעה קבוצת נשים והתיישבה במקום. גם כאן גילו כוחות הבטחון יוזמה בלתי רגילה ופינו בכח את הנשים שבחלקן היו עם תינוקות, דבר שלא מנע מאנשי כוחות הבטחון להפעיל כנגדן כוח.

- יש לציין את הרמזים המיוחדים שיש במסכת אירועים זו. הריסת ביתו של נתי עוזרי הי"ד על גבעה 26 - הנושאת את הגימטריה של שם הוי' - 26, כאשר האירוע עצמו מתרחש בדיוק בפרשת שמיני (8) , הרומז גם הוא לשם הוי', שערכו בגימטריה קטנה הוא 8 (8=6+2).

מהפליאות שבעצם הפינוי: באיזור חברון מתנהלת בניה בלתי חוקית בעליל ללא הרף וללא כל תגובה ממשלתית ישראלית. הבניה הבלתי חוקית נעשית ע"י גורמים עויינים המהווים סכנה בטחונית לכל הדיעות ובכל אופן לא נעשה אתם דבר.

גם כאשר הוחלט בצה"ל על הריסת מבנים בציר המתפללים בחברון, ניתנה למשפחות הפלסטיניות האפשרות להגיש עירעור ואכן ביהמ"ש ביקש מצה"ל לבדוק את שיקוליו שוב.

אך נראה כי זכות זו של הגשת התנגדות שמורה רק לערבים, ובפרט לאלה שמבתיהם ירו על יהודים, הרגו עשרות ופצעו רבים, ה"י.

ואם בהריסת בתים עסקינן, מדוע לא נהרסו בתי המחבלים שהרגו את נתי עוזרי הי"ד?

מהלך מחושב

לא מדובר כאן בהחלטה מקומית, אלא במהלך מחושב שנועד לרצות את הפלסטינים. התהודה התקשורתית למלחמה בעירק מסיבה את תשומת הלב הציבורית מהמלחמה כאן ומפעילות הממשלה למען הקמת המדינה הפלסטינית, היל"ת.

הגדרת הרבי שליט"א מלך המשיח, את המדינה הפלסטינית כסכנת נפשות לישוב היהודי בארץ הקודש, מלמדת עד כמה עלינו להתנגד ליוזמה זו. רק ציות מוחלט להוראותיו הקדושות של הרבי שליט"א מלך המשיח, יביא לגאולה אמיתית ושלמה תיכף ומיד ממש ומתוך שמחה וטוב לבב.