איתות משמיים: לרחם על רחמנים

הסיפור המרכזי של הימים האלה, הוא ללא ספק סיפור מלחמתו העיקשת של מרדכי היהודי בטירור האגגי של המן "וכל עבדי המלך כורעים ומשתחוים להמן" ורק מרדכי היהודי "לא יכרע ולא ישתחוה".

הלחץ אדיר. רק להתכופף קצת, להחניף לו להמן הרשע והכל יהיה בסדר. אך מרדכי יודע, המאבק הוא על עצם הקיום ולא על תדמית. ולכן "לא יכרע ולא ישתחוה" מה שהביא להצלה הגדולה ו"ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר".

מוזר לכאורה, אבל בימים אלה חזק ותקיף מזלם של ישראל, עד שנפסק להלכה, שבכל הנוגע לעימות עם גוי, יש להשתדל לעשות זאת דווקא עכשיו, בחודש אדר שבריא מזלו. והנה דווקא בחודש זה, פסק בית משפט גוי, בבלגיה שניתן להעמיד לדין את רה"מ על אירועי "סברה ושתילה".

אירועי סברה ושתילה

מדובר, בשלהי תשמ"ב (82'), צה"ל שהה בלבנון במסגרת מבצע "שלום הגליל" והגיע עד פאתי ביירות. בלבנון השסועה בין מוסלמים לנוצרים, נרצח נשיא לבנון בשיר ג'ומאייל. בתגובה נכנסים בין ה18-16 בספטמבר פלנגות נוצריות והורגים במוסלמים במחנות הפליטים סברה ושתילה. האירוע מעורר סערה בקרב מתנגדי מבצע "שלום הגליל" המצליחים ללחוץ על הממשלה להקמת ועדת חקירה, בעקבותיה נאלץ שרון שהיה אז שר הבטחון, לעזוב את תפקידו.

הטעות: ועדת החקירה

בעשירי בטבת ה'תשמ"ג (82' דצמבר), התייחס הרבי שליט"א מלך המשיח בשיחתו הקדושה, לועדת החקירה וקבע ברורות:

עצם הקמת הועדה ועוד יותר כיוון ואופן עבודתה, הינם ביטוי של "רגש נחיתות".

לכל לראש על הועדה היה להצהיר באופן ברור כי כל המאורע אינו שייך ליהודים כלל וכלל וכי הפקודה להכניס את ה"פלנגות הנוצריות" למחנות הפלסטינים ולעשות שם את מה שעשו - ניתנה ע"י נשיא לבנון ואלו שביצעו זאת בפועל הם - אנשי החיל שלו ובפרט שהדבר פורסם בעולם כולו ולא הוכחש ע"י לבנון.

עפ"י דברי הרבי שליט"א מלך המשיח, הטעות היסודית הייתה בעצם הצגת הדברים כאלו האחריות מוטלת על ישראל, וכל שנותר הוא לקבוע מי בדיוק אשם, בישראל. עיוות מזעזע זה נבע מרגש הנחיתות של המדינאים בישראל והחלטת ביהמ"ש בבלגיה, הינה תוצאה ישירה מאותה החלטה אומללה.

אבל אולי זה גם איתות משמיים, שהרי מי שתבע את מר אריאל שרון בבלגיה, הם הפלסטינים! ששרון עושה כל מאמץ לתת להם מדינה פלסטינית, היל"ת. ולכן צריך להבין שבמקום לרחם על אכזרים צריך לרחם על רחמנים, אלו ישראל.