פרשה שחושפת את האמת
דיני נזיקין, גניבה ואבידה, דיני שמירה ואחריות הינם חלק ממכלול הנושאים המופיעים בפרשתנו - פרשת משפטים. מגוון נושאים שניתן להכלילם בהגדרה הכללית - הסדר מערכת היחסים שבין אדם לחברו. עד כאן נשמע פשוט וברור.
גם תיאור הפרשה לאותם המקרים, כגון: "כי יכרה איש בור.. ונפל שמה שור או חמור. בעל הבור ישלם", או "כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו.. עזוב תעזוב עמו". גם זה נשמע פשוט וברור.
למען האמת רוב רובם של נושאים אלה שבין אדם לחברו, מובנים ביותר, עד כדי כך, שבעצם לא מובן מדוע זה צריך להופיע בכלל בתורה? אפשר היה לחשוב על כך לבד...
גם חז"ל מעידים ש"אילמלא ניתנה תורה, ח"ו, היינו למדים צניעות מחתול, גזל מנמלה וכו'". אז באמת לשם מה צריך שהתורה תצווה עלינו, באותם נושאים שהשכל וההגיון האנושי יכול לייצר הלכות כאלה לבד...
שאלה דומה ניתן לשאול ביחס ל"עשרת הדברות" שם אנו מגלים קוטביות מדהימה. מחד ציווי נעלה של "אנוכי ה' אלוקיך" ולאידך ציווי כה פשוט ומובן "לא תרצח" "לא תגנוב". וההסבר: כדי לשמור על ה"לא תרצח, לא תגנוב" חייבים את ה"אנוכי ה' אלוקיך". כל נסיון להפריד בין השניים ולייצר מוסר אנושי מנותק ממקורם האלוקי, לייצר נורמות התנהגות הנקבעות "נטו" ע"י החברה האנושית עצמה, נידונו לכשלון.
רק לפני דור נוכחו הכל, כיצד אומה שדגלה במדע, סדר והגיון עשתה את הפשעים החמורים ביותר כנגד האנושות בכלל והעם היהודי בפרט. זה קורה כאשר המדינה, החברה, מחליטה מהו "ערך עליון" ומהו "תחתית הסולם", מהו "נאה" מהו "מגונה".
בחברה כזו, הכל נייד, הכל אפשרי, שום ערך אינו נכון באופן המוחלט.
עיקרון "הערכים הניידים" הגיע גם לכאן וכך למשל: אם בעבר הייתה הנחת היסוד, כי זו הארץ שלנו! הרי שהיום אנו מתנצלים, בפני מי שטובח בנו כבר שנות דור, על עצם קיומנו. אם בעבר, הנחת היסוד הייתה שהמדינה הוקמה למען העם היהודי, היום, זה נחשב לרעיון גזעני! אז מה הפלא שביחידת המודיעין 8200 נרקם "מרד" קצינים, הרואה במאבק באוייב הפלסטיני - פשעי מלחמה.
הנסיון לייצר כאן בארץ ישראל, חברה בעלת סולם ערכים נייד, כזה הנקבע ו"מתעדכן" על ידה, חושף מידי יום תוצאות אבסורדיות שכבר מזמן חצו את גבולות הקריקטורה.
השבת מברכים בקהילות ישראל את חודש אדר א'. אחד הערכים הנצחיים שהוא מייצג, זו "השמחה", "משנכנס אדר מרבין בשמחה" ובפרט בשמחת הגאולה האמיתית והשלמה ע"י הרבי שליט"א מלך המשיח שיבוא ויגאלנו תיכף ומיד ממש.
