אהבת ישראל, ללא צנזורה, וללא פשרות.
בשיחה של הרבי מלך המשיח שליט"א ש"פ ויקהל ה'תשנ"ב, מדובר הרבה על אהבת ישראל, שהסיבה שכל אחד נותן את מחצית השקל, כיוון שכל אחד הוא רק חצי, והיהודי השני הוא זה שמשלים אותו. וכן הקשר בין יהודי להקב"ה, והקשר בין יהודי למשה רבינו, שזהו ויקהל משה את בני ישראל, שהאחדות של בני ישראל יכול לבא, דוקא ע"י ההתאחדות סביב משה רבינו.
כן כמובן הוא גם בנוגע למשה שבדורנו- הרבי מלך המשיח שליט"א - שכל בני ישראל מתאחדים סביב הוראותיו בפרט בעבודה היחידה שנשארה, והשער לכל המבצעים, היא לקבל פני משיח צדקינו.
ישנם אנשים הרגילים לומר, שהמסר שקיבלנו מהרבי מלך המשיח שליט"א, היה אהבת ישראל. ולכן גם אם צרכים לפרסם משיח ובשורת הגאולה, אולי כדאי לצנזר את זה בשביל אהבת ישראל…? אבל בהתבוננות קלה בשיחה, רואים איך שיחד עם כל האהבת ישראל, אסור לוותר על אף עמדה. כיון שהדרך והכח שיש בהתאחדות, זה דוקא דרך משה רבינו שבדור.
בפרק ל"ב בתניא, כותב אדמו"ר הזקן את העניין הזה, שאפילו אם צרכים לשנוא מישהו שעשה עבירה, זה שנאה רק מצד הרע שבו. אבל מצד שני, לאהוב את הטוב שבו בלי תנאים מוקדמים. כיוון שזה כל העיקרון של יציאה למבצאים,.ההתחשבות בתינוק שנשבה, ואפילו אם היה רשע גמור. ידוע החידוש של הרב המגיד ממעזריטש, שמצווה לאהוב רשע גמור כמו צדיק גמור, ואפילו אם אינו מכירו כלל.
אותם אלו שיוצאים אליהם למבצעים, להפצת המעינות! הרבי מלך המשיח שליט"א רוצה שהם ידעו על בשורת הגאולה והגואל. ולא משנה מאיזה מגזר הוא מגיע. כיוון שזה אהבת ישראל אמיתית, שכאשר תבוא הגאולה השלימה, הם יבינו כמו כולנו על מה מדובר. כדי שהם לא ירגישו זרים כאשר הרבי מלך המשיח שליט"א יגאלינו במלוא הדרו וזהו אהבת ישראל אמיתית.
וכי מדוע יגרע חלקם מבשורת הגאולה?
ידוע תשובתו המפורסמת של הרבי מלך המשיח שליט"א, אמנם אין עניין לחפש מי הוא משיח, אבל יש עניין של אהבת ישראל. כאשר בן אדם נורמלי רואה כזה תשובה, הוא מיד אומר לעצמו, שכדאי ויש חובה לצנזר את בשורת גאולה והגואל בשביל אהבת ישראל וזה שאכן צינזר את הפצת הבשורה על פי התשובה בודאי חשב כביכול על אהבת ישראל [במרכאות כפולות] אבל כאשר יודעים על מה מדובר, רואים שהתשובה מתכוונת בדיוק הפוך.
וכך היה המעשה: היה מישהו מירושלים, ששאל את הרבי מלך המשיח שליט"א, אולי צריך לנדות את החבורה המתעסקים בעניני משיח, ופרסום זהותו? ועל זה הרבי מלך המשיח שליט"א אמר שאמנם אין ענין לחפש כלומר: אם אינך יודע שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח, הרי שאין ענין שתחפש אותו. ובודאי שיש עניין של אהבת ישראל, שירשה להם לפרסם משיח, ולא יפריעו ע"י נידויים וכדומה.
ממה נפשך, עם זה היה אמור להיות חילול ה', הרי המטרה היא שזה יפסק. ואהבת ישראל אמיתית תהיה, ע"י נקיטת אמצאים להפסיק זאת. אבל כיוון שזה לא חילול השם, על אותו אחד להבליג, ולקבל את דעת הרוב, ולפרסם שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח. [המיעוט השולי כבר מזמן עבר להיות באמצע הכביש.]
אהבת ישראל זה מוסג נעלה, שהיה אצל חסידים בכל הדורות. ונוסף לזה משנה תוקף בדור השביעי, שמבצע אהבת ישראל, כלולה בכל התורה כולה.
כמאמר הלל הזקן לאותו אחד שרצה להתגייר, ואחר כך אמר לו, ואידך זיל גמור. שעליחו ללמוד את כל התורה כולה.
צריכים לדעת את הקו האדום , עד היכן יכולים לוותר בשביל אהבת ישראל.
כי אם בשביל להתפשר על עניני משיח, ילמדו את השיחות שלא כפשוטו, אולי גם הנחת תפילין לא יהיה כפשוטו? וכן כל שער דברים. בעיקר מצוות שהם למעלה מטעם ודעת, גם לא יהיו כפשוטם? ממש כמו הבערלינע משכילים, שחרטו על דגלם, היה יהודי בביתך, ואדם בצאתך.
ידוע ומפורסם שרבותינו נשיאינו פיטרו מלמדים, על כך שהם לא רצו ללמד ילדים דברים שקשורים למעל הטבע. למעלה מטעם ודעת. הגם שזה נבע מתוך אהבת ישראל, שלא במקומה, שהיה עלה תאנה לחוסר האמונה של אותם מלמדים. אם כן לכאורה, הקלוגינקער יכול לשאול, היתכן שכל דבר נלמד כפשוטו? האם יד ה' או יחוד ז"א ומלכות כפשוטו, והרי זה כפירה להגיד כך? אלא זה נכון מאוד. אבל כאשר מדובר פה במה שנצטוינו לפרסם בעניני משיח, בפרט שראינו שהרבי מלך המשיח שליט"א, מאחד את כולם ע"י היחי, הרי דברים אלו הם כפשוטם.
לכן נתאחד באחדות אמיתית, סביב לתת חיות למלך המשיח, באופן של ויקהל משה את בני ישראל. כיוון שזה המחנה המשוטף, של כל בני ישראל, הרבי מלך המשיח שליט"א שמאחד את העולם כולו לקבלת פניו.
כשר' מענדל פוטרפס ע"ה היה אומר כל בוקר, את ה"הריני מקבל" שלפני מה טובו, היה מוסיף גם את מה שהאדמו"ר הזקן כותב לפני כן בסידור. נכון לומר קודם התפילה... כדי שעניין האהבת ישראל, תהיה אצלו אמיתית. ולא רק עניין שאומרים בתפילה, כמצוות אנשים מלומדה. ויחד עם זה כאשר היה מדובר בבשורת הגאולה. הוא הביע את דעותיו ללא חת, גם עם בהתחלה זה לא מצא חן בעיני אנשים מסויימים.
אנשים בעולם מעריכים כינות ותקיפות. ולכן הכל צריך להיות בדרכי נועם, ותקיפות המתאימה. וכאשר רואים שהמסר של בשורת הגאולה באה עם חום של אהבה, הרי אנשים מקבלים זאת בצורה פנימית.
אבל זה לעומת זה עשה אלוקים. כשם שיש אהבת ישראל של קדושה, כך גם בלעומת זה. אמנם אין אחדות בקליפה, אבל מעל פני השטח נראה שיש אחדות כדי להרע, ולדוגמא היתה פעם הוראה של הרבי מלך המשיח שליט"א, אודות כך, ששלוחים לא יתאחדו סביב עולם העסקים, כדי לעשות כסף לבית חב"ד. כיוון ששלוחים צרכים להיות מסורים דווקא למה שהוטל עליהם, ולא להגרר לעסקים שבמקרים כאלו נכרמות הסתבכויות עם החוק – דינא דמלכותא דינא, ולאחר מכן דבר זה גורם לחילול השם.
דוגמא נוספת, פעם רצו כמה מאנ"ש לעשות וועדה של שלוחים, שהם יהיו אחראים להעביר לעולם את ההוראות של הרבי מלך המשיח שליט"א, ורצו לקרא לעצמם ראשי השלוחים, ובהקשר לכך הם עשו כינוס באנגליה, והרבי מלך המשיח שליט"א שלח מכתב חריף ביותר, שמימות הבעל שם טוב לא נעשה כזה דבר להפריד חסידים מהרבי מלך המשיח שליט"א. והרבי מלך המשיח שליט"א חייב את מארגני כינוס השלוחים הארופאי, לקרוא את המכתב הזה. אם לא אז הרבי מלך המשיח שליט"א הבטיח שהוא ידבר על זה בשבת, וכך היה שקראו את המכתב בכינוס השלוחים הארופאי.
ודוגמא נוספת, זה שכל המרחם על האכזרים סופו שיתאכזר על הרחמנים. יכול הוא לשאול, הרי גם אותו אכזר הוא מבני ישראל, ולמה שלא ארחם עליו? כל אחד מבין שזה הטענה של הקלוגינקער – היצר הרע, כיון שתועלת הרבים, דוחה תועלת היחיד. וברור שבן שעשה דבר בלתי רצוי כלפי אביו, הרי האבא שלו חייב לחנך אותו – חוסך שבטו שונא בנו, וברור שלא ימנע האבא לחנך את בנו מטעמי אהבת ישראל דמיוניים. אדרבה אהבת ישראל של קדושה, זה דווקא עם יחנך את בנו ולא יחסוך שבטו.
העניין של משיח קשור מאוד עם אהבת ישראל, הוא שלא יהיה קנאה ושנאה ותחרות. אם אנו שוחרי אהבת ישראל אמיתיים, הרי שיש לנו ללכת עם בשורת הגאולה, כיון שימות המשיח הם סמל של האהבת ישראל.
ולכן מתוך אהבת רעים, נתאחד כולנו בהכרזה, שפועלת בכל העולמות ובכל הסדר השתלשלות:
