אין מינויים פוליטיים

את משרדי הממשלה השונים אמורים לאייש אנשי מקצוע בכירים, אלו שהשלימו את משנתם ורכשו את תוארם ביושר ובכבוד. זהו דבר מתבקש, האזרח הקטן שעלול להיפגש בשאלות ומצבים שאינם בשליטתו או בתחום עיסוקו, זקוק לייעוץ מקצועי שיעניק לו את דרך הפעולה במבוי הסתום אליו נקלע. לא אחת מוצא את עצמו האזרח הקטן מול פקיד יותר קטן, שבמקום להעניק את העצה המתאימה מסבך את המצב במקרה הגרוע, או שאינו תורם לשיפורו, במקרה היותר טוב.

תופעה זאת מתאפשרת הודות לחוק המאפשר מספר מינויים לא מקצועיים שזכו לתואר ממתן ומחפה על המחדל: "מינוי פוליטי". בכל משרד קיים אחוז מסויים של פקידים ובעלי מפתח בתחום שהקשר בינם לתפקיד אותו הם מבצעים – הוא משפחתי בלבד. ידע הם לא רכשו, אך את ליבו של השר הממונה הם קנו, וכך זכו לאייש את המשרה הרמה.

כולנו בני אדם, ולכולנו יש חברים וקרובי משפחה. לא תמיד השיקוליים העניניים עומדים בראש מעייננו. לפעמים, ואולי לרוב, אנו חושבים מהבטן ולא מהראש. התכתיבים לפיהם אנו פועלים לא מונעים מצרכים אלא מרצונות. לכן אפשר לעיתים לוותר לילד כשהוא בוכה, ולא לעמוד על טובתו האמיתית; לכן אפשר להחזיר מנה אחת אפיים לנהג שהעיז להעיר על נהיגה לא אחראית, במקום להודות על התוכחה שעלולה להציל חיים.

פרשת קורח מגוללת את סיפור אחת הדראמות הגדולות שבתורה; אופוזיציה לוחמת של אנשי שם גדולי תורה ומנהיגים דגולים חולקים על משה רבינו וטוענים כי מינוייו אינם בהוראת עליון אלא חלוקת תפקידי יוקרה לבני משפחתו. משה, כמנהיג אמת שאינו חס על כבודו מנסה בכל דרך אפשרית להניא אותם מלצאת במערכה אכזרית זו, הוא מנסה להביא אותם להכרה כי רק דבר ה' הוא שמכתיב את צעדיו ולא שיקולים זרים.

כשכל הדרכים מוצו, והחבורה שבראשה עמד קורח- תלמיד חכם וראש סנהדרין כריזמטי – לא חזרה מדרכה, נאלץ משה לבקש מהקב"ה שיוכיח בדרך מקורית ומשכנעת – אם כי מכאיבה – שרק רצון ה' עמד במינויים אלו. הקב"ה אכן מוכיח קבל עם ועדה כי משה הינו נאמן ביתו, וכל מעשיו מכוונים ורצויים. האדמה פצתה את פיה ובלעה את קורח ועדתו.

פרשה זו ככל פרשיות התורה נועדה להעביר מסר חד לדורות; נשיא ישראל אינו אדם ככל האדם, רצונותיו ושאיפותיו הם להביא את בני דורו לתכלית השלימות, לביצוע היעוד האלוקי. כל עוד מביטים על ראש בני ישראל כאדם גשמי הנתון למגבלות גוף זמן או מקום, לא ניתן לקבל בפשטות ובאמונה מוחלטת את הוראותיו הקדושות.

כמו בכל דור, אף אנו זכינו לראש בני ישראל רועה נאמן של דורנו האוחז במושכות ומוביל אותנו לגאולה השלימה. למעלה מארבעים שנה עומד הרבי מליובאוויטש שליט"א מלך המשיח ומנהיג את עם ישראל לעתיד שונה ומיוחד, זוהר ומבטיח, באמצעות מבצעי קודש והוראות מיוחדות אותם הפיץ באמצעות אלפי שלוחיו בכל פינה בעולם. עוד בשיחתו הראשונה עם קבלת הנשיאות הצהיר על כוונותיו והצביע על המטרה אותה הוא עומד להגשים : להביא את הגאולה בפועל ממש.

הרבי הבטיח כי דורנו הוא דור הגאולה, וכי הוא, כמנהיג, יהיה זה שיביא את הגאולה לעם ישראל. בשיחות קודש רצופות אהבה עודד את עם ישראל ובדרכי נועם זרז אותם להוסיף בתורה ומצוות כהכנה לגאולה. נבואותיו הגדולות שהתגשמו אחת לאחת הפתיעו עתידנים ופרשנים, והצביעו על כך שיש נביא לישראל שאינו רק חוזה את העתיד, אלא אף עושה אותו. במסגרת ההתוועדויות בהם דיבר ברגש רב על האמונה בביאת המשיח כדבר עכשווי, אף ביסס את פסק הדין עליו חתמו רבנים מכל רחבי תבל המכתיר את הרבי שליט"א כמלך המשיח, ואמר, כי פסק דין זה פעל את שלו, וכעת מה שנותר הוא התגלות משיח בפועל ממש.

קורח ועדתו שגו בכך שראו במשה רבינו אדם בעל מגבלות גוף גשמי, משם נבעה השגיאה האיומה שמשה אינו פועל אך ורק על פי ה', אלא מבצע "מינויים פוליטיים" – חס ושלום. טעות זו הובילה אותם לשאול תחתית, ואותנו למסקנה כי משה אמת ותורתו אמת. אנו יודעים כי כל מילה של הרבי שליט"א מלך המשיח היא קודש קודשים, ואף הנבואה העיקרית ש"הנה הנה משיח בא", עומדת להתגשם בקרוב.

אף שבימים אלו איננו רואים את הרבי שליט"א, אנו יודעים כי הוא אינו נתון למגבלות גוף וכי חייו הגשמיים הם נצחיים והוא יוליכנו לגאולה כפי שהבטיח. חודש תמוז הוא חודש הגאולה בו השתחרר הרבי הקודם - רבי יוסף יצחק שניאורסון – ממאסרו, ובימים זכאים אלו נוסיף באמונה זכה בדברי נשיא הדור ומנהיגו, ונעשה את ההכנות האחרונות לקבלת פני משיח צדקינו.