השליחות המיוחדת שעושה אליעזר עבד אברהם על מנת למצוא את רבקה אשת יצחק תופסת כר נרחב בין סיפורי התורה בכלל, ודיני שליחות בפרט. אין זה דבר של מה בכך, התורה המחמירה ביתיר וחסר – ומדקדקת באותיותיה מביאה בהרחבה את סיפורו של אליעזר כשליח אברהם, זאת בעוד הוא משמש אך ורק כעבד.

אכן, לא לחינם משתפת אותנו התורה בסיפור השליחות לפרטיו, מאחר והוא בנין אב ודוגמא לאופן בו צריך להתמסר לעבודת השליחות האישית. אליעזר שאף לקבל את יצחק כחתן לבתו, ולמרות הוטו שהטיל אברהם על ההצעה, יצא אליעזר בשמחה ובנאמנות מוחלטת לבצע את רצון משלחו. לא זו בלבד, כשהגיע לבית בתואל הוא מסרב לנוח או לאכול לפני שיבצע את שליחותו. וכשפותח את דבריו מציין בתחילתם: "עבד אברהם אנוכי", כל מציאותו היא אברהם, הוא כשלעצמו אינו ולא כלום.

בדיוק כמו אליעזר, יוצא כל יהודי לשליחות בעולם הזה, ובדיוק כמו אברהם שהשביע את עבדו על קיום השליחות על הצד הטוב ביותר, משביע הקב"ה את הנשמה טרם ירידתה להתלבש בגוף. אברהם לא נזקק להשביע את שלוחו מחשש או חוסר אמון, להיפך, אליעזר היה תלמיד חכם וצדיק שדבקותו בדברי אברהם לא היו צריכים חיזוק או הוכחה.

גם השבועה שהשביע אברהם את אליעזר, וגם זו שנשבעת הנשמה לפני ירידתה להתלבש בגוף נועדו לתת סיוע לעמוד בנסיונות העומדים בפרץ. שבועה, היא מלשון "שובע", כי עימה מקבל האדם את הכוחות לעמוד בשבועתו.

כשיהודי מקבל אמון ונדרש לאחריות, עליו להתמקד בביצועה בדיוק כמו אליעזר שסרב לאכול לפני שמסר את שליחותו, כך על כל אחד למלאות בתחילה את המצופה ממנו כיהודי, ורק אחר כך להתפנות לטפל - לעולם הזה - המשמש תפאורה לעיקר.

עוד יש לזכור כי סוד השליחות היא הידיעה כי אנו רק עבדים המבצעים את המוטל עלינו, אך לא יותר מכך. אומנם אנו השחקנים, ובאמצעותנו זזים המהלכים במשחק, אך עלינו לזכור כי נבחרנו לבצע את השליחות. בדיוק כמו אליעזר שפתח את דבריו בהצהרה הפשוטה כי "עבד אברהם אנוכי" – ותו לא, כך יש לחוש בביצוע שליחותנו בעולם, אנו עבדיו של הקב"ה, ואת מצוותיו אנו מקיימים מתוקף היותו האדון.

כל נשמה שירדה והתלבשה בגוף נושאת עימה תפקיד שעליה לבצע, לתקן ולשדרג את מעמדו הרוחני של העולם. כל רגע בחייו של היהודי, בעוד הנשמה בקרבו הוא נמצא בעיצומה של השליחות ובמבחן האמינות שניתנה לו. כשיהודי מוסיף בכמות המצוות ובאיכותן, ובכל יום מוסיף על קודמו בעשיית טוב וחסד, הרי שהוא מקדם את העולם למטרתו, ימות המשיח. אך כשאדם מתמקד בהוואי העולם ומשקיע את כוחו ומרצו ואף את כספו שחונן בו למטרות שוליות והנאות רגעיות חולפות, הוא אינו מבצע את שליחותו ומועל באמון ובכוחות שהושקעו בו.

בשבת זו מתקיים בבית מדרשו של הרבי מליובאויטש מלך המשיח שליט"א "כינוס השלוחים העולמי", בו מתקבצים שלוחי חב"ד מכל רחבי תבל על מנת להשתלם בעבודת השליחות, ללמוד מנסיונם של חבריהם, ולעקוב מקרוב אחר ההצלחה הגדולה. בשנים האחרונות הורה הרבי שליט"א כי עבודת השליחות המוטלת כיום, היא הפצת בשורת הגאולה, וקבלת פני משיח צדקינו.

את השליחות הזו, מובילים כמובן שלוחי חב"ד בכל מקום בעולם שמביאים למקומות הנידחים ביותר את נבואת הגאולה של הרבי מלך המשיח, ומכינים את איזורם לקבלת פני משיח צדקנו. אך עבודת השליחות מוטלת על כל יהודי לעשות את חלקו, בהכנת ביתו וסביבתו, כלים ראויים לקבלת פני משיח צדקנו, להוסיף במצוות ובהידורן, וליידע כל מי שמגיע עימו במגע כי הגאולה כבר על פתחנו, יש רק למשוך אותה פנימה. זאת השליחות, בה נתמקד, ועימה נצעד לקבלת פני משיח צדקנו.