כשמנסים לבחון מקרה או התנהגות במבט לאחור, קנה המידה היחיד היא התוצאה, כשזאת משביעה רצון, ניתן לקבוע כי למפרע, הכל היה שוה. יתכן מעשה קדוש ככל שיהיה, אך מביא בסופו לתוצאה לא רצויה, ניתן לקבוע בודאות כי אין מקורו בקדושה. לעומתו יתכן מעשה קיצוני וחריג ממוסכמות המקובלות על התורה, ש"דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום", ודוקא מעשה זה, יזכה לגיבוי מלא של הקב"ה.

בפרשת חוקת נאמר "ואת והב בסופה" מפרשים על כך חז"ל שמכאן יש להסיק על אופן ושיטת הלימוד בין תלמידי החכמים. אילו "בסופה" - בסיומה של מחלוקת חריפה חוזרים למצב של "והב" – אהבה ביניהם, הרי שזאת היתה מחלוקת לשם שמים, אך אם מויכוח תורני גולשים לנצחנות אישית, הרי שזוהי אינה מחלוקת לשם שמים. כאן שוזרת התורה שוב את הכלל, כי מבחן התוצאה הוא המכתיב את המציאות, והוא קנה המידה האם צד הקדושה הוא השולט, או להיפך.

בסיום פרשת בלק מציע בלעם כי על מלך מואב להחטיא את בני ישראל בזימה, רק כך יוכל לפרוץ את חומת ההגנה של עם ישראל. בלק שומע בעצת בלעם ושולח את בנות מואב לפתות את העם, רבים נופלים בפתיון ואף באים לעבודה זרה כתוצאה מכך. זמרי בן סלוא שהיה נשיא שבט שמעון נפל פתיון למדיינית, בת לאחד ממנהיגי מדין.

פנחס בן אלעזר מביט מן הצד כיצד נשיא שבט חוטא בפהרסיא, הוא לוקח את הרומח והורג בנעיצה אחת את שניהם. כצפוי, קמו מיד אנשים מתוך העם וביקרו אותו על מעשהו; מהיכן יש לו את האומץ להרוג נשיא בישראל? בתגובה, עוצר הקב"ה את המגיפה ואומר: "הנני נותן לו את בריתי שלום".

קנאות זו של פנחס הפכה לסמל של שלום ולהכרה לאומית כי עשה את הדבר הנכון ברגע המתאים. במבחן התוצאה הסתבר כי פנחס צדק, רק מעשה הקנאות יכול היה לכפר על החטא ולהשיב את חמתו של הקב"ה מעל בני ישראל.

בחסידות מוסבר שחורבן בית המקדש הוא בכדי לבנות את בנין בית המקדש השלישי הנצחי, במבחן התוצאה מסתבר כי על אף הצרות והקשיים שפקדו את עם ישראל מאז, מטרת החורבן היא למטרה נעלה יותר, שבשלה כדאי היה החורבן. גם כשמביטים על הגלות ומבינים כי זוהי בסך הכל תקופה ופרוזדור לגאולה, מבינים כי הקושי והכאב שהיו כרוכים בה, היו כדאיים, זאת המעלה של מבחן התוצאה.

גם אצל מלך המשיח נאמר כי הוא סובל ייסורים ומכאובים, אך ביום פקודה כשיגאל את עם ישראל יאמר: "אודך ה' כי אנפת בי", הוא יודה לקב"ה על הייסורים שפקד אותו, כי עבור התוצאה – גאולת ישראל – הכל היה כדאי.

בית המקדש נחרב על שנאת חינם, בימים אלו יש לתת ראש על דברים שבין אדם לחבירו, וליישר הדורים. כי במבחן התוצאה, אם למדנו מטעויות החורבן, הכל כבר משתלם.