פרשת המרגלים המתועדת היטב בפרשתינו מביאה אותנו לחשבון נפש עמוק ונוקב, האם כיום, אנו נוקטים באותם דרכים עקלקלות של אותם מוציאי דיבה, או שמא הפקנו את הלקחים. כשאותם מרגלים מבקשים להניא את בני ישראל מלהיכנס לארץ הם עושים זאת בדברי שקר ובהוצאת דיבה של ממש על הארץ המובטחת, שהיתה שופעת בכל טוב. כיצד בכל זאת, נופלים אנשים רמים ונישאים, ראשי בני ישראל היוצאים לשליחות לאומית לטובת כלל ישראל, ליפול ברישתה של דיבה על ארץ הקודש?

בשובם, מתארים המרגלים את בנינה של הארץ, הם מוסיפים נופך ומציגים פירות ראוה ענקיים תוצרת הארץ, אך לא שוכחים לציין כי על דרך הפירות, כך תושביה. אנשי ענק. לשם השואה הם משוים את עצמם לחגבים מול הענקים. "ונהי בעיננו לחגבים, וכן היינו בעיניהם". הם לא שוכחים לציין כי הארץ אוכלת יושביה ובכל מקום אליו הגיעו מצאו את בני המקום יוצאים להלויה. את האמת הם לא מציינים. להלויות דאג הקב"ה בכדי שיהיו עסוקים בני המקום בצערם, ולא יבחינו במרגלים. אך הם, מציגים את החסד, כחיסרון.

תחילת נפילתם היתה בכך, שהחשיבו את עצמם לחגבים מול הענקים, כתוצאה מזה, אף בעיני הענקים הם נחשבו לחגבים. לא כך המצופה משלוחי משה רבינו. עליהם היה לדעת שלהיותם שלוחי משה, היוצאים בכוחו של הקב"ה, אין דבר שיכול לעמוד מולם, גם לא אנשי ענק. עצם העובדה שהחשיבו את עצמם לחגבים כלפי הענקים, על אף שליחותם המיוחדת, גרמה לעליונות של אנשי הענק.

אלפיים שנות גלות הפרידו את עם ישראל מארצו, שנים של ייסורים ומוראות הפכו את העם הנבחר למוכה ומושפל, אך חישלו בו את האמונה כי זוהי רק תקופה חולפת, פרוזדור מוביל לעידן של גאולה. ארץ ישראל היתה בכל השנים משאת נפשם של יהודי התפוצות וחלום רחוק מלהתגשם במציאות האיומה של משטרי הפחד בספרד וברוסיה. אך ככל שהיתה רחוקה להשגה, היתה קרובה בלבבות. בכל יהודי בערה הכמיהה לעלות ארצה ולחונן את עפרה.

לאחר שעם ישראל זכה בארץ ישראל בניסים גדולים, קמים אומות העולם וטוענים כי הארץ שלהם. אילו היו יוצאים מולם בתשובה כי הארץ היא של הקב"ה, והוא בחר לתת אותה לנו, כפי שנכתב בתנ"ך, הרי שלא היה עוד פתחון פה. אלא, שיש הבוחרים לראות בהם "ענקים". לתת חשיבות לדברים שטוענים ואף לנסות בדרכים דיפלומטיות לוותר על חלקות אדמה קדושות תמורת פתקת שלום עלובה.

עלינו לצעוד עם התורה הקדושה ולהאמין שארץ ישראל היא נחלתנו הבלעדית, נתינת מקום לטענות שקר מצד אוייבנו, היא חזרה על טעות המרגלים. אנו זוכרים את התוצאות, אנו לא ניתן לזה לקרות שוב.