חומש
שבת ט''ו אדר תשפ''ה
פרשת כי תשא - שבת
כז. וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל מֹשֶׁ֔ה כְּתָב לְךָ֖ אֶת הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה כִּ֞י עַל פִּ֣י|הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה כָּרַ֧תִּי אִתְּךָ֛ בְּרִ֖ית וְאֶת יִשְׂרָאֵֽל׃
את הדברים האלה
ולא אתה רשאי לכתוב תורה שבעל פה:כח. וַֽיְהִי שָׁ֣ם עִם יְהוָ֗ה אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔ל וּמַ֖יִם לֹ֣א שָׁתָ֑ה וַיִּכְתֹּ֣ב עַל הַלֻּחֹ֗ת אֵ֚ת דִּבְרֵ֣י הַבְּרִ֔ית עֲשֶׂ֖רֶת הַדְּבָרִֽים׃
כט. וַיְהִ֗י בְּרֶ֤דֶת מֹשֶׁה֙ מֵהַ֣ר סִינַ֔י וּשְׁנֵ֨י לֻחֹ֤ת הָֽעֵדֻת֙ בְּיַד מֹשֶׁ֔ה בְּרִדְתּ֖וֹ מִן הָהָ֑ר וּמֹשֶׁ֣ה לֹֽא יָדַ֗ע כִּ֥י קָרַ֛ן ע֥וֹר פָּנָ֖יו בְּדַבְּר֥וֹ אִתּֽוֹ׃
ויהי ברדת משה
כשהביא לוחות אחרונות ביום הכפורים:
כי קרן
לשון קרנים, שהאור מבהיק ובולט כמין קרן. ומהיכן זכה משה לקרני ההוד, רבותינו אמרו מן המערה, שנתן הקב"ה ידו על פניו, שנאמר (שמות לג כב) ושכותי כפי:ל. וַיַּ֨רְא אַֽהֲרֹ֜ן וְכָל בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֶת מֹשֶׁ֔ה וְהִנֵּ֥ה קָרַ֖ן ע֣וֹר פָּנָ֑יו וַיִּֽירְא֖וּ מִגֶּ֥שֶׁת אֵלָֽיו׃
וייראו מגשת אליו
בא וראה, כמה גדולה כחה של עבירה, שעד שלא פשטו ידיהם בעבירה, מהו אומר (שמות כד יז) ומראה כבוד ה' כאש אוכלת בראש ההר לעיני בני ישראל, ולא יראים ולא מזדעזעים; ומשעשו את העגל, אף מקרני הודו של משה היו מרתיעים ומזדעזעים:לא. וַיִּקְרָ֤א אֲלֵהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה וַיָּשֻׁ֧בוּ אֵלָ֛יו אַֽהֲרֹ֥ן וְכָל הַנְּשִׂאִ֖ים בָּֽעֵדָ֑ה וַיְדַבֵּ֥ר מֹשֶׁ֖ה אֲלֵהֶֽם׃
הנשאים בעדה
כמו נשיאי העדה:
וידבר משה אליהם
שליחותו של מקום, ולשון הווה הוא כל הענין הזה:לב. וְאַֽחֲרֵי כֵ֥ן נִגְּשׁ֖וּ כָּל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְצַוֵּ֕ם אֵת֩ כָּל אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אִתּ֖וֹ בְּהַ֥ר סִינָֽי׃
ואחרי כן נגשו
אחר שלמד לזקנים, חוזר ומלמד הפרשה או ההלכה לישראל. תנו רבנן כיצד סדר המשנה, משה היה לומד מפי הגבורה, נכנס אהרן, שנה לו משה פרקו, נסתלק אהרן וישב לו לשמאל משה, נכנסו בניו, שנה להם משה פרקם, נסתלקו הם, ישב אלעזר לימין משה ואיתמר לשמאל אהרן, נכנסו זקנים, שנה להם משה פרקם, נסתלקו זקנים ישבו לצדדין, נכנסו כל העם שנה להם משה פרקם, נמצא ביד כל העם אחד, ביד הזקנים שנים, ביד בני אהרן שלשה, ביד אהרן ארבעה וכו' כדאיתא בעירובין (נד ב):לג. וַיְכַ֣ל מֹשֶׁ֔ה מִדַּבֵּ֖ר אִתָּ֑ם וַיִּתֵּ֥ן עַל פָּנָ֖יו מַסְוֶֽה׃
ויתן על פניו מסוה
כתרגומו בית אפי, לשון ארמי הוא בתלמוד סוי לבא ועוד בכתובות (ס א) הוה קא מסוה לאפה, לשון הבטה, היה מסתכל בה, אף כאן מסוה בגד הניתן כנגד הפרצוף ובית העינים, ולכבוד קרני ההוד שלא יזונו הכל מהם היה נותן המסוה כנגדן ונוטלו בשעה שהיה מדבר עם ישראל, ובשעה שהמקום נדבר עמו עד צאתו, ובצאתו יצא בלא מסוה:לד. וּבְבֹ֨א מֹשֶׁ֜ה לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ לְדַבֵּ֣ר אִתּ֔וֹ יָסִ֥יר אֶת הַמַּסְוֶ֖ה עַד צֵאת֑וֹ וְיָצָ֗א וְדִבֶּר֙ אֶל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר יְצֻוֶּֽה׃
לה. וְרָא֤וּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵל֙ אֶת פְּנֵ֣י מֹשֶׁ֔ה כִּ֣י קָרַ֔ן ע֖וֹר פְּנֵ֣י מֹשֶׁ֑ה וְהֵשִׁ֨יב מֹשֶׁ֤ה אֶת הַמַּסְוֶה֙ עַל פָּנָ֔יו עַד בֹּא֖וֹ לְדַבֵּ֥ר אִתּֽוֹ׃ ס
ודבר אל בני ישראל
וראו קרני ההוד בפניו. וכשהוא מסתלק מהם:
והשיב משה את המסוה על פניו עד באו לדבר אתו
וכשבא לדבר אתו נוטלו מעל פניו:
