חומש
שבת כ''ז אייר תשפ''ב
פרשת בחוקותי - שבת
כט. כָּל חֵ֗רֶם אֲשֶׁ֧ר יָֽחֳרַ֛ם מִן הָֽאָדָ֖ם לֹ֣א יִפָּדֶ֑ה מ֖וֹת יוּמָֽת׃
כל חרם אשר יחרם וגו'
היוצא ליהרג ואמר אחד ערכו עלי, לא אמר כלום:
מות יומת
הרי הולך למות, לפיכך לא יפדה אין לו לא דמים ולא ערך:ל. וְכָל מַעְשַׂ֨ר הָאָ֜רֶץ מִזֶּ֤רַע הָאָ֨רֶץ֙ מִפְּרִ֣י הָעֵ֔ץ לַֽיהוָ֖ה ה֑וּא קֹ֖דֶשׁ לַֽיהוָֽה׃
וכל מעשר הארץ
במעשר שני הכתוב מדבר:
מזרע הארץ
דגן:
מפרי העץ
תירוש ויצהר:
לה' הוא
קנאו השם ומשולחנו צוה לך לעלות ולאכלו בירושלים, כמו שנאמר (דברים יד כג) ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך תירושך וגו':לא. וְאִם גָּאֹ֥ל יִגְאַ֛ל אִ֖ישׁ מִמַּֽעַשְׂר֑וֹ חֲמִֽשִׁית֖וֹ יֹסֵ֥ף עָלָֽיו׃
ממעשרו
ולא ממעשר חברו, הפודה מעשר של חברו אין מוסיף חומש. ומה היא גאולתו, כדי להתירו באכילה בכל מקום. והמעות יעלה ויאכל בירושלים, כמו שנאמר (דברים יד כה) ונתת בכסף וגו':לב. וְכָל מַעְשַׂ֤ר בָּקָר֙ וָצֹ֔אן כֹּ֥ל אֲשֶׁר יַֽעֲבֹ֖ר תַּ֣חַת הַשָּׁ֑בֶט הָֽעֲשִׂירִ֕י יִֽהְיֶה קֹּ֖דֶשׁ לַֽיהוָֽה׃
תחת השבט
כשבא לעשרן מוציאן בפתח זה אחר זה, והעשירי מכה בשבט צבוע בסיקרא להיות ניכר שהוא מעשר, כן עושה [לגדיים] לטלאים ולעגלים של כל שנה ושנה:
יהיה קדש
ליקרב למזבח דמו ואמוריו, והבשר נאכל לבעלים, שהרי לא נמנה עם שאר מתנות כהונה, ולא מצינו שיהא ניתן לכהנים:לג. לֹ֧א יְבַקֵּ֛ר בֵּֽין ט֥וֹב לָרַ֖ע וְלֹ֣א יְמִירֶ֑נּוּ וְאִם הָמֵ֣ר יְמִירֶ֔נּוּ וְהָֽיָה ה֧וּא וּתְמֽוּרָת֛וֹ יִֽהְיֶה קֹּ֖דֶשׁ לֹ֥א יִגָּאֵֽל׃
לא יבקר וגו'
לפי שנאמר (שם יב יא) וכל מבחר נדריכם, יכול יהא בורר ומוציא את היפה, תלמוד לומר לא יבקר בין טוב לרע, בין תם בין בעל מום חלה עליו קדושה, ולא שיקרב בעל מום, אלא יאכל בתורת מעשר ואסור ליגזז וליעבדלד. אֵ֣לֶּה הַמִּצְוֹ֗ת אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֶת מֹשֶׁ֖ה אֶל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּהַ֖ר סִינָֽי׃
