בכ"ח סיון תשנ"ה, זה קרה. כיכר מלכי ישראל דאז, התמלאה בעשרות אלפי אנשים, נשים וטף, לעצרת "הקהל" מיוחדת שאורגנה ע"י האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה, תחת הכותרת "למען ציון לא אחשה ולמען ירושלים לא אשקוט". לצד הרבנים המכובדים, מכל קצוות הקשת, נאמו ח"כים מוכרים ואישי ציבור. היה זה כנס השיא באותה שנה, שלאחר ג' תמוז תשנ"ד שביטא את אמונתם האיתנה של החסידים ברבי שליט"א מלך המשיח וחייו הנצחיים. תרמה לעובדה זו העובדה שהיא נערכה בסמיכות ממש ל-ג' תמוז, ובדברי הרבנים ניתן היה למצוא את הדברים הנחרצים והאיתנים באמונה זו. בעמדינו ימים ספורים לפני עצרת גאולה ומשיח - ההתוועדות הארצית הנערכת בבת-ים ל-ג' תמוז, מועלית בזאת גלריה המתעדת את המראות ההיסטורים, שלפי העררכות המשטרה השתתפו בה קרוב לחמישים אלף איש.