אמש הגיע למערכת מספר תמונות נוסף של השירה באה"ק לשרות הגולשים
 
==
בהמשך ליומן של יום א' מובא כאן לפניכם הקוראים, תיאור חי מיומנו של טנקיסט - יום ב' של השיירה.

היום השכמנו בשעה 6:50 בבוקר, לאור ההצלחה האדירה של אתמול שבה הוכח מעל הכל כי דיוק בזמנים הוא המפתח להצלחה, קמנו בזריזות ותוך דק' ספורות היינו במקווה, התפללנו שחרית, ארוחת בוקר זריזה והסתדרנו לתמונה המסורתית עם הטנקים בחזית 770, הטנקים ירדו לתדלוק ובשעה 9:25 ניתנה ההוראה לעלות לטנקים, ובשעה תשע וחצי יוצאים רכבי הליווי לחסום את הנתיבים ע"מ שהשיירה תוכל לצאת. יום ב' של השיירה יוצא לדרך.
בשעה 10:30 נכנסה השיירה לעיר אלעד, השיירה חולפת בכבישי העיר, הסופגניות, העלונים ודמי חנוכה מצאו את דרכם לידי התושבים הנלהבים דרך חלונות הטנק, המשכנו לכיוון פתח תקווה, אלפי תושבי המקום חזו בשיירה החולפת והביעו את התפעלותם בכל דרך אפשרית (קריאות וצפירות עידוד, ומחיאות כף סוערות) ולאחר סיבוב ממושך שכלל את רוב חלקי העיר המשכנו לרח' ז'בוטינסקי - עורק תנועה ראשי בגוש דן המתפרס על ארבע ערים (פ"ת, ב"ב, ר"ג ות"א) אלפי נהגים זכו לראות את "השיירה" עוברת ונחשפו למסר חג חנוכה ובשורת הגאולה, תוך כדי נסיעה אני שומע את א' הנהגים - אדם בעל חזות לא דתית קורא לעברי "עוד שבוע אני נוסע לרבי, ובהשגחה פרטית אני רואה אתכם עכשיו אני כבר אדווח ע"ז לרבי", האווירה ברח' ז'בוטינסקי שינתה את פניה לבלי היכר, המשכנו לתל אביב, עשינו עצירה קצרה ב"כיכר המדינה" כמובן שהטנקיסטים "השתלטו" על המקום, ההתלהבות החלה בקרב הנוכחים, בראשון לציון התקיימה הדלקה מרכזית במרכז העיר, מאות תושבים נעצרו לקחת חלק באירוע, היו ריקודים שמחים במיוחד, לאחמ"כ התפללנו תפילת מנחה עם התושבים, אכלנו ארוחת צהריים והמשכנו לנס-ציונה, ושוב חוזר על עצמו אותו מחזה, התושבים נעמדים, וברגע הראשון לא מאמינים למראה עיניהם, ומיד ברגע שלאחריו מחייכים חיוך רחב ומתחילים לרקוד לפי קצב המנגינה, לאחר מסלול שעבר ברחובות המרכזיים בעיר נעה השיירה, היעד הבא: רחובות, שם שימחנו את תושבי העיר, שם כבר נכנסה לפעולה החצוצרה (כן.. ההיא מאתמול) תוך כדי ההמולה ניגש אלי אדם נכה על כיסא גלגלים וכשדמעות בעיניו סיפר לי שכל השנים חי בהרגשה שמזלזלים בו בגלל מומו, כל יציאה לרחוב היא סבל איום ונורא בשבילו, הוא הגיע למסקנה שבעם ישראל אין ח"ו אהבת ישראל (היל"ת) - לא קיים מושג כזה, וברגע שהשיירה עצרה לידו וכמה חבר'ה ניגשו אליו ושימחו ועודדו אותו נדלק אצלו משהו, והוא מסיים ואומר לי "הבנתי שיש אנשים בעם ישראל שכל עניינם הוא הדאגה לזולת", צמרמורת אחזה בי, רק עכשיו אני מבין כמה גדולה היא ההשפעה של השיירה.
באשדוד עשינו סיבוב קצר, הזמן דוחק ואנחנו ממשיכים לאשקלון, השיירה עברה בחוצות העיר, בזמן השהות באשקלון עלה הרעיון לבקר ב"עיר המגורשים" - ניצן, כמובן שהשיירה פנתה לכיוון ניצן. שם האדרנלין בער בגופי, כ"כ הרבה יהודים שהקריבו ומסרו נפשם בשביל א"י ואנחנו זוכים להגיע ולשמח אותם, ירדנו מהטנקים והתאחדנו למעגל ענק, זה היה פשוט מחזה מדהים להגניב מבט על התושבים שיצאו מבתיהם ונופפו בידיהם בחוזקה לשלום, ב"ה "כבשנו" עוד עיר.
משם אנו ממשיכים ליעד הסופי להיום - שדרות, המפורסמת כ"כ (לצערנו, לא מסיבות משמחות) עם כניסתנו לשדרות נודע לנו שדק' ספורות לפני בואנו נפלו קסאמים בעיר.
התושבים שוהים במקלטים, אעפ"כ הכרזנו ברחובות העיר על ההדלקה המרכזית שתתקיים בשעה 20:00 במרכז העיר, עשרות תושבים נענו לקריאה ובאו לשמוח בשמחת החג, הטנקיסטים מצידם לא הירפו והריקודים הרקיעו לשחקים בתחינה לבורא עולם שיחיש את הגאולה, לאחר ההדלקה עצרנו במס' רחובות וחילקנו סופגניות לתושבים ששהו בבתיהם, הם לא האמינו שראו אותנו יוצאים מהטנקים בריקודים, אך השמחה האמיתית לא השאירה שום ספק, כן, אנחנו שלוחי הרבי ובמצוותו אנו נשלחנו לשמח את עם ישראל, אשרינו שזכינו לכך.
הגענו לבית חב"ד, התפללנו תפילת ערבית, ארוחת ערב, תדרוך קצר בנוגע ליום המחרת ונשכבנו לישון.
אי"ה מחר אדווח לכם על הפעילות ביום השלישי של השיירה, מה שאני יכול לומר זה שנעבור בעז"ה בשכונות ירושלים, ונעשה הדלקה אי"ה בכותל.
א גוטע נאכט און א חסידישע חלומות.

יומן מפורט בהמשך ..