מי שהחל לעורר ולעשות מיום הולדת יום של חשבון נפש, היה הרבי הריי”צ, במענה לאחד החסידים, כפי שהודפס על ידי הרבי שליט"א מלך המשיח בהיום יום, י”א ניסן, וזלה”ק: “ביום ההולדת על האדם להתבודד, ולעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תיקון ותשובה - ישוב ויתקנם”.
בשיחה שנאמרה ביום שני, כ”ה באדר, שנת תשמ”ח, יום הולדתה של הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא נ”ע, כחודש ימים לאחר פטירתה, יצא הרבי שליט"א מלך המשיח בהכרזה על מבצע ‘יום הולדת’ בהזכירו את יום הולדתה של הרבנית שחל באותו יום.
הרבי שליט"א מלך המשיח האריך במעלה של יום זה שבו מזלו של אדם גובר, וחידד את דבריו של הרבי הריי”צ באומרו שהוא גילה לעולם כולו דברים שהיו בעבר נהוגים וידועים רק ליחידי סגולה. בהמשך אותה שיחה הרחיב הרבי שליט"א מלך המשיח בנוגע להתוועדויות שיש לערוך ביום זה: “.. כדאי ונכון ביותר שכל אחד ואחד יעשה ביום הולדתו התוועדות של שמחה, ביחד עם בני בתו, או גם חבריו וידידיו וכו’”.
במהלך כל אותה שנה חיזק הרבי שליט"א מלך המשיח את ההנהגות שצריכות להיעשות ביום ההולדת. באחרון של פסח אותה שנה קבע הרבי את עשרת ההנהגות שצריכים להעשות ביום זה על ידי בעל יום ההולדת.
במהלך אותה שיחה אף פרך הרבי שליט"א מלך המשיח את דבריהם של אלו שהתנגדו באותה תקופה למבצע יום הולדת בטענה שהמקום היחיד בתורה בו מוזכר עניין יום הולדת הוא אצל מלך מצרים, ובעקבות כך הסיקו הללו מסקנה שאין צריך לעשות מיום זה עניין רציני. הרבי שליט"א מלך המשיח דחה את טענתם באומרו: “..גם אם עד עתה לא היה הדבר נהוג ומפורסם כו’ הרי זה כבכו”כ עניני תורה ומצוות שנתגלו בזמנים מיוחדים, ובפרט ענינים שמדברי סופרים ומנהגי ישראל כו’ שנתגלו ע”י תלמיד ותיק וכו’, וריבוי “עשרה מישראל” שכבר נוהגים כן כמה וכמה שנים בפועל - בודאי עדיף מתלמיד ותיק אחד, ובנדון דידן ועיקר - שכבר נתקבל ע”י כו”כ מישראל ומספרם הולך וגדל”.