תחת הכותרת "ימות המשיח", מופיעה הבוקר (ג') בעיתון 'מעריב' סקירה על הספר החדש "נביא מקרבך" שכבר הופץ באלפי עותקים ברחבי הארץ והעולם, מאת רן יגיל. הכתבה נכתבה מנקודת מבט שמאלנית יחסית, אך מכבדת ואף משבחת את הספר. מערכת פורטל חב"ד מגישה את לשון הכתבה (עם השמטות קלות):
נביא מקרבך, הביוגרפיה של הרבי מלובביץ', פרופ' ירמיהו ברנובר, מ.מ.ש הוצאה לאור, 236 עמ'
אפשר לבוא אל הספר הזה בגישת אנטי מראש. נקודת המוצא של ירמיהו ברנובר, פרופ' לפיזיקה וחב"דניק אדוק, מחבר הביוגרפיה, היא שהרבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מלובביץ', הוא מלך המשיח. גישה כזו היא בעייתית מאוד מבחינה ביוגרפית, מפני שהיא משימה את מושא הביוגרפיה במקומות על אנושיים, ואת הכותב כעפר לרגליו, ממש לא כלום.
עם זאת, הספר הפתיע אותי. הוא אינו רצוף מליצות שרופות וריקות מהסוג המוכר המאכלס ספרים על רבנים גדולים, והוא גם מסביר בצורה ברורה ובלשון פשוטה ועניינית מושגים הכרחיים להבנת העולם התורני הזה: מה זו קהילת חב"ד, מיהי השושלת הזו, מנין צמחה, מה סדר יומו של הרבי, מה משנתו, מה זה "שליחים", מה זו "התוועדות" ומה זו "יחידות", מה זה "ופרצת", ועוד כהנה וכהנה מושגים בשפה החב"דית שאינם מוכרים בהכרח לכלל הציבור הישראלי.
כולם סבורים כי הרבי מלובביץ' היה כנראה גאון. בקי גדול מאוד בתורה, מעין ספר תורה מהלך, וחשוב ומפתיע לא פחות, בעל עניין רב בלימודים חילוניים, בעיקר במדעים מדויקים, אבל לא רק. יש לא מעט סיפורים יפים, אנושיית ונכונים על הרבי בביוגרפיה הזאת.
למשל, בימי מלחמת העולם השנייה הוא נהג להסתובב בפריז כששטר של 100 דולר ברשותו, כי לא נתנו ליהודי לשכור חדר במלון אלא אם כן הוכיח לבעל הבית כי יש בארנקו שטר שכזה, סכום עצום באותה תקופה. הרב היה נותן את השטר לכל יהודי שהיה חפץ בו, דתי או חילוני, זה היה מראה את אותו שטר לבעל בית המלון, ואחר כך מחזיר את אותו שטר לרבי. מעין טריק חמוד שכזה, עובדים על הגויים ברגע הנכון ובזמן הנכון, ומצילים נפש מישראל. אולי המעשה הזה נתן לרב הגדול את הרעיון המוכר כל כך שלו שנים אחר כך, כשמבקריו באלפים, לא פחות ולא יותר, חלפו על פניו, ולכל אחד מהם נתן מעין צדקה, מזכרת, שטר של דולר אחד.
מה שמטריד באישיותו של הרב הגדול הוא הפיכתו לבעל תפיסות ימניות באופן טוטלי עם השנים שלאחר מלחמת ששת הימים. זו כמובן מתקשרת אל תפיסת הגאולה אצלו ולעניין מטריד אחר שלא טרח להזים בקרב חסידיו את עובדת היותו המלך המשיח, ויש אומרים שאף עודד אותם לחשוב כך. [...]
האינטלקטואלים הדתיים רואים במשיח תקופה ולא פרסונה. עיתונאי אחד שהתקשר [...] למרכז חב"ד ב"סבן סבנטי" שב"קראון הייטס" (עוד שני מונחים שמוסברים יפה לאורך הביוגרפיה), מקום מושבו הידוע של הרבי [...], ושאל מה קורה בחצר, נענה שהרב עוד לא חזר.
[...]
אבל אצל חב"ד גם יש צד יפה מאוד שפתוח אל העולם הגדול, והרבי במשך שנים עורר זאת. בעוד היהדות האשכנזית נסגרה מזמן בד' אמותיה בבני ברק או בכל מרכז אחר בירושלים ובניו יורק, היו פניו של הרבי מלובביץ' אל העולם הגדול, כמאמר פרופ' ברנובר. הוא יכול היה להשפיע על טירון, על חייל בודד בצה"ל ועל נשיא ארצות הברית בעת ובעונה אחת. סמכות רוחנית מעין זו, המשפיעה על העולם שמעבר לחסידיה רחוק-רחוק, היא דמות מרתקת מאין כמותה.
רק בשל כך המסקנה היא שכדאי לקרוא את הביוגרפיה הזאת על הרבי, לפחות עד שתופיע אחת אובייקטיבית יותר, אבל גם מעניינת ורהוטה כמו זאת.