ביום כ"ה חשון תשמ"ח, נתבשרו חסידי חב"ד והעולם היהודי כולו, כי "דידן - דהספרים - נצח", באופן סופי ומוחלט.
התחלת ה"דידן נצח" היתה ביום ה’ טבת תשמ"ז בו פסק "בית המשפט הפדרלי" בגלוי לעיני כל העמים, שכלשון הרבנית חיה מושקא ע"ה - "הרבי והספרים שייכים לחסידים".
לאחר מכן הוגש על הפסק ערעור, וביום כ"ה חשון תשמ"ח ניתן פסק הדין הסופי.
מערכת פורטל חב"ד מגישה קטעים מתוך יומן שנת 'הקהל' תשמ"ח:
יום שלישי שהוכפל בו "כי טוב", יום הבהיר כ"ה מר-חשון, "דידן נצח".
בצהרי היום הגיעה ל"מזכירות" ההודעה המשמחת, כי "דידן נצח". במהירות הבזק פשטה הידיעה המרעישה בכל שכונת "קראון הייטס", כאן ציוה ה' את הברכה.
מכל העברים ניראו אנשים נשים וטף, נחפזים לכיוון 770.
השמחה בה נתקבלה הבשורה היתה עצומה, ולא ניתנת לשיעור. שכן למרות שהכל ייחלו לבשורה זו, והאמינו באמונה שלימה שתבוא, הרי שדבר ההודעה הגיע בהפתעה ולקהל היה קשה עדיין לעכל את משמעות הבשורה הגדולה.
השמחה פרצה מתוך הלבבות, ומעגלי שמחה ענקיים נוצרו על המדרכה שליד 770, כשהם גדלים מרגע לרגע מהמונים שהספיקו להגיע גם מחוץ לשכונה.
הנשים והטף שבאו אף הם לבטאות שמחת ליבם, עמדו מן העבר השני של הכביש וצפו בריקודי השמחה.
אט אט החלה משמעות הבשורה לחדור ללבות, ועמה גם גדלה השמחה.
בהמשך נודע כי על פסק הדין חתומים כל שלושת השופטים! עוד ידעו לספר כי כל שלושת השופטים, בנימוקם לפסק הדין (שנכתב על ידי כל אחד מהם בנפרד) הפליאו מאוד את גודל עבודתו והתמסרותו המוחלטת של הרבי הקודם, לכלל עם ישראל.
המחשבה שאלו הם דברים של שלושה שופטים שאינם יהודים, הגבירה את התחושה, וגילתה לעין כל, ש"הנשיא הוא הכל" ו"משה אמת ותורתו אמת"...
על פי השמועה, מאז הגיע דבר הבשורה, שרוי כ"ק אדמו"ר שליט"א בשמחה גדולה.
בינתיים נמסר שלתפלת מנחה יירד הרבי שליט"א לבית המדרש למטה, והבמה עליה מתפלל הרבי שליט"א בחודש תשרי, נבנתה - בזריזות על מקומה.
כמה דקות לפני הכנסת של כ"ק אדמו"ר שליט"א למנחה, נתמלא ביהמ"ד מפה אל פה, וכששירת "דידן נצח" בפי כל, המתינו כולם בהתרגשות גדולה, וציפיה רבה, לבואו של הרבי שליט"א.
בהיכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א הוגברה השירה וכולם השתדלו כל אחד ממקומו, לראות את פני הק' באותה עת.
רצינות מיוחדת היתה נסוכה על פני כ"ק אדמו"ר שליט"א. בדרכו למקומו עמדו ילדים רבים לכל אורך הדרך, והרבי שליט"א חילק להם מטבעות לצדקה, משך זמן די רב.
גם בצאתו מהתפלה היו פניו הק' רציניות במיוחד.
[...]
יום חמישי, כ"ז מרחשון.
בצהריים רבתה השמחה כשנודע שבית המשפט אכן נענה לבקשת "אגודת חסידי חב"ד", אשר השתדלה רבות להחזרת הספרים חזרה כבר בימים אלה.
[...]
יום שני, ב' כסליו.
[...] היום חוזרים הספרים!
במשך שעות היום עד הצהריים ציפו הכל בהתרגשות גדולה ובקוצר רוח, לבואם של הספרים.
בשעה 2:00 (בערך) נסע הרבי שליט"א לאוהל, לפני שנכנס לרכב, חילק צדקה לילדים, ואחר כך פנה אל הקהל ואמר שחזרת הספרים צריכה להביא לחזוק בלמוד התורה, ובניצול הזמן, אח"כ נכנס למכונית ונסע.
השמועה אומרת כי במזכירות קיבלו הוראה שבאם יגיעו הספרים משך זמן שהותו של הרבי שליט"א באוהל, ישלחו כמה מהם לשם.
כשעה לאחר מכן הגיעו הספרים (בתוך רכב מסחרי, מלווה בעוד כמה מכוניות) הם הובאו בארגזים, שלושה-עשר במספר, ושקית ניילון נוספת.
בהתרגשות רבה הוכנסו ל-770 חבילות הספרים, על ידי חברי "אגודת חסידי חב"ד" שעסקו בהתמסרות רבה, בכל ענין המשפט ומהלכו מתחילתו ועד סופו. חבילות הספרים הונחו, ב'גן עדן התחתון' בסמוך לפתח חדרו הק' של הרבי שליט"א.
בינתיים נשלחו כמה ספרים אל הרבי שליט"א ל"אוהל".
יצויין, שהספר שעלה הראשון בהשגחה פרטית מתוך החבילות (- על מנת להשלח לאוהל) שמו הוא "מזמור לתודה"... כמו כן ביניהם נשלח גם ספר "דרך אמונה".