ביום השני של חנוכה כ"ו כסלו תקנ"ז הגיע רץ מיוחד מסלאוויטא והביא עימו מאתיים ספרי תניא הראשונים שיצאו מהדפוס ביום כ' כסלו. אדמו"ר הזקן בסיום דבריו המרגשים אודות גמר הדפסת התניא אמר: "כ' כסלו, כ' כסלו, כ' כסלו". וסיים: "וכל דעביד רחמנא לטב עביד".

איש לא הבין את דבריו וכן את עצם העובדה שהכפיל ושילש את יום גמר הדפסת התניא, אך, לאחר שנתיים כאשר יצא מבית צר המצורר ונכנס למאסר קשה יותר, כדלקמן, הבינו כולם.

כששאלו את רבינו הזקן לאן להובילו אחרי שחרורו, ביקש להגיע לביתו של ר' מרדכי מליעפלי. באותו בית בקומה הראשונה התגורר אחד מראשי המתנגדים שהיה מהמלשינים, ובטעות הובילו את אדמו"ר הזקן לביתו של המתנגד. שם סבל הרבי ייסורים נוראים ברוחניות, הלה חירף וגידף את הרבי ואת שיטת תורת החסידות. כשמצאו החסידים ור' מרדכי את הרבי בביתו של המתנגד - רצו להכותו, אך רבינו הזקן רמז להם שלא יעשו לו מאומה ויעזבו אותו. לאחר מכן, אמר הרבי לר' מרדכי: "החייתני ממש, ותאמין לי שכל ימי שבתי במאסר לא הי' קשה לי כמו אותן שלש השעות ששהיתי בביתו של המתנגד".