חדשות חב"ד
השבוע החולף בבית משיח 770 - פרשת נצבים
כ''ח אלול ס''ה
במהלך השבוע ראינו במוחש את ה'אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם', המוני האורחים/ות שהגיעו, מ'ראשיכם שבטיכם . . טפכם נשיכם' ו'כל איש ישראל', שבאו כולם להתייצב ביום הדין לפני המלך המשיח, 'ובקשו . . את דוד מלכם' לתבוע ולדרוש ולראות בהתגלות הוד כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א לעין כל.
בחצר המלך המשיח התכוננו לבואם של האורחים כדבעי, בחצר 770 - ליד מקום התשליך - הוכן מעבר מרחוב יוניון (דבר שיקל על סידור התור לברכה על הד' מינים של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א בחג הסוכות), והועמדו דפנות הסוכה הגדולה. מפעל 'אש"ל - הכנסת אורחים' החלו בפעילות (הגלוי', עכ"פ...) בתחלת השבוע, הן בסידור דירות למאות מאנ"ש ומשפחתם והתמימים חיילי בית דוד, הן בפתיחת חדר האוכל המרווח, והן בסדרי הלימוד ומערכי השיעורים המאורגנים עבור האורחים. גם מקום הטף לא נפקד, ולקראת בוף השבוע החלה הקעמפ לילדי צבאות ה' האורחים (שמספרם ב"ה רק גודל משנה לשנה).
בדפי הלימוד שחולקו ע"י 'אש"ל - הכנסת אורחים' הובאה הסוגיא מפרק 'חלק' בסנהדרין המדברת אודות הסימנים המרמזים על בוא הגאולה. א' הסימנים המובאים שם היו: 'אין בן דוד בא עד שירבו המסורות'. ומפרש רש"י: שתלך ותחזק ידן של מסורות ומצליחין במלשינותן'. עוד סימן המובא שם הוא: 'דור שבן דוד בא בו . .אנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו'. ומפרש רש"י: 'אנשי הגבול - אנשי גבול ארץ ישראל'.
אכן במשך השנה ראינו במוחש התממשותן של שני הסימנים האלו, את הסימן הא' במשך חודשי החורף פה ב-770, ואת הסימן השני בארצנו הקדושה, כשאנשי גבול ארץ ישראל פונו מביתם וסובבים הם מעיר לעיר וממלון למלון ולא יחוננו...
וכל' כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א בדבר-מלכות פ' וארא תשנ"ב): "ויה"ר והוא העיקר שלא יצטרכו עוד ל"סימנים" על גמר ושלימות מעשינו ועבודתינו וההכנה לגאולה (ובהע' שם: ובודאי לא סימנים מסוג הנ"ל ח"ו, כיון שכבר יצאו י"ח), כיון שתיכף ומיד ממש . . בא משיח צדקנו . . ובאים כולם יחד . . לארצנו הק', לירושלים עיר הק', להר הק' ולביהמ"ק השלישי (והמשולש), תיכף ומיד ממש.
כמידי שבוע, מגישה פורטל חב"ד את יומן אירועי השבוע החולף בבית משיח 770, שנכתב ע"י א' התמימים.
וזאת למודעי: תיאור המאורעות המופיעים ביומן הינם על אחריות הכותב בלבד.
ימות המשיח, ליל ש"ק פ' נצבים
לתפלת מעריב וקבלת שבת נכנס כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א בשעה 7:20 (על אף שהכריזו במנחה על שעה יותא מאוחרת). בקשר עם ח"י אלול דמיני' אזלינן, ניגנו את פזמון ה'לכה דודי' במנגינת 'א-לי אתה', כשב'לא תבושי' עברו כרגיל למנגינת 'חיילי אדוננו'. לאחרי שכ"ק הסתובב חזרה המשיכו לשיר משך דקות ארוכות את הכרזת הקודש.
בברכת מעין שבע כשהגיע הש"ץ למילים 'קדשנו במצותיך' החל לנגן במנגינת 'אימתי קאתי מר' כשכל הקהל מצטרפים.
א' השלום זכר'ס עליהם הכריזו בפני כ"ק היה על ילד שנכנס לברית באמצע השבת, והכריזו הן על השלום זכר והן על הברית-מילה (שיתיימו באותו מקום). לאחרי ההכרזות יצא כ"ק מביהכ"נ.
יום הש"ק
בסדר חסידות בבקר התקיים כרגיל שיעור הדבר-מלכות השבוע מסביב השולחנות המרכזיים, כשהפעם בלטו בהשתתפותם רבים מהתמימים דה'קבוצה' החדשה - תשס"ו, שהגיעו בעקבות המודעות שהודבקו ע"י תלמידי הקבוצה תשס"ה שהזמינו את חבריהם לשיעור.
לתפלת שחרית ומוסף נכנס כ"ק בשעה 10:00. האדרת והאמונה שרו בניגון הצרפתי לכ"ק, כשבסיום חזרו על הקטע ד"פ.
א-ל אדון ניגנו במנגינה הרגילה בכמה מקומות.
בממקומך ניגנו הניגון דג' תנועות. בשים שלום ניגנו נאַפאָליאָנ'ס מארש.
לקריה"ת עלו הרבה חתנים, ולמפטיר עלה כ"ק. בעת קריאת ההפטר עמד כ"ק באמצע הבימה קרוב יותר לצד שמאלו.
במוסף ב'ממקומו הוא יפן' ניגנו במנגינת 'כאיל תערג' להצ"צ. בשים שלום שרו. בשעה 12:45 לאחרי ההכרזות יצא כ"ק מביהכ"נ ועלה לחדרו הק'.
ההתוועדות קודש
בשעה 1:30 ירד כ"ק להתוועדות-קודש, כשהקהל מקבלים את פני המלך בשירת 'יחי' אדירה (במנגינת 'חיילי אדוננו'). יש להעיר שבמשך ההתוועדות נכח קהל רב, ושררה שמחה מיוחדת. כ"ק בירך על היין וטעם מהמזונות, ולאח"ז החל לעודד את השירה. לאח"ז פתח כ"ק בשיחה הראשונה.
לאחרי השיחה הכריזו ושרו 'יחי' (במנגינה הרגילה), ולאח"ז ניגנו את הניגונים על פרק ק"ד - 'יהי כבוד ה' לעולם' ו'ברכי נפשי את ה'' (את הניגון הב' לא שרו כבר משך זמן ארוך - כששה שבתות, ועתה, עם ביאת ה'קבוצה' והאורחים מאה"ק המחבבים יותר את הניגון הזה, ניגנוהו בחיות מיוחדת).
לאחרי השיחה הב' ניגנו 'והוא גואלנו', ולאח"ז ניגנו הניגון 'שובה ה'' (די"א ניסן תנש"א).
בסיום השיחה הג' ניגנו 'כתיבה וחתימה טובה' כשעל הניגון 'מלבישים' את מילות הכרזת הקודש. לאח"ז ניגנו שיבנה ביהמ"ק.
בסיום שיחה ד' החל כ"ק בעצמו לנגן את ניגון ההקפות לאביו רלוי"צ. בפעמים הד' ה' וו' חזרו על התנועה הידועה כ-10 פעמים. לאח"ז ניגנו ניעט ניעט ניעקאווא.
בסיום ההתוועדות הזכיר כ"ק אודות אמירת ברכה אחרונה, ובהמשך יצא מההתוועדות.
יצויין שבמהלך ההתוועדות היו כו"כ שצעקו 'משיח נאו' וכיו"ב, לקיים את דברי המלך המשיח (בדבר מלכות דפרשתנו תנש"א): "שה"וענית ואמרת לפני הוי' אלקיך", ובפרט בחודש אלול כאשר "רשאין כל מי שרוצה להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם" - צריכה להיות במיוחד הבקשה (בקול רם) "עד מתי"?!... שתבוא כבר הגאולה בפועל ממש!".
מאוחר יותר בצהריים התקיימו התוועדויות אויפרופעניש לחתנים כ"י, התוועדו עם החתנים והתמימים, ר' יהודה פרידמן, ר' איצ'ה שפרינגר, ר' גילי שווארץ, ר' יקותיאל פלדמן ועוד.
מנחה
לתפלת מנחה נכנס המלך המשיח בשעה 5:45 (מוקדם מהרגיל). כשהגיע הש"ץ ל'קדשנו במצותיך', החל לשיר בניגון אימתי קאתי מר, כשכל הקהל ממשיך. כ"ק עודד את השירה ממקום מושבו. בשים שלום שרו. לאחרי הכרזת היחי התיישב כ"ק לאמירת פרקי אבות (פרק ג'-ד') ובשעה 6:23 לערך יצא כ"ק מביהכ"נ.
מוצאי ש"ק
לתפלת מעריב ירד כ"ק בשעה 7:30. לאחרי התפלה והכרזת היחי הכריזו על זמן סליחות - בשעה 1:00.
בשעה 10:30 בערב נפתחה התוועדות תלמידי התמימים ע"ג בימת ההתוועדויות לרגל מוצש"ק סליחות, כדברי כ"ק (בשם כ"ק אדמו"ר הריי"ץ) ש'בליובאוויטש היו מגיעים לסליחות 'שאקלדיקערהייט' (= 'מתנדנדים')'. בהתוועדות נוכח ר' ישראליק גרינברג שסיפר כדרכו סיפורי חסידים, אודות נקודת האמונה וההתקשרות הנדרשת מאיתנו היום. בהתוועדות נכחו גם כמה מקורבים, שבאו לבקר בבית המלך המשיח, ע"פ הצעת התמימים המבקרים אצלם מידי יום שישי במסגרת ה'מבצעים'.
במקביל, התקיימה (בשלחן המרכזי) התוועדות סעודת מלוה מלכה שהיוותה ג"כ סעודת מצוה בקשר עם סיום הלכות ברמב"ם. ההתוועדות החלה בשעה 11:00 לערך כאשר חתן בר-מצוה חזר על מאמר הבר מצוה (לאחרי שר' שלמה מאיעסקי הקריא את מכתבו של כ"ק לבר-מצוה). בהמשך אמר האב ד"ת ודברי התעוררות לחתן הבר-מצוה הטרי. הרה"ח ר' יקותיאל ראפ סיים את הלכות ק"ש וכמו"כ עורר אודות שלימות הארץ. הת' אלכסנדר ספיבאק אמר שיחה בקשר למצות תפלה. הרה"ח ר' סעדי' דהאן סיפר כדרכו סיפורי מופתים מהבעש"ט ומלך המשיח. הנחה וניווט את ההתוועדות הרה"ח ר' מנחם גערליצקי.
בהמשך ישיר להתוועדויות פצחו התמימים במעגלי ריקוד במזרח 770 כשעה לפני מועד תחלת ה'סליחות', כשכל הקהל מפזז ומכרכר את שירת הכרזת הקודש במנגינת ההקפות דשמח"ת.
בינתיים החל 770 להמלאות ונפתחו מעגלי ריקוד נוספים, ו-770 היה ממש מלא וגדוש. לקראת השעה 1:00 החלו הקהל לנגן את הכרזת הקודש במנגינת 'חיילי אדוננו', ובשעה 1:00 בדיוק נכנס המלך המשיח לבית הכנסת כשבקושי נפלס שביל צר עבור המלך.
בסיום הקדיש הכריזו ילדי צבאות ה' את הכרזת הקודש 'יחי' ג"פ ולאחמ"כ יצא כ"ק מביהכ"נ כשהקל מנגן 'יחי' הריקודים שלאחמ"כ נמשכו שעה ארוכה, לערך עד 2:30 בלילה.
ימות המשיח, יום ראשון כ"א אלול
במשך כל השבוע לא אמרו תחנון הן בשחרית והן במנחה (חוץ מתפלת שחרית ביום שישי) מפאת החתנים הרבים שנוכחו במשך השבוע.
בערב התוועד ר' גילי שווארץ על בימת ההתוועדויות עם התמימים, לרגל גמרו למכור את מלאי סחורתו, כשבמהלך המכירה הי' עד לכמה מופתים ו'השגחה פרטית' נפלאות.
ימות המשיח, יום שני כ"ב אלול
לפני תפלת מנחה התקיימה על בימת ההתוועדויות סעודת שבע-ברכות לא' החתנים (שהי' גם תלמיד בקבוצה ס"ה).
במשך היום והלילה הגיעה קבוצה גדולה (כ-200 תמימים) מאה"ק. בעקבות זאת החלו מפעל 'אש"ל - הכנסת אורחים' ברישום לדירות ללינה.
כרגיל, התקיימה בערב ההתוועדות השבועית לתלמידי התמימים בפינת החי. במשך ההתוועדות נכחו מספר מקורבים שבאו ליהנות מאורו הגדול של המלך המשיח במשך החגים, איתם התוועד ר' גילי שווארץ כשהוא מעורר אותם ע"כ שיש רב"י בישראל, וכ"א צריך לזכור שהוא שליט"א הוא ראש לכל בני ישראל בלי הבדל בין חוגים ומפלגות.
בהתוועדות נכח ג"כ ר' יהודה פרידמן ור' מ. שוויי שסיפר סיפור מופת ממלך המשיח. כמו"כ הגיעו רבים מאנ"ש והתמימים להתוועדות, לקיים את הוראת המלך המשיח להתוועד בג' דסליחות 'א שטורעם'דיקער פארבריינגען'.
ימות המשיח, יום שלישי כ"ג אלול, ג' דסליחות
במשך היום הגיעו כה"ז קבוצות גדולות של תמימים ואנ"ש, אורחי המלך. במשך הלילה סידרו מבפר תמימים ספסלים לאורך כל 770 כשליד כל קטע נתלה שלט של הישיבות באה"ק אשר תלמידיהם שבאו לשהות בחודש החגים בבית משיח ילמדו שם בשעות הסדרים המאורגנים ע"י אש"ל - הכנסת אורחים.
ימות המשיח, יום רביעי כ"ד אלול
אחרי הצהריים, התקיימה התוועדות שבע-ברכות לחתן שהתקיים לפני שבוע באה"ק, והגיע לבית משיח לחגוג לפחות את השבע-ברכות האחרון בצל המלך...
ימות המשיח, יום חמישי כ"ה אלול
בתפלות היום אמר כ"ק קדיש.
אחרי מנחה, התקיימה שיעור מרכזי בעניני גאומ"ש כשמוסר השיעור הוא הרה"ת ר' גרשון אבצן. נושא השיעור הוסב על סעודת הצדיקים לע"ל, מתוך הגמרא והמדרשים ועד לשיחותיו הק' של כ"ק.
אחרי הצהריים התקיימה שיעור נוסף ב-770 מאת הרה"ח ר' בער'ל ליפסקר, שדיבר אודות תפלת חנה.
לקראת הערב פונה מערב 770 וסודרו ספסלים עבור הכינוס-נשים המתקיימת כמידי שנה. בשעה 8:00 החל המקום להתמלאות בנשים, וכ"ק ירד למקומו הקבוע בהתוועדויות בשבת ונשא שיחה מיוחדת בפני הנשים.
ימות המשיח, יום שישי כ"ו אלול
בשחרית אמרו תחנון, לאחרי הפסקה ארוכה במשך כל השבוע.
