היום, ד' בבוקר, אושר רעיון משאל העם שהועלה בוועדת החוקה. רעיון המשאל יועלה לקריאה ראשונה במליאה ברוב של תשעה ח"כים מול שמונה.

ידועים דברי קדשו של הרבי שליט"א מלך המשיח בענין זה אשר ישנם כמה בעיות בעניין עריכה של משאל מסוג זה.

אחת הבעיות היא אופן ניסוח שאלת המשאל. וכך אמר הרבי שליט"א ביחידות למר שמואל כץ בזמן הדיבורים על מסירת שטחי חצי האי סיני לידי המצרים שאז הועלה הרעיון להעלות את הנושא למשאל עם: "אני חושש מאלו שרוצים לפתור את הוייכוח על הנסיגה דרך קיום משאל עם, משום שהסכנה טמונה בעצם ניסוח הדברים.

אם יבואו וישאלו את העם "האם אתם מוכנים לוותר על שטחים תמורת שלום?" - תהיה זו הטעייה מכוונת, כי בשאלה החכמה הזאת כבר מכניסים חצי תשובה, כאילו שהוויתור יביא לשלום.

אם הולכים ל"משאל עם" זה רק בתנאי שינסחו את השאלה בערך כך: האם כדאי להעמיד בסכנת נפשות כל בית ובית בארץ ישראל, ולהסתכן במלחמה, כשישראל תישאר בלי נפט, בלי גבולות בני הגנה, כשהאוייב קרוב למוקדי האוכלוסיה שלנו, תמורת חתימה של סאדאת על הנייר, בשעה שברור הוא שעד היום המצרים כבר הפרו ארבע פעמים את חתימתם, וברור הוא שאין לו שום דעה על הערבים ביהודה ושומרון, וברור שערביי יהודה ושומרון מכריזים בגלוי שכוונתם להשמיד להרוג ולאבד את כל העם היושב בציון, וברור הוא שגם אם קבוצה מסויימת תסכים לשלום, קבוצות אחרות לא יסכימו - והשאלה היא האם במצב זה כדאי להסתכן ולהחזיר את השטחים תמורת פיסת נייר שלא מחייבת איש?

בנוסף לזה קיימת בעיה נספת והיא הבאת ההכרעה לעם בעניין שאינו נתון בסמכותו מכיוון שכבר נפסק בעניין זה בשולחן ערוך סימן שכט.

ובאמת, כבר מתחילים להישמע קולות המצדדים בעד עריכת משאלי-עם בכל נושא דתי כל שהוא. היום שיגר אחד מח"כי העבודה מכתב אל הרבנים שבהם הוא מודיע כי באם יתמכו הם במשאל העם יאלצו אחר כך להתמודד עם משאלי עם בצורה דומה אולם עם שאלות העולות על הפרק גם בנושאי דת.