תולדות חייו ופועלו של הרמב"ם:

הרמב"ם נולד בשנת 1135 בקורדובה שבספרד .הרמב"ם בא ממשפחה מיוחסת - אביו היה דיין הקהילה.

בשנת 1148 נאלצה משפחתו של הרמב"ם לעזוב את קורדובה בעקבות כבושה ע"י האלמוחדים.

במשך 9 שנים נאלצה המשפחה לנדוד עד שהתיישבה בפאס שבמרוקו, אך גם שם לא מצאו מנוח ולכן נאלצו לנדוד שוב הפעם נדדו לישראל, אך בעקבות המצב שבה הייתה הארץ נתונה לא הצליחו להתיישב בה ולכן נאלצו לנדוד שוב למצרים.

השכלתו של הרמב"ם:

את ראשית השכלתו רכש הרמב"ם מאביו ומרבי יוסף אבן מיגאש. בפאס הגביר את בקיאותו בכל מקצועות התורה ואף רכש לעצמו השכלה כללית נוספת מתוך ספרי המדע והפילוסופיה הערבים. הוא גם חקר את האסטרונומיה והפילוסופיה מכיוון שהתנגד הרמב"ם לשיטות הרפואה שהיו נהוגות בתקופה זו של הקמיעות וכד... הרמב"ם אף למד רפואה דבר שתרם לו רבות בהמשך.

בתחילה, היה אחיו ממונה על ניהול עסקיו ואילו הוא הקדיש את כל זמנו לעבודתו הספרותית ולצורכי ציבור, כמנהיג יהדות קהיר ,כעבור מספר שנים נפטר אחיו באחד ממסעותיו ע"י טביעה ולכן נאלץ הרמב"ם לעבוד למחייתו ולמחיית משפחתו, כיוון שלא רצה להתפרנס מלימוד התורה החליט להתפרנס מרפואה. לאחר שפורסם שמו, נתמנה בשנת 1185 לרופא בחצר המלכות במצריים וכעבור זמן מה נתמנה אף לנגיד על יהודי מצרים משרה שעברה מאוחר יותר לבניו. יש שאומרים שאחיו של הרמב"ם היה רבי דוד.

למרות עבודתו כרופא המשיך הרמב"ם להתעסק בפעילויות הלכתיות וספרותיות מקהילות יהודים ברחבי העולם היו פונים אליו בשאלות בענייני הלכה ובבעיות שעמדו אז על הפרק, במסגרת פעילותו ההלכתית חיבר הרמב"ם ספרים רבים כגון :

נקרא גם "הפירוש למשנה. כתוב בערבית ,ספר זה הוא בעצם פירוש של המשנה ע"י הגמרא בספר יש ביאור למשנה בכללותה בקצרה. ודיון בעניינים החשובים שבה. הספר אף מכריע בין הדעות החלוקות במשנה.

"חכמת הנפש והפילוסופיה" - ספר ציטוטי הרמב"ם שנכתב לאחר מותו

משנה תורה נקרא גם "היד החזקה" כתוב בעברית.

ספר זה מקיף את התורה שבע"פ כולה בספר קיבץ הרמב"ם את כל הדינים וההלכות הכלולים בתורה שבע"פ וחילקם לפי עניינים ל- י"ד חטיבות, מכאן השם הי"ד החזקה.

תוך כדי דיון בענייני הלכה מראה הרמב"ם בספר זה את ידיעותיו הנרחבות והמעמיקות בפילוסופיה, במדעי הטבע, ברפואה ובאסטרונומיה. בשל העובדה שלא הביא את המקורות להלכותיו ופסקי הלכתו, אשר היו שנויים במחלוקות אצל קודמיו, מתחו עליו ביקורות רבים מגדולי דורו. מטרתו של הרמב"ם בספר הייתה, כדבריו: "שתהא תורה שבע"פ כולה סדורה בפי הכל בלא קושיא, ושיהיה אדם קורא בתורה שבכתב תחילה, ואח"כ קורא בספר זה, ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרוא ספר אחר ביניהם.

בהסבריו בספר, נימק הרמב"ם את טעמי ההלכות באופן הגיוני וביטל את כל הנימוקים הנובעים מאמונות טפלות למרות שבחלקן היו נתונות מהתלמוד את חבור ספר זה סיים הרמב"ם בשנת 1177.

בשנת תשד"מ (1984) הציע הרבי מלך המשיח שליט"א ללמוד בכל יום שלשה פרקים מהרמב"ם, ולסיים את לימוד כל הספר "משנה תורה" במשך שנה, למתקשים בלימוד זה הציע הרבי מלך המשיח שליט"א ללמוד בכל יום פרק אחד מ"משנה תורה" ולסיים את הספר במשך שלש שנים. (כמו כן קיים מסלול מקוצר על ידי לימוד ספר המצוות להרמב"ם) על ידי לימוד זה מתאחדים כל עם ישראל, בלימוד הכולל את כל התורה כולה - לימוד הרמב"ם.

בחלק הראשון של הספר, הקרוי "ספר המדע", הציע הרמב"ם לבסס את העקרונות הדתיים של היהדות באמצעות שיטה פילוסופית הגיונית שאיפה זו לגשר בין היהדות המסורתית לבין הפילוסופים, הנחתה אותו גם בכתיבת ספרו הגדול השני - "מורה נבוכים".

מורה נבוכים

שלא כספרים אחרים, ספר זה יועד ליחידים, אשר עסקו גם בתורת ישראל וגם בפילוסופיה היוונית ספר זה ממצה את דעותיו של הרמב"ם בדבר תכלית קיומו של האדם בעולם וקובע כי רק אלה המגיעים לשלמות שכלית זוכים להשגחה אלוקית ולהשארות הנפש.

השקפתו של הרמב"ם בדבר עליונות השכל הייתה מהפכנית בין היהודים וכך גם דעתו בדבר תפקידה של הדת לתקן את החברה לפי הדרוש לצרכיו של האדם השלם. בספר ניסה הרמב"ם לפרש את הדת היהודית לפי קטגוריות המחשבה של אריסטו ושל המגמות האריסטוטליות של הפילוסופים הערבים בימי הבינים ואמנם, כאשר תורגם ה"מורה נבוכים" מערבית לעברית, ע"י שמואל אבן תבון, החל פולמוס סוער ביהדות שנמשך למעלה ממאה שנה. ספר זה תורגם אף ללטינית, בראשית המאה ה – 13 והשפיע רבות על הוגי דעות נוצרים ועל פילוסופים מוסלמים.

כמו כן כתב גם ספרים בתחום הרפואה כגון: " ספר המצוות", "אגרת קדוש לה'", "ספר העיבור", "מלות ההגיון" ועוד. . .

החידוש של הרמב"ם היה בכך שהפך את הגמרא להלכות כתובות כדי "שתהא תורה שבע"פ כולה סדורה בפי הכל בלא קושיא, ושיהיה אדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואח"כ קורא הספר זה, ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרוא ספר אחר ביניהם.

עצם כתיבתו של הרמב"ם את התורה שבע"פ כהלכות הביא למתנגדים רבים. הם טענו שהספר הוא יצירת הלכה מופשטת, המנותקת ממקורותיה - התלמוד. המתנגדים התנגדו גם לסמכות הבלעדית בפירוש ובפסיקה שנטל הרמב"ם לעצמו. מתנגדים קמו גם נגד השקפותיו בעניין תחיית המתים ההתנגדות למורה נבוכים הייתה חריפה בהרבה - בעיקר בשל השוואתו לפלוסופיות אריסטו במקומות מסוימים הוחרם הספר ואף נשרף. אך למרות ההתנגדויות, היו ספריו (בעיקר בהלכה) נפוצים בכל תפוצות ישראל :.ספר ה"שולחן ערוך", מאבני יסוד ההלכה, מושתת ע"פ פסיקתו של הרמב"ם.

ר' משה בן מימון נפטר במצרים בשנת 1204 לפני מותו ציווה הרמב"ם לבנו: "אל נא תקברני במצרים" (כדרך שציווה יעקב ליוסף בנו) , ואכן, ארונו הועלה לעיר טבריה, ושם נקבר. ובה עומד ציון שמצביעים עליו כעל מקום קבורתו.