חדשות חב"ד

שבת חיזוק ביצהר - יומן סיכום

כ''ג סיון ס''ג

"אם היתם כאן עם הלבושים (הסירטוקים...) בפינוי אין ספק שלא היו מפנים..." כאלו ואחרות היו הקריאות ששמעו התמימים ואנ"ש ששהו בשבת האחרונה ביצהר. לאחר הפינוי המצער יצאו על פי ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח קבוצה מאנ"ש והתמימים בראשות הרב זמרוני ציק. הם חזרו מלאים רשמים וחויות. אחד המשתתפים מביא לנו את רישומיו ביומן מרגש המתפרסם פה.

היה זה ביום חמישי, מערוצי התקשורת עלתה תמונה מזעזעת של עקירת יהודים מארץ הקודש, גם באתר חדשות חב"ד - קסול עלו הדיוחים המצמררים, הרגשנו שאנחנו חייבים לעשות משהו.

התמונות הקשות עלו גם במשרדי ה"אגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה" בבת ים, הרב זמרוני ציק יו"ר האגודה הזדזע ופנה במכתב לרבי מלך המשיח שליט"א בשאלה האם לצאת לשבת ליצהר לחזק את אנ"ש שם, תשובת הרבי שליט"א מלך המשיח עסקה בענין אהבת ישראל עד ל"כמוך" (ולדוגמא ההבדל בין אנגלי שאוהב אנגלי לבין יהודי שאוהב יהודי וכו') וכן צויין שם שלמרות שלא התוועד בכפר חב"ד בטח יתוועד במקום אחר בארץ ישראל... בהמשך מדבר שם אודות הענין של מניעת נסיעת האוניות ישראליות בשבת קודש וכו'.

התחלנו בנסיונות לארגן קבוצה רצינית שיבואו איתנו לשבת, להיות בישוב יצהר ובמצפים הסמוכים. היה ברור כי זה לא הזמן הכי אידיאלי "לנחות" על החבר'ה שם, ובפרט על משפחתו של ר' דורון סנדרוי שיח', לאחר סבב של שיחות טלפון שהתחילה בר' שניאור זלמן פרידמן ונגמרה אי שם בצפת הרחוקה... התגבשה קבוצה קטנה שכל אחד הביע נכונות לטול על שכמו ולארגן חלק המציוד.

הידיעה באתר חדשות חב"ד עשתה את שלה, ועשרות רבות פנו אלינו בבקשה לסייע, לתרום, ולעזור. הבהרנו כי לצערינו עקב הזמן הקצר העומד לרשותינו לא נצליח לארגן מקומות לינה עבור משפחות שלימות, אך נקבל בשמחה את האברכים, הבחורים וגם את הילדים.

יצאנו לקניות של המוצרים, בעל המכולת ששמה שנוסעים לחזק את התושבים שיצהר, עשה הנחה לא קטנה... והסלטים והחלות מועמסים ברכב הצפוף. הבאתי סיכות דיגלוני משיח, וכמובן דגל משיח.

הרב זמרוני ציק מכניס בקשת ברכה לנסיעה לשבת ותשובת הרבי מלך המשיח שליט"א – ברכה לפתיחת "קעמפ גן ישראל"....

מתקשרים להסעה של 10 מקומות ופתאום חבר'ה רוצים להצטרף אין ברירה, נאלצים לשלוח חלק מהחבר'ה בטרמפים... הרחב צפוף, אין מקום להכניס, אפילו לא עוד סיכת משיח קטנה... בצומת בית דגון נפגשנו עם הרכב שיצא מכפר חב"ד והדגים, הסלטים, הבשר, הצ'ולנט והקוגלמצטרפים לחגיגה...

מגיעים לכניסה ליצהר רק התחלנו את העליה הרכב לא סוחב ירדנו מהרכב הוצאנו דגל משיח חיפשנו מוט, באיזה שיח חיכה להשלים את יעודו איזה מוט, מי יודע כמה שנים הוא חיכה...? החבר'ה יוצאים בריקוד "יחי" סוער, כשמעל מתנופף דגל משיח. הגיפים של הצבא עוצרים ומביטים בחשדנות. ממשיכים בנסיעה הנהג טוען שחסר לו דלק...

מזעיקים את ר' דורון סנדרוי שליח הרבי שליט"א לישוב ור' אליעזר איתן שיורדים עם רכבם ומעמיסים את הציוד והאנשים דלק מביאים מהגמ"ח של אליעזר... פתאום אנחנו רואים גיפ מלווה שופל צבאי שעולה למעלה למה??? לא הבנו. בישוב מיד היחידה למניעת פשעים באנושות יוצאת לסדר את הענין והשופל חוזר כלעומת שבא...

שתיה ומזונות בפרגולה של ר' דורון ושיח לוחמים על פעולת הגיבורים והגיבורות נשות המקום שעם ילדיהם הקטנים נלחמו לעצור את הכלים הכבדים מלהגיע למקום. בין השאר מספר דורון שזה המצפה היחיד שבמשך כל הזמן לא היו שום בנות וגם לא היו חיילות הבחורים הבהירו מראש, בצורה חד משמעית לצבא, שלא יהיו חיילות. ואכן פעל את זה הרב דודקביץ' (רב הישוב) שאמר שבוודאי זה יעזור שלא יפנו משם. אתה רואה את התשישות מהמכות של הפינוי שמורגש הייטב על החבר'ה.

מעל הבית של משפחת סנדרוי כבר הדגל איבד צורה ואיננו מיד ניגשנו למצוות הנפת הדגל חדש בהוקרה מעיר הגאולה - בת ים... מתחילים בבירור הלכתי לגבי העירוב בין הישוב למצפה, הרב זמרוני בטלפונים בין הרב דודקביץ לרב יורקוביץ. ממש לפני כניסת שבת הרב זמרוני מניח את העירוב.

הבחורים מהמצפה מגיעים, שפוכים לגמרי, שרופים מהשמש, כל היום הם סידרו את קו המים והחשמל ותיקון החלונות בעמדה וסעודות השבת וכו' אבל מיד מתקלחים מארגנים ציוד וחבר'ה למצפה...

התמימים החליטו שהם נשארים ומשאירים את הרב זמרוני איתם לתפילה ולסעודה במצפה. האברכים נשארים בישוב עצמו.

הולכים לבית הכנסת, התושבים מרגישים מעודדים, הנה לא שחכו אותם, החבדניקים הגיעו לחזק אותם...

לאחר מנחה למדנו את הדבר מלכות השבועי כל אחד קרא קטע, המשתתפים זכו לענוד במקום דיגלוני "משיח" חדשים על בגדיהם... "מלביש ערומים"....

בינתיים הבחורים מגיעים למצפה יחד עם הרב זמרוני ציק, הבחורים מהמקום עורכים סיור, תוך שהם מלקטים כלים שונים שנצלו מההרס והחורבן שזרעו כוחות הפינוי... המחזה היה קורע לב ההרס והחורבן מזוויע לא רק שהרסו את המבנים אלא השתדלו להשחית לחתיכות את הציוד היקר של המתיישבים גם חפצים אישים הושחתו וללא כל הצדקה התחושה הראשונית היא "חורבן הבית"! כל שנותר היה רק תילי אבנים המסמנים כי כאן היה בית כנסת, כאן היה מאהל לשיעורים והתוועדויות וכאן להבדיל היו השירותים שמהם אין זכר כמעט. מהמבנה נשאר מהקיר בגבה 50 ס"מ ... את המקווה המאולתרת... הם סדקו! קשה לתאר איזה ברוטליות (כלים כבדים צה"ל לא יכל לעלות כי הכלים שבתו מפעולה וגם כל הדרכים היו חסומות בתלוליות סלעים, כך שהחילים ניפצו את הכל בפטישים 5 קילו)

עמדת פלדה אחת של הצבא שנשארה ממזמן לא יכלו להרוס אותה בפטישים... שם אוחסנו במקרר ופלטות שבת, מזון הסעודות והציוד האישי בסמוך לו בתוך בבקעה מוקפת סלעים סידרו שולחנות ושם התפללו וסעדו ולנו על מזרונים ושקי שינה.

הצבא לא איפשר בשום אופן למתוח כיסוי מעל רק נמתחה סככה מיד התנפלו להוריד את זה בטענה מגוכחת שפאוול טס במסוק מעל וראה את הסככה ומיד נתנה הוראה להוריד....

מתארגנים לתפילת 'מנחה'. כמה מהחיילים שהובאו כדי למנוע כל בניה מחודשת מצטרפים לתפילה ולשיעור ב'דבר מלכות' שלאחר מכן.

הרוחות המנשבות בעוצמה על הגבעה החשופה מאלצים את החבר'ה לרדת לתוך מכתש קטנטן מוקף סלעים, שם מתארגנים לסעודת שבת אליה מצטרפים קבוצה של "נערי הגבעות" יחד עם כמה מהחיילים...

יחידת משטרה צבאית לפיזור הפגנות התמקמה היכן שהיה הבית כנסת וגם הם היו בשטח חסופים להוציא רשת הסוואה קטנה שנמתחה, א' מהחברה ניגש אליהם ודיבר איתם שהוא עצמו שירת ביחידה הזו וגם הוא היה בסיטואציה דומה וסירב פקודה...

לאחר התפילה ולימוד הדבר מלכות כ"ח סיון המפוענח (י"ל עתה בהוצאת מכון מלכות שבתפארת) התארגנו לסעודת שבת שאליה הצטרפו גם חיילים בשלב מסויים הם ממש התרגשו, המפקד שם לב לזה ודרש מהם לעזוב בטענה שיש פעולה צבאית...

ההתוועדות החלה ובהחורים מהשטח מספרים על הפרק באהבת ישראל שנלמד בפינוי, הרב זמרוני דיבר על ההתחזקות להתקשרות לנשיא הדור הרבי שליט"א מלך המשיח.

לאחר הסעודה הרב זמרוני יחד עם עוד שתי חבר'ה חזרו לישוב לבית משפחת סנדרוי מאובקים כהוגן וכובעים מקומטים, הרוח העיפה אות הכובע כל הזמן (שאר התמימים נשארו ללון בשטח הפתוח) שם התקיימה התוועדות רבתי כל הקהל הקדוש האורחים ומקומיים התוועדו לתוך השעות הקטנות של הלילה הרב זמרוני דיבר על כך שב"ה היה פרק באהבת ישראל בפינוי – בתשובת הרבי שליט"א מלך המשיח להגיע לשבת היתה התיחסות מיוחדת לענין אהבת ישראל. קשה לתאר כמה צחקנו ושמחנו בהתוועדות ה"לחיים" רץ שם מאחד לשני, סיפורי מופתים לקחו משקה ברוך השם....

שבת בבוקר לאחר טבילה במקוה ושיעור חסידות תפילת שחרית הבית כנסת נהיה צפוף כולם הגיעו מהמצפה מ5:00 בבוקר השמש יוקדת חבל על הזמן....

"הקהיל קהילות" בקריאת התורה ר' אליעזר איתן, לאחר התפילה הקהל הקדוש הוזמן לקידוש רבתי בבית משפחת סנדרוי וההתועדות ממשיכה, סיפורי מופתים על הנהגת ושמירת הרבי שליט"א מלך המשיח על תושבי יצהר, וניסים ונפלאות מ"האגרות". ב4:00 סימו את ההתוועדות ליציאה תהלוכה רבתית של כולם לגבעה המזרחית הרב יהודה ליבמן מקבל אותנו בשמחה "אם היתם כאן עם הלבושים (הסירטוקים...) בפינוי אין ספק שלא היו מפנים..." האורחים בשמחה, קריאות "יחי המלך" נשמעות מכל עבר (ב"ה מי שפגשנו מבין את המשמעות ומכריזים לנו בשמחה "יחי המלך"!!!) רואים על התושבים את השמחה והעידוד מהקבוצה שבאה.

התאספנו בבית הכנסת הרב זמרוני קורא למחאה על מהלכיה של ממשלת ישראל, ממתינים לחברה מהגבעה שיבואו להצטרף למנחה (לקחו את הס"ת ההמצפה) בנתיים החלו לנגן ניגוני שמידע, וכיון שהגיעו לכך סיפר הרב זמרוני את נס החתול... תפילת מנחה, ומשם למצפה.

גם מתושבי הישוב יצאו למצפה בדרך פגשנו את הרב"ש של יצהר עם הילדים שלו לאחד מהם נפל הכיפה הוא נעמד ולא ידע אם מותר לו להרים אותה. משפחות עם ילדים קטנים מתרוצצים ביננו ובין החיילים ממש קעמפ גן ישראל... א' התמימים לוקח יוזמה ומטפל בהם בכנס "צבאות השם" שזעקות הפסוקים נשמעו היטב בחאוורה, הישוב הערבי העוין הקרוב...

החברה מסתובבים בשטח. אתה המום לא יודע מה לומר לנוכח ההרס... מסביב החיילים זרוקים לך, באמצע מה שהוא לא מובן בכלל. אתה מסתובב בתוכם. הם בשטח, בלי אוהל, תיקים וציידניות זרוקים, רק איזה סככת הסוואה קטנה. אחד מהם לקח מיטה מתקפלת ובחורבת החדר הוא השתכן והשקיף על הכפר למטה, החברה התיישבו לידו והרביצו בו תורה.

מארגנים את השולחנות והכסאות להמשך השיעור ב"דבר מלכות" ובתוך כך המתיישבים מצטרפים לשיעור, כשהם ב"סעודה שלישית" לאחר השיעור סדר ניגונים והמתיישבים והאורחים יושבים לסעודה שלישית, כשבסיומו מנגנים את ניגוני רבותנו נשיאנו. החיילים עומדים מעל הבקעה ומביטים בהתרגשות... בסיום כולם יוצאים בריקוד סוער "יחי אדוננו..." תפילת מעריב והבדלה, ר' יהודה ליבמן מעמיס ברכבו את החבר'ה ובכמה נגלות משיב אותנו לבסיס - למשפחת סנדרוי.

שתיה חמה ומזונות, אנ"ש תושבי המקום באים לומר "צאתכם לשלום" צילום קבוצתי ויוצאים לרחובות ובת ים בחזרה.

נ.ב. רחובות בת ים יצהר...