מספר הת' אהרן קופצ'יק: בימי שהותי בשליחות הרבי מלך המשיח שליט"א בבית חב"ד ניו דלהי הודו אצל השליח הרב נחמן נחמנסון שי' ביום שישי אחד (ליל שבת, ו' שבט ה'תשס"ב), קיבלנו הודעה ממטייל בשם אסי. אודות מטיילת ישראלית – בשם אפרת פורת מקיבוץ גבע שבעמק יזרעאל - שתוך כדי מדיטצי'ה (תרגילי נשימה) על אחד הגגות בעיר פושקר במרכז הודו. איבדה לרגע את שיווי משקלה ונפלה מגובה שלש קומות, ונפגעה בגבה ובשני קרסוליה.

מספר הת' אהרן קופצ'יק: בימי שהותי בשליחות הרבי מלך המשיח שליט"א בבית חב"ד ניו דלהי הודו אצל השליח הרב נחמן נחמנסון שי'
ביום שישי אחד (ליל שבת, ו' שבט ה'תשס"ב), קיבלנו הודעה ממטייל בשם אסי.
אודות מטיילת ישראלית – בשם אפרת פורת מקיבוץ גבע שבעמק יזרעאל - שתוך כדי מדיטצי'ה (תרגילי נשימה) על אחד הגגות בעיר פושקר במרכז הודו. איבדה לרגע את שיווי משקלה ונפלה מגובה שלש קומות, ונפגעה בגבה ובשני קרסוליה.

הוא (לא הכיר אותה קודם לכן אבל) החליט בעקבות הנפילה לעצור מטיולו ולהתגייס לעזרתה.

ביום ראשון, הצליחו להעביר אותה לבית הרפואה "איסט וועסט" בניו דלהי, שנחשב למתקדם יחסית.

אסי פנה לבית חב"ד וביקש עזרה בגיוס תרומות דם למענה.

הרופאים מהארץ שעמדנו איתם בקשר, המליצו שאת מנות הדם שתקבל יקחו דווקא ממטיילים ישראלים השוהים במקום, ולא ממקומיים.

יצאנו עם שלש ריקשות מלאות (כלי התחבורה הציבורי בהודו) [כ-15 מטיילים] והגענו לבית הרפואה, את אפרת עצמה לא פגשנו כיון שנלקחה לצילומים בבית רפואה אחר המתמחה בתחום, תרמנו את הדם בבנק הדם, וחזרנו לערוך את שיעור התניא המתקיים מידי יום בבית חב"ד.

למחרת אסי, שלא פגש אותנו בליל אמש, אך קיבל דיווח על תרומת הדם בא להודות בבית חב"ד. על הסיוע והאירגון.

השבתי לו שביכולתו לעזור לרפואתה של אפרת ע"י שיניח תפילין, יתפלל לרפואתה, ובעיקר על ידי שיבקש עבורה את ברכתו של הרבי שליט"א מלך המשיח, ציינתי בפניו שהרבי שליט"א מבקש שיכתבו לו פירוט מלא של המצב הרפואי וחוות דעת הרופאים.

לאחר הכרזת הקודש "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד". הוא מסר לרבי שליט"א את המכתב באמצעות 'אגרות קודש'. ותשובת הרבי שליט"א מלך המשיח הייתה בכרך ז' עמוד קמב-קמג.

בראש המכתב הופיע התאריך "ו' שבט" – וכך כותב הרבי שליט"א: "והוא הדין גם בנוגע לבריאות,שכאשר נצרכה הוספה בבריאות הגוף צריכה להיות מתאימה להוספה בבריאת הנשמה וכלשון רז"ל כל המוסיף מוסיפין לו. . .וכפסק הרמב"ם, היות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא. המחכה לבשו"ט.

ובתחילת העמוד השני:
"נ"ב: תשואת חן על הידיעה שתקנו כבר את הצריף שעל הגג . ." - היא הרי נפלה מהגג.

ובהמשך:
"...הנה הברית מילה צריך לעשות כשיהי' מצב בריאות בניו שיחיו בשלימות ואם יש איזה ספק וספק ספיקא, הרי אפשר לעשות למחר או מחרתיים. וידוע לשון הרמב"ם ספ"ג דמילה דמפרשו בצפנת פענח דסבירא לי'ה דמילה לאחרי זמן מתקנת למפרע" [תוכן = כדאי לדחות למחר ומחרתיים ואז ייתקן למפרע]

אסי שזו לו הפעם הראשונה בה הוא כותב מכתב לרבי שליט"א עמד נדהם : "הרי זה בדיוק הספק של הרופאים בארץ האם לערוך בדחיפות את הניתוח בהודו כי לא יודעים מהי רמת הפגיעה בגב, ועיכוב יכול לגרום לסכנת חיים רח"ל למרות רמת הרפואה הנמוכה שם או להמתין ולנסות להטיס אותה לארה"ק".

לפי תשובת ועצת הרבי שליט"א מלך המשיח החליטו להמתין עם הניתוח.
לאחרי יומיים הגיעו מהארץ אבי'ה שיחי'ה וכן רופא מחברת הביטוח. ולאחר בדיקת הצילומים. הוחלט להטיסה לארץ בליווי רפואי צמוד - ביום חמישי. כשמראש מתואם עם בית הרפואה 'מאיר' בכפר סבא שיערך ניתוח ביום ראשון.

לקראת הניתוח ביום ראשון נערכו צילומים חוזרים ובהם הבחינו הרופאים כי השבר מתחיל להתאחות מעצמו ואין צורך בניתוח.

המופת הוא כפול:
א. עצם ההחלמה של הפגיעה למעלה מדרך הטבע – ללא צורך בניתוח.
ב. דווקא בעקבות הציות לדברי הרבי שליט"א מלך המשיח – לחכות כמה ימים גילו הרופאים את הנס הראשון – שהשבר מתאחה....

כל ניתוח בגב אף הפשוט ביותר יש בו סיכון גבוה עקב הרגישות הגדולה של עמוד השדרה ומערכת העצבים סביבו. כל שכן אם היה נעשה הניתוח ללא התנאים הסניטריים הנדרשים במקום נחשל כמו הודו.

בנוסף לזה: גם הניתוח בקרסוליים נדחה ביומיים (ליום שלישי) והיא טופלה בשיטה חדשנית מיוחדת היום ברוח השם לא רק שהיא הולכת אלא גם רצה לקבלת פני משיח צדקנו ולא נשאר שום זכר, כתשובת הרבי מלך המשיח "מתקנת למפרע"....