מכתב כנה לקהל אנ"ש

היום זה אהרל'ה קעניג מחר זה מענדל'ה, שלך..

ערימות הספרים המתגבהות לאחרונה על שולחנות בית חיינו מעידות כאלף עדים על חסרונו של אהרל'ה קעניג. ואם תשאלו מה לאהרל'ה ולערימות הספרים, והרי פוטר מתפקידו זה מכבר, תתוודעו לעובדה השקטה כי גם אחרי שכבר הוזנחה המשרה באין דורש המשיכו הספרים להסתדר בארונותיהם באורח פלא, עד שאהרל'ה נכנס לכלא.

פתאום בחורים רבים מצאו את עצמם כורעים תחת נטל זה או אחר. אם מסלולי ה'יפוצו' שהפעיל ונהג בהם, אם הלוואות שהיה מעניק לבחורים, אם האוזן-קשבת שחסרה ללא מעט, מערכות שלמות שקרסו בחסרונו של האיש שנתן נפשו עליהן.

כזה הוא אהרל'ה, חייו נתונים לזולת ולמטרה, מיטתו לאורחים, לחמו לרעבים וכשרונותיו רק לרבי. ולא מתוך זילות או הזנחה עצמית, אלא מתוך משנת-חיים סדורה ואמונה וביטחון בבורא ובצדקת הדרך.

בואו נניח לרגע את אישיותו של אהרל'ה על הצד ואת נסיבות האירוע בפינה ונתבונן לרגע בתוצאה ובמצב העכשווי: יהיה הבחור אשר יהיה, האין הוא ראוי לסיוע הישיבה במצב-הביש אליו נקלע? האם שמענו על מערכת שלימה שמתנערת באחת ואף מפלילה את תלמידיה?

אין בפי חברי ההנהלה סיבה ברורה לביטול אשרת השהייה של אהרל'ה, וגם אם נניח שעול בכפו, אין טעם לעשות שרירים ולהשאיר בחור בכלא האמריקני בעבור חופן של כבוד מדומה.

מי אנו שנמתח בקורת על הנהלה של הרבי, אך לא יתכן שכל אדם יעשה כל מעשה תחת אותה אצטלא חסודה של 'הנהלת תומכי תמימים'.

באותו יום היה זה אהרל'ה שטעם את נחת זרועם של מחלקת ההגירה, יום אחריו כבר היו עוד כמה מענדלא'ך ושניאורלא'ך שמצאו את עצמם לא חוקיים בפתע פתאום ואפילו בלי קורת גג.

בלי הכפשות והאשמות, בלי מלחמת חורמה והוקעת אישים, רק בקשה אחת קטנה, מהורים דואגים להנהלה של ישיבת חב''ד המרכזית, שמרו על ילדינו, תנו להם את המיטב של התקשרות, חסידישקייט, ולימוד התורה, פנקו אותם בגשמיות וברוחניות, ואנא, אל תכניסו אותם לכלא, גם אם התנהגו לא יפה לשיטתכם או לשיטת אי מי.

איתנו תקווה שהאחראים והאכפתיים שבהנהלת הישיבה המרכזית של ליובאוויטש יתעוררו וירימו את הכפפה, יעצרו את הבושה וינחילו כבוד למוסד הגג של תומכי תמימים.

אנא תרמו בעין יפה עבור הוצאות המשפט העצומות, שכירת עורך דין מהשורה הראשונה, וטיפול בהוצאות המשפט.

לתרומה בכרטיס אשראי ישראלי: לחץ כאן

לתרומה באמצעות פייפאל / בנק אוף אמריקה: [email protected]