להלן רשימה מכל המנהגים שנוהג כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א לעשות בעשרה בטבת.

מנהגי מלך המשיח לתענית ציבור: 

א. בלילה שלפני התענית לפעמים טועם מעט לפני עלות השחר. 

ב. בשנים שלא היה מתפלל בזאל הגדול היה נכנס לזאל הקטן לאמירת סליחות, ונשאר כרגיל לקריה"ת. 

ג. כשיש חתן וכיוצא בזה בביהכ"נ, אומר סליחות אך אינו אומר אבינו מלכינו. 

ד. אומר סליחות מתוך דפים מצולמים מוגדלים המונחים בתוך סידורו ובסיום אמירת סליחות מקפלם ומחזירים לסידור. 

ה. כשעובר לפני התיבה אומר את הסליחות בנעימה מיוחדת ומרים את קולו הק' בתחילת וסיום כל קטע, ואת י"ג מידות הרחמים אומר בקול רם. 

ו. מכה על החזה בתיבות נשא ועון על פשע וחטאה ונקה (ה"פ) ואח"כ שוב בתיבות לעוננו ולחטאתינו (ב"פ) אך בקטע סלח לנו בד"כ אינו מכה, ולפעמים מכה, ולפעמים מדלג קטע זה. 

ז. כשעובר לפני התיבה בפיוטים שאומרם בקול רם שוהה בין בית לבית לאמירת הקהל וכן בשמע קולנו בין פסוק לפסוק. 

ח. בד"כ מביט לעבר ארון הקודש בעת פתיחתו לשמע קולנו וכשעובר לפני התיבה ממתין עד שנפתח לגמרי, ורק אז מתחיל לומר. 

ט. כשעובר לפני התיבה אחרי הפסוק הרביעי ממשיך מיד אל תעזבנו ואינו ממתין. 

י. לאחרי שמע קולנו מדלג על וידוי ומתחיל הרשענו ופשענו, ואינו מכה על החזה. 

יא. בא-ל רחום שמך אומר עשה למען אמתך - בריתך - וכן בכולם. 

יב. כשעובר לפני התיבה מגביה את קולו הק' במשך כל הפסקה הראשונה של עננו, ואח"כ בסיום כל פסקה. 

יג. כשעובר לפני התיבה מתחיל לנגן רחמנא ואח"כ מסיימו בקול רם. 

יד. לפעמים מביט לעבר הארון הקודש בתחילת אבינו מלכינו ובד"כ מסמן בידו הק' לנגן. 

טו. לפעמים אומר אבינו מלכינו חטאנו לפניך לפני שירת אבינו מלכינו, ואח"כ אומרו שוב. 

טז. בעת אמירת תיבות אבינו מלכינו מכה על החזה. 

יז. כשעובר לפני התיבה מסיים אבינו מלכינו בקול וממשיך ואנחנו לא נדע. 

יח. עולה לשלישי בשחרית, ומפטיר במנחה. 

יט. נכנס למנחה בשעה הרגילה, כשדפי ההפטרה מונחים בתוך סידורו. 

כ. בעת קריאת התורה מתחיל לומר את הפסוקים (שאומרים בקול רם), ביחד עם הציבור ומסיימם בד"כ עם הבעל קורא במילים נוצר חסד. 

כא. קורא את ההפטרה בד"כ בקול יותר מהרגיל ובהטעמה מיוחדת. 

כב. אחרי קריאת ההפרטה הולך אחרי הספר תורה ואינו עולה לבימתו עד אחרי שסוגרים הפרוכת. 

כג. כשניגש לעמוד אומר יהללו לפני קדיש ומתחיל את הקדיש רק כאשר הס"ת מתקרב לארון הק'. 

כד. אחרי תפילת מנחה נושא שיחת קודש "דברי כיבושין" מעל גבי בימתו, ובסיומה מחלק דולרים לצדקה לכל אחד ואחד. 

כה. במוצאי התענית מתפלל מעריב בזמנה, (לפעמים קצת אחרי) ולא בזמן הקבוע ולפעמים יוצא מעט מוקדם מעט מזמנה. 

כו. בצאתו מהתפילה במוצאי תענית בד"כ מביט לעבר האוכל שהוכן ע"י וועד סעודת דוד שלמה עבור הקהל. 

כז. שעשרה בטבת חל ביום שישי מתפלל מנחה מקודם מהרגיל בשעה 2:00 לערך. ואח"כ הסדר כרגיל.